תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות· רבנו יהודה ב"ר שמואל החסיד
פרק שישי - כיצד מברכין · דף מ:
וריוחנן אמר אפי פת ויין וקי"ל כר יוחנן דהלכתא כותיה לגבי רב הונא וקיי"ל כר מאיר שאם אמר על הפת ברוך המקום שבראה יצא ואע"ג דקיי"ל ר"מ ור יוסי הלכה כר יוסי הכא קיי"ל הלכה כר מאיר דאמר בירושלמי ר' עקיבא בר אחא בשם שמואל הלכה כר מאיר וצ"ע אם פוסק כר מאיר אפי לא הזכיר פת
יצא מידי ברכה ראשונה וכר' מאיר סבירא ליה ואותה ברכה שייכא בין בתחלה בין בסוף ויצא ממנה כברכת המוציא אם אמרה בתחלה או כברכת הזן את הכל אם אמרה לבסוף:
אמר אביי כותיה דרב מסתברא. צע"ג אם הלכה כרב הואיל ואמר אביי כותיה דרב מסתברא ואין צריך מלכות ונפקא מינה שאם דילג מלכות לא יחזור ויברך משום דהוי ברכה לבטלה:
ור' יוחנן תני מלהזכיר שמך ומלכותך עליו. ולר' יוחנן לא קשיא ברייתא דתנא אטו כי רוכלא ליחשוב וליזיל שהרי לא חשיב לומר אלא שנעשית כתקונה:
על החלב ועל הגבינה ועל הביצה אומר שהכל. היכא דתנא דומין שונה כל הדומין זה לזה כל חד וחד בפני עצמו. אי נמי הכי שמעינן ליה וגרסינהו:
בושלי כמרא. פר"ח פירות שאין נכשרין לאכילה כלל וכומרין אותן בעפר או ברמץ להתבשל ולשון חמימות הוא כמו מכמר בשרא כומר של ענבים ושנינו במעשרות פ"ד הכובש והשולק והמולח בשדה והמכמר באדמה פטור, ורבי פירש תמרים שיבשו ונשרפו מחום החמה:
מאי בנות שוח תאני חוורתא. וא"ת הכא משמע שגרועות ולהכי אינן חשובין בעיני עם הארץ כפירש"י ואלו בפ"ק דשביעית קאמר קיץ למזבח כבנות שבע לאדם כלומר שרגילין לאכול בקנוח סעודה ובנות שוח ובנות שבע חדא היא כדאמרינן בבראשית רבה בנות שבע שגמרו שביעית ימי אבלו של עולם בנות שוח שגרמו שוחה לעולם אלמא חשובות הן. י"ל שודאי חשובות הן אלא יש מהן הרבה שאינן חשובות בעיני עם הארץ ולא נחשדו מלעשרן. וא"ת מדאמרינן בפ"ק דע"ז הוסיפו עליהן פי' גבי שביעית אוכלוסין ואיצטרובילין ובנות שוח וכיון שהן טובות כדפרישית מעיקרא מאי סבר שלא חייבום בשביעית, ואומר רבינו תם דגרסינן התם ומוכסין בנות שוח וחד מינא הוא דמתקריא הכי וראיה מדאמרינן בפ"ק דבכורות הארי והדוב והברדלס לשלש שנים וכנגדן באילן בנות שוח, ובתר הכי קאמר ונחש לשבע שנים ולאותו רשע לא מצינו חבר ויש אומרים מוכסין בנות שוח, מיהו הוה מצי למימר שיש הרבה מיני תאנים כדאמרינן פ"ד. דנדרים נדר מן הכלכלה והיו בה בנות שוח ואמר אלו הייתי יודע שבנות שוח בתוכה הייתי אומר תאנים שחורות ולבנות אסורות ובנות שבע מותרות ובנות שוח הן הן הגרועות ובנות שבע הן הן הטובות ומהן אכל אדם הראשון והגרועות לא חייבום בתחלה בשביעית וגם עמי הארץ לא נחשדו עליהן, ושוב פירש ר"ת על ההיא דע"ז דכיון דמחניטתן עד גמר פרי ג' שנים לא חשיב לענין שביעית, ואע"פ שיש באילן פירות כל שנה ושנה כמו שמשמע בירושלמי ולבסוף סבור כיון שיש בהן פירות כל שנה ושנה חשיבי ונוהגת בהן שביעית כדתנן בהן בנות שוח שביעית שלהן שניה וכו' ובפ"ק דר"ה כתבתי קצת: