תוספות רבי עקיבא איגר על משנה מעשר שני· רבי עקיבא איגר
פרק ג · משנה יא
[אות יג] בהרע"ב ד"ה ר"ש. ובהא קמיפלגי. והר"ש כתב ומפרש בירושלמי ר' יוסי בשם ר' יוחנן צבי עשו אותו כקדשי בדק הבית וטעון העמדה והערכה ור"ש לטעמיה דס"ל קדשי ב"ה לא היו בכלל העמדה והערכה. ובסיפא בשחטו ונטמא ס"ל לת"ק דשחוטה לא משוינן ליה למת אלא דדמי לפירות כיון דהוכשר לאכילה. ור' יוסי עביד ליה כמת ובלקחו שחוט אפי' ר"י מודה שהוא כפירות דל"ש ביה העמדה והערכה. ועל פי' הרע"ב דטעמא דאין פודין הקשה בשער המלך (פ"א מהל' אסורי מזבח) דמ"מ יפדה משום עורה כדאמרי' פ"א דשבועות (דף י"א ע"ב) גבי פרה וע' בתוס' שם דבקדשי ב"ה פודים משום עורה. והכא ג"כ ע"כ דבקדשי ב"ה. מדס"ל לר"ש דפודין אע"ג דליכא העמדה והערכה עיי"ש. ולי קשה עוד דתקשי לר"א דס"ל בפסחים (דף כ"ט) דאף למ"ד אין פודין מ"מ פודין להסיקו תחת תבשילו. ועכ"פ בקדושת ב"ה ס"ל הכי כמ"ש רש"י ותוס' שם. וא"כ אמאי לת"ק יקבר הא אפשר לפדותו להסיקו. ולפירוש הר"ש דמטעם העמדה והערכה הוא ניחא הכל: