אור ברסלב
תוספות הראש על גיטין פרק המביא בתרא › דף טו:

תוספות הראש על גיטין· רבינו אשר בן יחיאל

פרק המביא בתרא · דף טו:

פרק המביא בתרא

אפילו הוא ואחר מעידים על חתימת יד השני פסול, פירש"י דאלו הוא לבדו הוה אמר ידעתי מהימן, וזהו תי' לומר האיך הוה טעה רבא כולי האי דאי לא הוי אלא האי שליח דמכיר שתי החתימות הוא כשר, והשתא משום דבא אחד מן השוק לסייעו בחתימת האחר יפסל דודאי לא שייך הכא לאיחלופי כיון שהיחיד נאמן לקיים החתימות, הלכך נר' כדפ"ל דידעתי אינו מועיל אליבא דרבא וה"פ מי איכא מידי דאלו אמר חד כשר כלומר אי אמר בפני נחתם על שתי החתימות כשר, השתא דאיכא תרין על החתימה שנייה פסול, אלא אמר רבא אפי' הוא ואחר מעידים על חתימת יד שני פסול, ואי הוא לחודיה אי אמר ידעתי פשיטא דלא נאמן אלא אפי' הוא ואחר פסול משום דאתי לאיחלופי בקיום שטרות דעלמא, והשתא ניחא דאתי לאיחלופי משום דאיהו לחודיה לא מהימן לומר כמו בשאר קיום שטרות, ותי' ל"ל משום דאתי לאיחלופי תיפוק לי' משום גט גופא דנפיק כל עדות הגט נכי ריבעא אפומא דחד סהדא כיון שהוא צריך לצירוף האחר להעיד על חתימת השני, י"ל מ"מ כיון שאם היה אומר בפני נחתם מהני אפי' הוא לבדו השתא נמי לא חשבינן ליה נכי ריבעא אפומא דחד, א"נ י"ל דדוקא נכי ממון מתחלק לחצאי' ולרבעי' לענין פר עון שייך למימר נפיק נכי ריבעא דממונא אפומא דחד, אבל נכי עדות הגם שאינו מתחלק לחצאין ובחסרון מעט נפסל כל העדות אפי' הרביע שנגמר ע"י עד האחר מקרי שפיר חצי דבר:

מתקיף לה רב אשי מי איכא דאי הוי מסיק איהו לכוליה דיבוריה, כלומר באותו לשון עצמו שהעיד על חציו אם היה מעיד אותו לשון גם על העד השני היה כשר השתא דאיכא אחר בהדיה ומקיימו חתימת ער הב' מיבעיא, דמפי עדיף קיום שני עדים מבפני נחתם, ולפירש"י קשה האי לישנא דלא הוה למימר דאלו מסיק ביה שהרי אינו מעיד על השני באותו לשון שמעיד על הראשון, אלא הכי הוה ליה למימר אלו הוה לחודיה כשר השתא דאיכא אחר בהדיה פסול:

אני הוא עד שני פסול, ותימ' אכתי מי איכא מידי דאלו אמר בפני נחתם כשר ומשום דאמר אני הוא עד שני פסול דהאי לישנא עדיף מבפני נחתם שהרי מועיל אף בשאר שטרות, ועוד אין לך בפני נחתם גדול מזה שהרי הוא בעצמו חתם, ומפרש בירושלמי משום דהוי כנוגע בעדות דקצת נראה דלכך בא להעיד על חתימת שני כדי שתתקיים העדות, ותימ' כיון דטעמא משום הכי הוא ל"ל למימר או כולו בקיום הגט או כולו בתקנת חכמים, י"ל דהאי לאו טעם גמור הוא שאינו נוגע בעדות ממש:

גידוד חמשה ומחיצה חמשה, פירש"י חריץ עמוק ה' והקיפו מחיצה ה' אין מצטרפין להיות בתוכו רשות היחיד, וקש' לר"ת דמשנה שלימה בפ' בתרא דעירובין ובשבת פרק הזורק דבור וחולייתו מצטרפין לעשרה ואמרינן בפ"ק דשבת גבי בית שאין תוכו י' וקריו משלים לעשרה דהוי תוכו כרמלית ואם חקק בו ד' על ד' הוי כולו רשות היחיד, והכי אמרינן בפ"ק דסוכה גבי סוכה, ועוד אמרינן בעירובין בס"פ כל גנות שני חצירות שאחד גבוהה מחברתה ה' טפחים ועשה על שפת הגידוד מחיצה ה' דמודה רב חסדא בתחתונה הואיל ורואה פני עשרה דמערבת ב' ואינה מערבת א', וי"ל דלענין ב' חצירות זו למעלה מזו איירי גבי עליונה כדמוכח בההיא סוגיא דכל גגות, א"נ לענין תל בר"ה גבוה ה' והקיף על גביו מחיצה ה' דלא חשיב רשות היחיד לענין שבת, ותימ' אכתי תהוי רה"י משום דאי בעי מנח מידי עליה ומשתמש כדאמרינן בפ' חלון גבי עמוד שמלאוהו ביתדות וכן גבי חולית הבור והסלע, י"ל דמיירי הכא בתל שהוא רחב הרבה ולא שייך לאחשובי רה"י מטעם דאי בעי מנח מידי עלויה, ונ"ל דלא ק' דהא דאמרינן דחשוב רה"י משום דאי בעי מנח מידי עלויה קאמר ראש העמוד, ובן חולית הבור והסלע לענין הנוטל מהם והנותן על גביו, אבל גבי התל אפי' מנח מידי עלויה הוי רה"י אבל תוכו הוי כרמלית כמו בית שאין תוכו עשרה וקרויו משלים לעשרה:

הנוטל ידו אחת בנטילה ואחת בשטיפה, פירש"י שנוטל ידו אחת מן הכלי כתיקון חז"ל בנטילה, ואחת בשטיפה בנהר במ' סאה, ותימ' והיכי פשוט מהכא דכי משי חדא ידא והדר משי לאידך ידא ידיו טהורות, דילמא הכא מיירי שעשה בבת אחת שטיפה לזו ונטילה לזו, וי"ל דסבר תלמודא שאין חילוק בין זו לזו רמסתב' דאין זו אחר זו לא מהני ה"ה נמי בבת אחת אפי' שתיהן בנטילה אם נטל יד אחת מכלי אחד והב' מכלי אחר, ור"ת גרס ע"פ המשניות נטל ידו אחת בשטיפה אחת טהורה, פי' צריך לשפוך מן הכלי על ידיו ב' פעמים כדמוכח במס' ידים דצריך מים ראשונים ושניים וקאמר דאם שפך על ירו אחת בשטיפה א' מים כשיעור ב' שטיפות ידו טהורה אע"פ שאין בהם רביעית כיון דאתי משיורי טהרה דקא מסיים כסיפא שתי ידיו בשטיפה אחת ר"ם מטמא עד שיטול מרביעית ואפי' אתי משיורי טהרה דאלו בשתי שטיפות לא בעי רביעית השתא דליכא אלא שטיפה אחת צריך רביעית, וקא פשיט מדקתני ידו טהורה ש"מ דחדא חדא מהני:

תוכן העניינים

תוספות הראש על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה