תורה תמימה על קהלת· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק ז · פסוק ט
אל תבהל ברוחך לכעוס. [לפי שהרגזן אינו עולה בידו אלא רגזנותו, כמו כל הרוקק למעלה חוזר ונופל על פניו].
(שם)
כי כעס וגו׳. א"ר ירמיה מדפתי, כל הכועס משכח תלמודו ומוסיף טפשות, שנאמר כי כעס בחיק כסילים ינוח וכתיב (משלי י״ג:ט״ז) וכסיל יפרוש אולת מד.
(נדרים כ"ב ב׳)