תוספות הראש על גיטין· רבינו אשר בן יחיאל
פרק המביא בתרא · דף יח:
חיישינן שמא פייס, וא"ת מ"ש מהשליש גט לאשתו דלא חיישינן שמא פייס, וי"ל דהכא הוא דחיישינן טפי לפי ש שעדיין לא נחתם:
ואינך מכאן ועד י' ימים, ובמעמד כולם כדאמרינן בפ"ק דעדי הגט אין חותמין על הגס אלא זה בפני זה:
א"נ כגון שנמצא א' מהם פסול או קרוב, ואע"ג דשיילינן להו אי למחזי אתיתו אי לאסהודי אתיתו כדאמרינן בפ"ק דמכות הכא לא צריך, דפשיט' דחתימו לדעת הבעל:
אמרי לה פסול אתי לאיחלופי בשטרות דעלמא וא"ת מ"ש מגט מקושר דאמרינן פרק הזורק האי קרוב אי בעי חתום בין בתחילה בין באמצע בין בסוף, וי"ל דשאני גט מקושר דעדיו ג' וב' מהם הכשרים החתום עליו לשם עדות הלכך לא אתי לאיחלופי שהכל יודעים שגט מקושר צריך ג' ודי בב' כשרים והג' לחובת גט מקושר ואפי' קרוב, אבל הכא שאין צריך כי אם ב' משום עדות יאמרו ב' הראשוני' ודאי הם משום עדות ואתי לאיחלופי, מיהא אכתי קשה מהא דאמרינן בריש גט פשוט גבי הרחיק את העדים ב' שיטין מן הכתב פסול מלאוהו קרובים כשר, ואר"ת דלכתחילה דהכא היינו שחתמו הקרובים קודם שחתמו האחרים דאז סברי דהם עיקר העדות, אבל התם אע"פ שחתימת הקרובים למעלה מן הכשרים, מ"מ הכשרים חתמו לכתחילה ואח"כ חתמו הקרובים הלכך לא יאמרו שיחיו הקרובים עיקר העדות אלא יאמרו שחתמו למילוי או להשלמה, וא"ת היכי תליא לשאר שטרות שחתמו למילוי או להשלמה נישיילינהו כי היכי דשיילינן בסכות אי למיחזי אתיתו או לאסהודי אתיתו, ואר"ת דשאני שטר שהעדים החתומים עליו נעשה כמי שנחקרה עדותן בב"ד, לקמן בפ' הזורק אדקדק בו יותר: