תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות· רבנו יהודה ב"ר שמואל החסיד
פרק שישי - כיצד מברכין · דף לז.
בתחלה מברך עליו בורא מילי מזונות ולבסוף ולא כלום. ופירש"י שלא יברכו עליו מברכת הפירות שבארץ אלא בורא נפשות וכן פירש בה"ג, וטעמא כיון שאינו מפירות הארץ שנשתבחה בהן ארץ ישראל לא שייך ביה ברכה אחת מעין שלש, ויש ספרים שכתוב בהן מלשון הלכות גדולות אבל אורז לא מברך עליו בורא מיני מזונות דלא קיי"ל כר' יוחנן בן נורי אלא שהכל נהיה כו' ברכת המים, ולאו מילתא היא דלרבי יוחנן בן נורי אם אפאן מברכין עליו המוציא דלחם גמור חשיב ליה ואפי' בשלו ואינו בעין אלא הוי טחון או כעין דייסא דאפי' לרבנן מברך עליו בתחלה בורא מיני מזונות ואין לחלק בין עשאו פת ואפאו ובשלו לעשאו כעין דייסא שבכל ענין מברך עליו בורא מיני מזונות והא דקאמר כמעשה קדרה גבי אורז היינו דהוי כמעשה קדרה לענין בורא מיני מזונות תחלה ולבסוף בורא נפשות רבות:
בורא נפשות רבות וחסרונם. שברא העולם ומה שהם חסרים. על כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי. כלומר על כל שאר דברים שברא בעולם שלא היה חסרון כל כך אם לא בראם כי אינם אלא לתענוג:
ברוך חי העולמים. ובירושלמי איתא שחותם ברוך אתה ה' חי העולמים:
אפאן ובשלן לאורז. רבותא אשמעינן דאפי' בבישול חשוב לברך עליו בורא מיני מזונות וכש"כ באפיה בלא בישול:
ונתן ר' גמליאל רשות לר' עקיבא לברך ובירך אחת מעין שלש. ור' עקיבא לא בירך כי אם לעצמו ולא להוציא אחרים י"ח דקיי"ל אין מזמנין על הפירות בפ' כל הבשר ור"ג כשנתן לו רשות לברך היה סבור שיברך שלש ויזמנו עליו. והקשה ה"ר אלחנן וא"ת הא קאמר ר"ע במשנה דפליג על ר"ג אפי' לא אכל אלא שלוק אחד והוא מזונו מברך עליו ג' ברכות ומפרש בגמ' בקלח של כרוב שנינו וא"כ אמאי לא בירך כאן רבי עקיבא שלש ברכות. ואומר רבי דהכא לא אכל תמרים כדי שובעו אבל אי אכל תמרים כדי שובעו מודה שיש לזמן ולישנא דשלוק והוא מזונו משמע כן. וא"ת ולר"ג דמברך ג' ברכות על שבעת המינין אי ס"ל דברכה טעונה כוס בג' א"כ יזמנו ויחזרו ויזמנו לעולם. יש לומר שלא ישתו מכוס של ברכה כלל. אי נמי ר"ג לא אמר אלא היכא ששותה בקביעות אבל במקום שהיה שותה מלא לוגמיו לא היה מצריך ר"ג שלש ברכות אלא מעין ג' ברכות דאי לא אמרת כן וכי אית ליה לר"ג שלא נתקנה כלל אלא ודאי שנתקנה היכא שאינו אוכל שבעת המינין בקביעות. ה"ר אלחנן: