אור ברסלב
תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות פרק שישי - כיצד מברכין › דף מד:

תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות· רבנו יהודה ב"ר שמואל החסיד

פרק שישי - כיצד מברכין · דף מד:

דף מד.

אבל ירקי לא שאין בו טעם כ"כ אחר אכילתו

כי מדכרנא עבידנא ככולהו. וכן אנו נוהגין כרב אשי דמברכין בתר מיא בורא נפשות רבות:

דמברכי לבתר דמסלקי תפילייהו לשמור חוקיו. יש שמברכין כשמסלקין הציצית לשמור חוקיו, ואינו נראה לר"ת דדוקא גבי תפלין אמרינן הכי דגבי תפלין הכתוב מדבר דאיכא מ"ד בירושלמי פ' היה קורא גבי תפלין כשהוא חולצן אומר אקב"ו לשמור חוקיו, אתיא כמ"ד בחוקת תפלין הכתוב מדבר ברם כמ"ד בחוקת הפסח הכתוב מדבר לא, וא"כ לא כתב כלל גבי שאר מצות ואפי' גבי תפלין נמי אם מסלקן מבעוד יום אין לנו לברך אותה ברכה בשעת סילוק תפלין הואיל ואותה שעה אינן ראויין לסלק, ועוד הא קיי"ל בחוקת הפסח הכתוב מדבר דקיי"ל במנחות פ' הקומץ רבה בסופו דלילה נמי זמן תפלין הוא והלכה ואין מורין כן וא"כ אפי' מסלקן בלילה לא יברך עליהן, כיון שאין כאן מצוה בסלוקן ולכך אין אנו נוהגין לברך ברכה דלשמור חוקיו לא בסילוק ציצית ולא בסילוק תפלין. מ"ר ור"ת:

וא"ת ולמ"ד בחוקת הפסח הכתוב מדבר למה לא היו מברכין לשמור חוקיו בגמר אכילת פסח כמו שאנו נוהגין למ"ד בחוקת תפלין אי הוי לילה לאו זמן תפלין וכן כמו כן באכילת מצה בזמן הזה דאיתקש לפסח. י"ל דלא דמי דהא אנן עושין מצוה בסילוק תפלין דהא אמרינן בהקומץ רבה כל המניח תפלין לאחר שקיעת החמה עובר בעשה, אבל לאחר שאכל את הפסח כבר נגמרה המצוה ומה יברך, ועוד כל הלילה נמי זמן אכילת פסח, מיהו אין בכך כלום כיון דאכל כזית מן הפסח גמר מצותו, אלא נבחר טעמא כדפרישנא שבגמר המצוה אין עושין שום מצוה ואין ברכה כי אם על עשיית המצוה:

למעוטי ריחני. וה"ה דהוי מצי למימר שאר מצוה שופר לולב וציצית וכיוצא בהן אלא שרוצה למצוא בע"א וכן למעוטי פחות מכזית שאין מברכין לאחריהן ומברכין לפניהן כמו שפירשנו ביומא ובפסחים ולקמן באידך פרקין בעז"ה אבל רוצה למצוא מין שלם וענין שלם:

אסור לאכול ירק חי קודם ד' שעות. מיהו כאמימר ורב אשי קיי"ל דאכלי קודם ד' שעות כמו עובדא דבסמוך:

גילדני דבי גילי. פירש ר"ח דג הגדל בטיט שבים:

למעוטי דחנקתיה אומצא. אומר רבי דדוקא גבי מים לא יברך לפי שאינו נהנה מן המים אבל שאר משקין שנהנה בטעמן ובשתייתן מברך ואפילו חנקתיה אומצא הואיל והוא נהנה כדאמרינן לעיל מהו דתימא הואיל ולרפואה קא מכוין לא יברך קמ"ל כיון דאית ליה הנאה מיניה בעי ברוכי. ובסדר רב עמרם והיכא דחנקתיה אומצא דלא בעי ברוכי הכי שדר רב פלטוי ראש ישיבה מקמי דלשתיה לא יברך שהכל משום דאניס לבתר דשתיה מברך בורא נפשות, ואין נראה לי דטעמא משום דלא מתהני מה לי לפניהם מה לי לאחריהם אלא ודאי לא צריך לברוכי כלל לא לפניהם ולא לאחריהם:

תוכן העניינים

תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה