תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות· רבנו יהודה ב"ר שמואל החסיד
פרק שלישי - מי שמתו · דף כד:
וממשמש מש בבגדו פירש רש"י ז"ל להעביר כנה העוקצתו אבל לא נתעטף ותרי מילי נינהו ופירש ר"ח וממשמש בבגדו ולא נתעטף חדא מילתא היא כלומר שתקן בגדו שלא יפול מעל ראשו אבל אם נפל מעל ראשו לא היה מתעטף שהיה חושבו הפסקה להתעטף בתפלתו אבל לתקן טליתו עליו שלא יפול מעליו אין זו הפסקה
איתרמי ליה רוקא פתקא לאחוריה וכו'. ירושלמי תני ר' חלפתא בן שאול המתעטש בתפלתו סימן רע לו, הדא איתמר מלמטה אבל מלמעלה לא, א"ר חנינא אני ראיתי רבי מפהק מעטש ונותן ידו על פיו אבל אינו רוקק, ור' יוחנן אמר אפילו רוקק כדי שיהא כסותו נקי, לפניו אסור לאחריו מותר לימינו אסור לשמאלו מותר, הה"ד יפול מצדך אלף ורבבה מימינך, כל עמא מודי דרקק הוא דאסור, ר' יהושע בן לוי אמר הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ר' יונה רייק ושייף, ר' ירמיה רייק ושייף, ר' חלפתא בן שאול אמר המתפלל אל ירוק עד שיהלך ד' אמות, וכן הרוקק אל יתפלל עד שילך ד' אמות, תני המתפלל אל יטיל מים עד שיהלך ד' אמות, וכן המטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ד' אמות, א"ר יעקב בר אחא לא סוף דבר שיהלך ארבע, אמות אלא אפי' כדי הילוך ד' אמות, א"ר אמי אם אומר אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני אומר אחר בא והטיל מים שם, ולקמן פרק בתרא שרינן רקיקה ומנעל בבית הכנסת:
בחבלי השוא. כלומר בחנם מושכים עליהם העון, מוטב שלא יקראוה: