אור ברסלב
תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות פרק שלישי - מי שמתו › דף כה:

תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות· רבנו יהודה ב"ר שמואל החסיד

פרק שלישי - מי שמתו · דף כה:

דף כה.

היה עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק בירושלמי מתניתין ברבים אבל בינו ובין עצמו מפסיק וכר מאיר ברם ר' יהודה אפילו בינו ובין עצמו אין מפסיק פירוש דר יהודה שרי לעיל גבי ק"ש לבעל קרי להוציא בשפתיו כשאין לו מים לטבול אבל יש לו מים לטבול אפי ר"י מודה שהוא מפסיק ומיהו האידנא דנהוג כר"י בן בתירא שרי אפילו בתפלה דלכל דבר נהוג כר יהודה בן בתירא והמברך על טבילת ערב יום הכפורים היא ברכה לבטלה ולא כספר הישר שפי דלתפלה לא נהוג כן נראה לרבי

והרי לבו רואה את הערוה. פירש רבינו חננאל ז"ל מדפריך סתמא דתלמודא הכי ש"מ לבו רואה את הערוה אסור, וכן נכון ולחומרא, ולכך אדם שיושב במרחץ של מים חמים אם המים צלולין ולבו רואה את הערוה ואינו יכול לעוכרן מתכסה בבגד כנגד לבו, אבל ה"ר שמעיה פירש בשם רבינו שלמה כי מצא בתשובת בבליים דלבו רואה את הערוה מותר מדסבר ת"ק דיש אומרים דלבו רואה את הערוה מותר דהוי כרבים לגבי יחיד, מיהו לא משמע הכי, דלא פליגי אמוראי בסמוך אלא בעקבו רואה את הערוה, משמע אבל בלבו מודו אביי ורבא דאסור, ואע"ג דשמואל אית ליה בפ"ק דסוכה היה ערום בכילה יוציא ראשו חוץ לסוכה וקורא ק"ש דלבו רואה את הערוה מותר, לא קיי"ל הכי אלא ודאי יש לאסור ולחומרא, וכן היה נוהג רבינו יעקב כשהיה רוחץ בחמין במים צלולים הוה מתכסה בבגד שלא יהיה לבו רואה את הערוה והלכתא עקבו נוגע אסור רואה מותר. וטעמא דגזרינן נוגע אטו שמא יגע בידיו:

עייל לי רביעתא דמיא כר' זכאי. ואפי' בתחלה, וכרב יוסף קיי"ל בין בכלי בין בקרקע צריך להטיל עליהן רביעית:

גרף של רעי ועביט של מימי רגלים אסור לקרוא ק"ש כנגדן. אע"ג שאין בהן כלום, ולא ידענא אם הוו מותרים בהטלת רביעית מים, ומסתברא דלא הוה מהני רביעית מים, מיהו בימי התלמוד היו של חרס, ולא ידענא אי אמרינן הכי בעביט של עץ ושל זכוכית:

מאן שמעת ליה דאמר כולה בית כד' אמות דמי ר' שמעון בן אלעזר. פירש רש"י דלא איתפרש היכי, ור"ח ז"ל פירש דהיינו רשב"א דעירובין פ' עושין פסין, דתניא התם כלל ארשב"א כל היקף שתשמישו לדירה כגון הדיר והסהר והמוקצה אפי' ה' כורין ואפי' י' כורין מותרין, וכל שתשמישו לאויר בית סאתים מותר יותר מבית סאתים אסור ולא נהירא כלל דמאי שייך לשמעתין דהוי טעמא משום והיה מחניך קדוש ועוד דליכא דפליג בההיא אר' שמעון ב"א:

ורבא אמר אין הלכה כר"ש בן אלעזר. וכרבא קיי"ל דהוא בתראה, ואפילו בבית סגי בהרחיק ד' אמות, וה"מ לאחריו אבל לפניו כמלא עיניו:

תוכן העניינים

תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה