אור ברסלב
תורה תמימה על קהלת פרק ט › פסוק ה

תורה תמימה על קהלת· הרב ברוך הלוי אפשטיין

פרק ט · פסוק ה

פסוק ד

כי החיים וגו'. ר׳ חייא ורבי יונתן הוו אזלי בבית הקברות, הוו קשדיא תכלתיה דר׳ יונתן, אמר ליה ר׳ חייא דליי׳ כדי שלא יאמרו המתים למחר באין אצלנו ועכשיו מחרפין אותנו יט, אמר ליה, והכתיב והמתים אינם יודעים מאומה, אמר ליה, [אי אתה יודע מדרשו של פסוק זה], כי החיים יודעים שימותו אלו הצדיקים שאפילו במיתתן קרויים חיים, שנאמר (שמואל ב כ״ג:כ׳) ובניהו בן יהוידע בן איש חי, אטו כולי עלמא בני מתי נינהו, אלא בן איש חי שאפילו במיתתו קרוי חי, והמתים אינם יודעים מאומה – אלו רשעים שבחייהם קרויים מתים, שנאמר על פי שנים עדים יומת המת, המת – והא חי הוא, אלא המת דמעיקרא כ.
(ברכות י"ח א׳ וב')

תוכן העניינים

תורה תמימה על קהלת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה