אור ברסלב
תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות פרק רביעי - תפלת השחר › דף כט:

תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות· רבנו יהודה ב"ר שמואל החסיד

פרק רביעי - תפלת השחר · דף כט:

דף כט.

איכא דאמרי א"ר נחמן וכו ואיכא בהני תרי לישני היכא דעקר רגליו ורגיל לומר תחנונים דלפי לישנא קמא חוזר לעבודה ולפי לישנא בתרא חוזר לראש ואיכא נמי בינייהו לא עקר רגליו ואינו רגיל לומר תחנונים ללישנא קמא חוזר לעבודה וללישנא בתרא חוזר לראש אומר רבי דכל היכא דאם לא אמר אין מחזירין כגון דעל הנסים דחנוכה ופורים ויעלה ויבא דליל ר"ח ועננו וכיוצא בהם כיון שסיים אותה ברכה אעפ"י שלא פתח בברכה שלאחריה אינו חוזר שהיה דומה לברכה לבטלה אם היה חוזר כלל וה"ר אלחנן היה מצריך לומר כיון שלא פתח בשל אחריה אותה ברכה מיהו חוזר דאשכחן לקמן בפ ג שאכלו דביעלה ויבא דר"ח דברכת המזון כיון שלא פתח הטוב והמטיב תיקנו ברכה חדשה אעפ"י שאם סיים הכל אין מחזירין אותו או פתח בהטוב והמטיב נמי אין מחזירין אותו והכא נמי יחזור באותה ברכה עצמה כיון ששם תיקנו ברכה חדשה ורבי אומר דלא דמי דשאני התם שכבר סיים ברכת המזון דהטוב והמטיב לאו דאורייתא ואין דומה הפסקה כל כך אבל אם יחזירוהו אותה ברכה בדבר שאין לו לחזור הוי כמו הפסקה באמצע תפלה כמו שלא תיקנו חכמים ברכה חדשה באמצע ברכת המזון או באמצע תפלה ועוד יש לדקדק דראיה שהבאתי לעיל מיעלה ויבא אינה כ"כ ראיה לעל הנסים כמו ליעלה ויבא משום דקאמר לקמן בפ אין עומדין טעה בג אחרונות חוזר לעבודה ומשום דסיים ברכה שטעה בה חוזר לעבודה אע"פ שלא פתח בשל אחריה וכן מפרש רבי וא"כ סיים מודים בלא על הנסים סברא הוא שאם באת להחזירו מטעם שטעה שיחזור לעבודה ואין ללמוד מברכת המזון שעושה ברכה חדשה אחר בונה ירושלים שיחזור כאן שתי ברכות מיהו אומר רבי כי ראה את רבינו יעקב שחזר אחר מודים בדבר שאם לא אמר אין מחזירין אותו מ"ר

ורבנן אמרי כל שאינו יכול לאומרה בלשון תחנונים פירש ר"ח דהכי קאמרי רבנן דאי אמר לה בלשון תחנונים אפי' הוי עליו כמשאוי הויא תפלה מעליא, דלא בעי אלא לשון תחנונים לבד:

עם דמדומי חמה. דהיינו שחרית וערבי' שהחמ' אדומה בהם:

ר' יהושע אומר שמע שועת עמך בית ישראל וכו' אית ספרים דגרסי הכא ר' יוסי משום דר' יהושע אומרה במשנה בלשון אחר, ומסתמא כולה ר' יהושע:

זו תפלת הדרך. ולאו היינו תפלה קצרה דמתניתין דהתם מיירי במקום סכנה והוי תפלה במקום שמנה עשרה, אבל הכא בישוב מיירי ובאדם שרוצה לצאת לדרך ואפי' התפלל י"ח יש לו להתפלל תפלה זו:

והיכי מצלי לה. אתפלת הדרך קאי, וקאמר רב חסדא מעומד ורב ששת אמר אפי' מהלך, וקיי"ל כרב ששת דאיהו נמי לא עבד עובדא כרב חסדא אלא משום מהיות טוב אל תקרי רע שבלאו הכי היה לו לעמוד ולהמתין לרב חסדא. ובתוס' ה"ר יוסף פסק כרב חסדא דאמר מעומד:

תוכן העניינים

תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה