אור ברסלב
תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות פרק שלישי - מי שמתו › דף יט.

תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות· רבנו יהודה ב"ר שמואל החסיד

פרק שלישי - מי שמתו · דף יט.

דף יח:

אפי' בשעה ששלום על ישראל. והיינו מספר לאחר מטתו דלא אתו לנצויי בהדי המספרים גנותו, ומהכא משמע ליה דמיירי לאחר מיתתן:

דוגמא השקוה, פירש בערוך מי צבע כמו המצניע לזרע ולדוגמא. כלומר דומים היו למים המרים. מיהו בירושלמי דמ"ק קאמר מהו דוגמא דכותה. וזהו כעין פירש"י ז"ל:

חתכו חוליות חוליות ונתן חול בין. חוליא לחוליא ר' אלעזר מטהר. פירוש נתן חול כדי להפריד בין חוליא לחוליא ר"א מטהר, אבל אי ליכא חול לא היה מטהר דלא חשיב כלי כיון שנדבק על ידי הטפלה שסביב התנור, וכן משמע במסכת כלים דקתני התם חתכו חוליות לרחבו פחות פחות מד' טפחים טהור. מירחו בטיט טמא משיסיקנו לאפות בו הסופגנין הרחיק ממנו את הטפלה ונתן חול או צרור בנתים בזה אמרו הנדה והטהורה אופות בו והוא טהור, משמע דחול דומיא דצרור שהוא להפריד אבל אם מרחו בטיט טמא וכן פירש ר"ח ודלא כפירש"י ז"ל.

זהו תנורו של עכנאי ויש ספרים דגרסי חכנאי, וחכנאי ועכנאי הכל מין נחש הוא, אומר רבי ששמו של בעל התנור היה כן, ובמשניות גרסינן (שמו) של בן דינאי, וזהו שם אדם בפ' בתרא דסוטה:

הכי גרסינן בסדר המשנה כתב יד הרב רבינו גרשום מאור הגולה כגרסת רש"י ז"ל, את שלפני המטה שהמטה צורך בהן פטורין, שאין צורך בהן חייבין, ושלאחר המטה אפי' צורך בהן חייבין. פירוש שכבר יצאו ידי המת ואע"פ שעדיין יהיו צריכין לו

קברו את המת, בירושלמי תני ההספד העוסקים בהספד מפסיקין לק"ש ואין מפסיקין לתפלה, מעשה היה והפסיקו רבותינו לק"ש ולתפלה, והתנינן אם יכולין להתחיל ולגמור וכו', מתניתין ביום ראשון הא דתני תנא ביום שני:

תוכן העניינים

תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה