תוספות רבי עקיבא איגר על משנה שביעית· רבי עקיבא איגר
פרק א · משנה ח
[אות ט] נטיעה כשמה. מבואר דרע"ק ס"ל דנטיעות קיל מזקינה לענין תוספת שביעית. ועיין בטורי אבן ר"ה (דף ט' ע"א) שתמה דממה דאמרינן במ"ק (דף ד') הלכתא לר"י קראי לר"ע. משמע דרע"ק ליה ליה הלכה די' נטיעות. ועיין בכפות תמרים בחי' לסוכה (בדף ל"ד) בתוס' ד"ה ואחת למקדש:
[אות י] בר"ב ד"ה כנטיעה. בין לענין ערלה. והרמב"ם (פ"י מהלכות נטע רבעי) פסק לענין ערלה כחכמים דאינו חייב עד שיגמום מן הארץ ובפ"ג מהלכות שמיטה פסק כר"ש ובירושל' משוי להדדי וצ"ע. גם קשה הא הרמב"ם שם (פ"י מהלכות נטע רבעי) פסק כראב"י דס"פ משוח מלחמה דילדה פחות מטפח חייב בערלה לעולם. דלעולם מיחזי כנטיעה בת שנתה א"כ בגומם עד פחות מטפח אמאי פטור. הא בפחות מטפח מיחזי כנטיעה בת שנתה. ובפרט שראב"י הוא מרא דשני דינים דבס"פ משוח מלחמה אמר כן לענין ילדה פחות מטפח. ובירושלמי כאן אמר כן לענין גומם עד פחות מטפח. ומה"ת לן לדינא לחלק ביניהם וצ"ע: