תולעת יעקב· רבנו מאיר אבן גבאי
סתרי ראש חדש ותפלותיו
כבר ידעת כי חמה ולבנה הם סוד זכר ונקבה משפיע ומקבל והלבנה היא נפעלת מן החמה כמו הנקבה מן הזכר והשמש תמיד בבהירותו ואורו והלבנה יחסר אורה בהתרחקה מן השמש כי אין לה אורה כ"א ממנו ובמדרשו של רבי שמעון בן יוחאי עליו השלום אמרו בימי שלמה עמדה הלבנה במלואה וזה שכתוב ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם אמר כי חכמת שלמה רבויה ומלואה בהיותה נשפעת מן החכמה העליונה הנקראת חכמת בני קדם ובימי שלמה עליו השלום היתה החכמה הזאת מאירה מן החכמה העליונה ואז היתה הלבנה במלואה בסוד חמשה עשר יום של טהרה כנגד ט"ו צדיקים עד שלמה ע"ה ונקראת לבנה כשמקבלת מן הלבנון ועוד יש סוד פנימי בפסוק זה אמר כי בימי שלמה היתה החכמה הזאת במעלה גדולה ורבוי ונפלא יותר מחכמת כל בני קדם סוד החכמות התחתונות ונקראו בני קדם כי החושך קודם לאור והקליפה קודמת לפרי וכולם היו משועבדים אליה וכמו שהעיד הכתוב באמרו וישב שלמה על כסא ה' למלך ודרשו רז"ל מלמד שמלך על העליונים ועל התחתונים ומשם והלאה אורה הולך וחסר בסוד ט"ו יום של פגימתה עד צדקיהו דכתיב ביה ואת עיני צדקיהו עור כי אז כהתה הלבנה וחשכה כי רחקה ממנה דודה ואור עיניה ובהתקרב השמש אלוה תתחדש כנשר נעוריה בסוד זאת עולת חודש בחדשו בסוד הביאו עלי כפרה:
גרסינן בפרק אלו טרפות רבי שמעון בן פזי רמי כתיב ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים וכתיב את המאור הגדול ואת המאור הקטן אמרה ירח לפני הקב"ה רבונו של עולם אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד א"ל הקב"ה לכי ומעטי את עצמך אמרה לפניו רבש"ע הואיל ואמרתי לך דבר הגון אמעט את עצמי אמר לה לכי ומשול ביום ובלילה א"ל מאי רבותיה שרגא בטיהרא מאי אהני אמר לה זיל לימנו בך ישראל ימים ושנים אמרה ליה יומא נמי א"א דלא מנו ביה תקופתא דכתיב והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים אמר לה זיל וליקרו צדיקים על שמך יעקב הקטן דוד הקטן שמואל הקטן חזייה דלא קא מיתבא דעתה אמר הקב"ה הביאו עלי כפרה על שמעטתי את הירח והיינו דאמר רבי שמעון בן לקיש מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו לה' אמר הקב"ה שעור זה יהא כפרה על שמעטתי את הירח. דע כי בתחלת ברייתו של עולם היו המאורות שקולים דבראם יחד דו פרצופים מאירים כאחד להקרא שניהם גדולים בשקול אחד ולא שגוף הירח היו גדול ממה שהוא עתה אבל מפני היותה עם השמש בחבור אחד נקראו שניהם גדולים ושניהם היו מאירים בשוה ומשתמשים בכתר אחד והוא המאור העליון אז אמרה לפניו רבש"ע אפשר לשני מלכים סוד דו פרצופין להשתמש בכתר אחד ובזה דרשה טוב לעצמה כי חשבה למלוך על שש קצוות אמר לה לכי ומעטי את עצמך תהיה ראש לשועלים ותקבל מן השמש בסוד ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך אמרה בשביל שאמרתי לפניך דבר הגון וכו' ואם דרשה טוב לעצמה מה דבר הגון אמרה, ויש לך לדעת כי דרך ענוה אמרה דבר זה מפני שלא היו פנים בפנים כדי להשפיע זה לזה להוציא פירות לקיום העולם וחשבה כי בטענה זאת תהיה היא המשפעת פייסוה ולא נתפייסה אמר הקב"ה הביאו עלי כפרה וכו' ועלי בכאן כמו ותתפלל על ה' כמו אל ה' להאציל האור הבהיר בדרך הצנורות מהלבנון אל הלבנה שנתמעט אורה והיינו דאמר רבי שמעון בן לקיש מה נשתנה וכו' והמעוט הזה הוא חסרון האבילות הבא מצדק עליון וצריך כפרה לפייס דעת המאציל ולמלא החסרון וזה היה ביום ד' כי היא רגל רביעי במרכבה:
ובמדרשו של רשב"י עליו השלום אמרו כי מיום שני היה ראוי מעוט הירח לפי שבו נברא גיהנם והוא סבת מעוטה ולמה כתוב רביעי והשיבו כי גם שנברא ביום שני הנקרא חושך דכתוב קץ שם לחושך ודרכו לכל תכלית הוא חוקר ואימתי כשהוא בקיומו ואינו בקיומו עד מיעוט הירח בד'. ודע כי מטעם זה כתיב מארת חסר בשביל שנתן מקום לסבה אחרת לשלוט והחושך יכסה ארץ ולולא מעוט הירח אין לו מקום לשלוט כי כשזה נופל זה קם ומפני שחדוש הירח בהתקרב השמש לסומכה בימינו בסוד שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני אין מקדשין בית דין את החתן כ"א ביום כי החתן נקרא יום והכלה נקראת לילה ובהגיע תור אסתר בת אביחיל להזכר בזכר הרחמים ולהפקד בפקודת ישועה לחדש כנשר נעוריה ישראל למטה מבקשים מלפני הקב"ה שיעלה זכרונם גם הם לפניו ויפקדם בפקודת ישועה ורחמים להתחדש כמותה: