אור ברסלב

תוספות רבי עקיבא איגר על משנה מעשר שני· רבי עקיבא איגר

פרק ג

פרק ב

משנה ב

[אות י] בהרע"ב ד"ה מפני. דתרומה אסורה לטב"י. וגם ממעט באכילת תרומה כי תרומ' מותר לאונן ונאכל בכ"מ ומע"ש אסור לאונן ואינו נאכל אלא בירושלים:

משנה ד

[אות יא] במשנה ומעות במדינה. עי' בתוי"ט (פ"א מ"ג) דשקלים:

משנה ו

[אות יב] בהרע"ב ד"ה והדמאי. טבל של דמאי. משמע דוקא טבל אבל מ"ש של דמאי אינו נכנס ויוצא ומש"ה הוצרך לפרש דהך סיפא לת"ק איצטריך וכ"כ הר"ש בפשיטות ואף שהרמב"ם בפי' כתב כי מ"ש של דמאי נכנס ויוצא מ"מ בחבורו חזר בו שכתב (בפ"ב ה"ט) מ"ש שנכנס לירושלים אפי' של דמאי אסור להוציאו וכתב הכ"מ להדיא מפורש בירושלמי דאיתא התם א"ר זעירא ובלבד בפירות שהן טבולין לדמאי הא דמאי עצמו כבר תפסתן מחיצות:

משנה יא

[אות יג] בהרע"ב ד"ה ר"ש. ובהא קמיפלגי. והר"ש כתב ומפרש בירושלמי ר' יוסי בשם ר' יוחנן צבי עשו אותו כקדשי בדק הבית וטעון העמדה והערכה ור"ש לטעמיה דס"ל קדשי ב"ה לא היו בכלל העמדה והערכה. ובסיפא בשחטו ונטמא ס"ל לת"ק דשחוטה לא משוינן ליה למת אלא דדמי לפירות כיון דהוכשר לאכילה. ור' יוסי עביד ליה כמת ובלקחו שחוט אפי' ר"י מודה שהוא כפירות דל"ש ביה העמדה והערכה. ועל פי' הרע"ב דטעמא דאין פודין הקשה בשער המלך (פ"א מהל' אסורי מזבח) דמ"מ יפדה משום עורה כדאמרי' פ"א דשבועות (דף י"א ע"ב) גבי פרה וע' בתוס' שם דבקדשי ב"ה פודים משום עורה. והכא ג"כ ע"כ דבקדשי ב"ה. מדס"ל לר"ש דפודין אע"ג דליכא העמדה והערכה עיי"ש. ולי קשה עוד דתקשי לר"א דס"ל בפסחים (דף כ"ט) דאף למ"ד אין פודין מ"מ פודין להסיקו תחת תבשילו. ועכ"פ בקדושת ב"ה ס"ל הכי כמ"ש רש"י ותוס' שם. וא"כ אמאי לת"ק יקבר הא אפשר לפדותו להסיקו. ולפירוש הר"ש דמטעם העמדה והערכה הוא ניחא הכל:

משנה יב

[אות יד] בהרע"ב ד"ה משגפן מקדשות בכ"ש. דחביות סתומות מקדשות בכ"ש כדאיתא פרק בתרא דערלה (מ"ז):

תוכן העניינים

תוספות רבי עקיבא איגר על משנה מעשר שני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה