אור ברסלב
תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות פרק שישי - כיצד מברכין › דף לט:

תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות· רבנו יהודה ב"ר שמואל החסיד

פרק שישי - כיצד מברכין · דף לט:

דף לט.

הכי גריס רש"י ז"ל הביאו לפניו פתיתין ושלמין א"ר הונא מברך על הפתיתין ופירש"י כלומר אם רצה מברך על הפתיתין או אם הפתיתין גדולים מן השלמין צריך לברך עליהן ור יוחנן אמר שלימה מן המובחר והקשה ר"ת ז"ל כיון דהיכא שהפתיתין גדולים מצריך רב הונא לברך עליהן ור יוחנן מצריך לברך על השלמים א"כ חלוקה סברתם יותר מדאי ודמיא לההוא דשבת פ' אלו קשרים השתא פטור אבל אסור קא קשיא לי חייב חטאת מיבעיא ועוד מאי שנא דנקט הכא פתיתין ולקמן נקט פרוסה של חטין ועוד דהכא אמר ר' יוחנן שלימה מן המובחר ולקמן מברך על הפרוסה על כן פי רבינו תם בתשובתו דגרסינן בספרים שלנו הביאו לפניו פתיתין גדולים ושלמים קטנים וכולם של חטים אמר רב הונא מברך על הפתיתין אם ירצה וה"ה על השלמים קטנים דכי הדדי נינהו ור יוחנן אמר שלימה מן המובחר אבל פרוסה של חטים ושלימה של שעורים מברך על הפרוסה של חטים ואפי היא קטנה והכי משמע לשון פרוסה חצי כמו אחד שלא יטול פרוסה וכמו מנה לאביך בידי והאכלתיהו פרס ולהכי נקט לעיל פתיתין והכא פרוסה ולכתחלה צריך לברך על הפרוסה של חטים דכל המוקדם בפסוק מוקדם לברכה אבל לעיל שהכל של חטין אינו אלא למצוה וההיא דירא שמים יוצא ידי שתיהן אפרוסה של חטין ושלימה של שעורים קאי ופירש ר"ת שהלכה כר יוחנן כלפי רב הונא מדרב הונא ליתא לגבי רב שתלמידו של רב היה כל שכן דליתא לגבי ר' יוחנן דרב לגבי דר יוחנן ליתא והכי אמרינן במי שהוציאוהו לגבי דר יהודה ליתא במקום ר' יוסי מיבעיא והכ כן הדין פרוסה קטנה של חטה ושלימה של שעורין לכולי עלמא מברך על החטין פתיתין גדולים של חטה [ושלימה קטנה של חטה הלכה כר יוחנן דמצות שלימה מן המובחר ואפי הוו פתיתין מפת נקיה ושלימה פת הדראה כיון שהכל מין אחד אבל פרוסה של חטין עדיפא משלימה של שעורים וירא שמים מניח פרוסה לתוך שלימה ובוצע משתיהן כפר"ת ואחטין ואשעורין קאי מדנקט פרוסה ולא נקט פתיתין ולא כפי רש"י דמוקי לה או מן השלימה (דהא פרוסה של חטין עדיפא ובתוספתא דברכות תניא וגם בירושלמי היא שנויה מברכין על הדגן שהוא מן המובחר כיצד שלימה של גלוסקאות ושלימה של בעל הבית מברך על שלימה של גלוסקאות פרוסה של גלוסקאות ושלימה של בעל הבית מברך על שלימה של בעל הבית פת חטין ופת שעורין מברך על של חטין פרוסה של חטין ושלימה של שעורין מברך על של חטין פת של שעורין ופת של כוסמין מברך על של שעורין והלא כוסמין יפין ממנה אלא שזו ממין שבעה וזו אינה ממין שבעה ואמרינן בירושלמי עלה ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא כר יהודה היא דאמר אם יש ביניהן ממין שבעה עליו הוא מברך פת טמאה ופת טהורה ר' חייא בר אבא אמר על הטהורה מברך פת נקיה טמאה ופת קיבר טהורה ר' חייא בשם ר' אחא אומר מברך על איזה שירצה

כתנאי תורמין בצל קטן שלם וכו'. אפרוסה של חטין ושלימה של שעורין קאי כדפירש"י וכן פירשנו בשם רבינו יעקב לעיל ואע"ג דבצל הוי מין אחד וחטה ושעורה שני מינין מ"מ מייתי ראיה שפיר דאזלינן בתר החשוב או השלם אבל אי הוה קאי כתנאי אפלוגתא דר' יוחנן ורב הונא והא מסקינן כיון דיש כהן כ"ע לא פליגי דחשוב עדיף ואלו ר' יוחנן קאמר דשלימה מצוה מן המובחר, על כן משמע דלא קאי אפלוגתייהו אלא כדפירשנו אפרוסה של חטין ושלימה של שעורין קאי. ושמא יש לומר דר' יוחנן הוא דאמר דלענין תרומה דבר חשוב עדיף אבל לענין ברכה דבר שלם נאה וטוב לברך עליו אבל טוב לומר יותר כפירש"י. ודלא כפירוש ה"ר יוסף שמעמידה כתנאי על פלוגתא דרב הונא ודר' יוחנן:

שמניח פרוסה בתוך שלימה ובוצע משתיהן. וזה נראה עיקר מדאמר לקמן הכל מודים לענין פסח שמניח פרוסה לתוך שלימה ובוצע מ"ט לחם עוני כתיב משמע שבוצע גם מן הפרוסה שכן דרכו של עני וגם אם אינו בוצע מן הפרוסה אינו מקיים דברי מאן דאמר חשוב עדיף, ובפסח רגיל רבי להניח פרוסה תוך השלימה ובוצע משתיהן יחד ומברך תחלה המוציא על שתיהן קודם שיבצע ואח"כ על אכילת מצה, ואין זה מצות חבילות חבילות, כיון שברכת מצה אינה אלא לשם מצוה, אם אומר עליהן המוציא מידי דהוה אכוס של קידוש ושל הבדלה שאומר עליו ברכת היין ואמרינן נמי פ' ע"פ שמי שאין לו שאר ירקות מברך על החסא בורא פרי האדמה ועל אכילת מרור ולא חשבינן ליה מצית חבילות חבילות דלא דמי לקידוש והבדלה דתרי מילי נינהו, ופעמים שאין רבי רוצה לשנות המנהג והיה מברך על השלימה תחלה המוציא ובוצע ואינו מפרידה לגמרי ובוצע משתיהן יחד ומברך אח"כ על אכילת מצה וה"ר יוסף מוויאני מ"כ היה מברך המוציא ועל אכילת מצה על הפרוסה ובשלמה לא היה נוגע כלל דאינה אלא משום לחם משנה ואומר מה דרכו של עני בפרוסה, וכן פירש הקדוש הרב ר' יום טוב בר' יצחק מוויאני בסדר הפסח שלא מצינו כריכות שתי מצות כאחת בתלמוד:

תוכן העניינים

תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה