תוספות רבינו יהודה החסיד על ברכות· רבנו יהודה ב"ר שמואל החסיד
פרק חמישי - אין עומדין · דף לא:
מכאן ששכור אסור להתפלל ירושלמי דמס תרומה פרק קמא ר' זירא בעי קומי ר' אסא שיכור מהו שיברך א"ל ואכלת ושבעת וברכת ואפי מדומדם פירוש אפילו הוא שתוי ושכור שאינו יכול לדבר כראוי דהכי משמע ושבעת וברכת
דבר שאינו הגון. אע"ג דליכא איסורא דאורייתא דאי איכא איסורא דאורייתא פשיטא הוכח תוכיח כתיב:
שלשה בדקי מיתה. כרבנן דאמרי בפ' במה מדליקין על ג' עבירות נשים מתות בשעת לידתן ואמרי לה שלשה דבקי מיתה כר' אלעזר דאמר נשים מתות ילדות והכי נמי מפרש לה בפ' במה מדליקין, ולשון דבקי משמע שנדבק בהן מהרה:
גברא בגוברין. כלומר שיהא חשוב ומנוי בין אנשים:
מכאן שאסור לישב בתוך ד' אמות של תפלה. בין מלפניו בין מלאחריו ומן הצדדין צריך להרחיק ד' אמות. ופירשו בתשובת הגאונים ז"ל כשהוא יושב ובטל אבל אם הוא עסוק בתפלה כגון בק"ש וברכותיה וכיוצא בו אפי' יושב שפיר דמי:
עמך משמע תוך ד' אמות. ויש אומרים עמכה מלו בה"א כלומר שלא היה יושב ובטל תוך ד' אמות שהיתה מתפללת כי אם באמה חמישית:
מורה הלכה בפני רבך את. ואעפ"י שלא למד בפניו מ"מ גדול הדור היה ובא ללמוד לפניו:
כל היושב בתענית בשבת. פירש ר"ח ז"ל בתענית חלום וכן ראיתי במדרש תהלים. ומיהו היכא שיושב בתענית חלום בשבת פירש בעל הלכות גדולות שיאמר עננו באלהי נצור ואפילו קובע ברכה לעצמו כיון שאינו בתוך י"ח אין לחוש, או שמא כוללו באלהי נצור, ובירושלמי דתפלת השחר גרסינן ר"ח שחל להיות בו תענית היאך הוא מזכיר במוסף של ר"ח ר' זעירא אמר בהודאה ר' אבא בר ממל אמר בעבודה ר' אבינא אמר בברכה רביעית [רב אבא אומר מה מצינו בכל מקום ברכה רביעית אף כאן ברביעית]. כלומר אומר קדושת היום בברכה רביעית אף כאן אומר קדושת היום בברכה רביעית, וכן נפיק עובדא כהדא דר' אבא. ונראה שיש טעות סופר ומיירי בר"ח שחל להיות בו תענית כדתנן אין גוזרין תענית צבור בר"ח בחנוכה ובפורים ואם התחילו אין מפסיקין וקאמר שיאמרו ברכת עננו בתפלת מוסף בהודאה או בעבודה וגרסי' ר' אבינא אמר בברכה חמישית פירש שם יאמר עננו אחר ברכה של קדושת היום, ר' אבא אמר מה מצינו בכ"מ בברכה רביעית אף כאן אומרים כאן קדושת היום בברכה רביעית א"כ יאמר עננו בברכה חמישית ובש"צ מיירי בתפלת מוסף כמו שאומרה בין גואל לרופא בחול אבל יחיד יכול להיות שאומרה באלהי נצור כמו שפירש בה"ג, ובירושלמי יש בו טעות, סופר שכתב ר"ח שחל להיות בו תענית היאך מזכיר של ר"ח ואני הגהתי במוסף של ר"ח ואתפלת עננו קאי כדפרישית. וגם כששונה שם ר' אבינא אמר בברכה רביעית יש לגרום בברכה חמישית אבל קדושת היום ברביעית או שמא כוללה בברכה רביעית עם קדושת היום ואין כאן ברכה לעצמה עננו וכן משמ' לישנא בברכה רביעי' שכולל שם עננו ואין להגיה בברכ' חמישית והכי משמע פירושו שכוללה בברכה רביעית כמו שאמר בעבודה ובהודאה שכוללה כמו כן בברכה רביעית כוללה בקדושת היום [ואין להכריע] אם הלכה כר' אבא [בר ממל] שאומרו בעבודה או שמא רוצה לומר כר' אבא שאומרה בברכה רביעית, ויש אומרים שאין צריך להגיה במוסף אלא הכי גרסינן ר"ח שחל בו תענית היאך הוא מזכיר של ר"ח ואתפילת נעילה קאי דגרסינן לעיל ריב"נ בשם ריב"ל יום הכפורים שחל להיות בשבת אעפ"י שאין נעילה בשבת מזכיר של שבת בנעילה אוספין עלוי של ר"ח שחל להיות בתענית אעפ"י שאין נעילה בר"ח מזכיר של ר"ח בנעילה ר' סימון בשם ר' יהושע שבת שחל להיות בחנוכה אעפ"י שאין מוסף בחנוכה מזכיר של חנוכה במוסף. ר"ח שחל להיות בתענית היאך הוא מזכיר של ר"ח וכו' אבל לפי זה צריך טעם למה שינה מכל שאר תפלות היום שהוא בעבודה: