אור ברסלב
תוספות הראש על גיטין פרק השולח גט › דף לט.

תוספות הראש על גיטין· רבינו אשר בן יחיאל

פרק השולח גט · דף לט.

דף לה:

הא מני ר"מ היא דאמר אין אדם מוציא דבריו לבטלה, משמע דלא כר"מ והא דקאמר פ"ק דערכין האומר ערך כלי עלי נותן דמים כר"מ וכן בפ' האומר משקלי עלי דתנן ערך ידי וערך רגלי עלי לא אמר כלום ואמר רב בגמרא נותן דמיהם, אליבא דר"מ קאמר לה וליה לא סבירא ליה:

א"ה אדמיפלגי בשערו ליפלגו בגופו, אא"ב דפליגי אי קדיש אי לא קדיש ניחא דנקיט שערו דאפילו שערו קדוש, אבל השתא דס"ל דחשיב מטלטלי לשמעינן רבותא טפי דאפילו גופו חשיב מטלטלי:

עבד כמקרקעי דמי, דאין מעילה במחובר דילפינן חטא חטא מתרומה בפרק הנהנה, והא דאמרינן בפ' הספינה הקדיש הבור מלא מים מועלין בו ובמה שבתוכו לא כמו שפרשב"ם שהצניע חפציו בבור דהא אין מעילה במחובר:

קטנים כל המחזיק בהם זכה בהם דאין להם יד לזכות בעצמן, וכן מוכח בפ' מי שמת גבי פלוגתא דזכין לקטן ואין זכין לגדול, אע"ג דאית ליה זכייה מדרבנן גבי מציאה דתנן לקמן בפ' הניזקין, היינו מפני דרכי שלום והכא לא שייך האי טעמא, ומיהו אשכחן בפ' לולב וערבה דאית לית זכיה דקאמר התם לא ליקני איניש לולבא לינוקא בי"ט ראשון דינוקא מיקנא קני אקנויי לא מקני, וי"ל דדעת אחרת מקנה אותם שאני:

וכי מי כתב גט שיחרור לאלו, אלמא לא בעי גט להתירו בבת חורין כשמואל דאמר מי שאין לו לרבו רשות בו אינו קרוי עבד, וטעמא דאבא שאול בקטנים דחשיב להו רשות רבו עליו כיון דאין להם יד לזכות לעצמם ורבנן סברי דקטנים כבר זכו בהם שמים:

אלמה אמר אמימר, ותימא מאי א"ה כ"ש דאי כשמואל תקשי דאמימר, וי"ל דהא לא קשיא ליה משום דמילתיה דשמואל תנאי הוא בפרק החולץ, אבל הא קשיא ליה אי הא דאמימר דלא כרבי יוחנן רביה, ועוד כיון דקאמר דאפילו למ"ד צריך גט שיחרור מ"מ גבי מיתה יליף עבדו מאשתו א"כ קשה לאמימר הלא אשכחן תנא דפליג אהאי דרשה: ע"ב.

מה אשת איסורא ולא ממונא, תימא א"כ נותן גט שיחרור לעבדו לא יועיל עד שיפקרנו תחלה, דכ"ת דממונא ממילא פקע דכי יהיב ליה גט מסלק עצמו ממנו וזכי עבד לנפשיה, תינח גדול קטן מאי איכא למימר, וע"ק לפירש"י היכי דייק מהאי כללא דקאמר מה אשה איסורא ולא ממונא דריב"ל סבר כאבא שאול דלמא אפי' רבנן מודו דבגט איסורא ולא ממונא ולא מהני יאוש לקמן אם הפקירו כיון דאינו זוכה בעצמו, אבל במיתה נימא בין גדולים בין קטנים קנו עצמם בני חורין מהך טעמא דמה אשה משתלחת בלא גט, ונראה דה"ק וקא דייקת מינה כאשה כלומר כי היכי דילפת לענין גט עבד מאשה, ה"ה לענין מיתה נמי מה אשה דלית לה איסורא כשימות התורה מתירתה אף עבד לא יתירנו מיתת אדונו כשיש עמו סמוי היינו כאבא שאול, דלת"ק מיתה מתרת אף עבדים קטנים דאית בהו ממונא, והא דגט מפקיע איסורא וממונא משום דבהדיא כתיב גבי עבד או חופשה לא ניתן לה הילכך מהני בכל ענין:

מ"ט דר', פירש"י דרבי דצריך שטר, כלומר דהי' לו לומר כיון דפקע ממונא יצא לחירות לגמרי בלא שטר, ומשני לה לה מאשה ואינו יוצא בלא שטר, אע"ג דליכא עליה אלא איסורא, וק"ל דהא גבי מפקיר עבדו מצריך שמואל קרא דהמפקיר עבדו יצא לחירות משום דכתיב עבד איש וכו' אלמא אי לאו קרא הוה אמרינן מסברא דצריך גט שיחרור וא"כ קרא לר' ל"ל לימא דר' לא דריש ההיא דרשא דעבד איש דמוקמיה למילתא אחריתי כדאיתא ביבמות, ונראה דה"פ מ"ט דרבי דיש לו תקנה בשטר ולא אמרינן כיון דליכא גביה אלא איסורא לא מצי מקני ליה כדאמימר לקמן, ומשני יליף לה לה מאשה דמהני בה שטרא, ואע"ג דאיסורא בעלמא הוא:

אמר להו לא עשה ולא כלום, פירש"י ומשום דברי ש"מ ליכא שהרי לא צוה כמוסר לבניו ולא שייך כאן להזכיר מתנת שא"מ דהוה לה במקצת, ולמצוה לקיים ד"ה איכא לדמויי אם היה כמוסר לבניו:

משום דהוה ליה כליו של מקנה, משמע הכא דהלכה כרב, וכן משמע התם דאמר במנא דכשר למקניא לאפוקי מדלוי, ויש דוחין הא דשמעתין דה"ק משום דהו"ל כליו של מקנה דהיינו חליפין ושחליפין לא מקניא, אבל אי הוה בכליו של קונה הויא קניא נפשה בתורת כסף, אבל ק' לפירוק זה מהא דאמרינן בפ"ק דקידושין גבי אשה דגמרינן קיחה קיחה משדה עפרון דהוה אמינא מה שדה מקני בחליפין אף אשה מקניא בחליפין אי לאו משום דחליפין איתנתו בפחות מש"פ ואשה בפחות מש"פ לא מקניא נפשה, ומקשינן שם אלא מעתה תהא אשה מקנית בשטר ובחזקה ואמאי בעי בשטר מנא לן, ומפ' ר"ת דלא גמרינן משדה עפרון אלא כסף או חליפין דדמי לכסף דכל היכא דכסף קני חליפין נמי קני וא"כ בעבד נמי קני חליפין כיון דכסף קני וניחא ליה לעבד לאקנויי נפשיה בפחות מש"פ:

עבד שנשא בת חורין בפני רבו יצא לחירות, השתא ס"ד משום דאי לאו דשחרריה לא הוה שבק למינסב ב"ח שלא יצא עליו קול שיחרור ויפסיד עבדו, ולבסוף פסיק בשרבו השיאו אשה משום דלא מעביד ליה איסורא:

תוכן העניינים

תוספות הראש על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה