אור ברסלב
תולעת יעקב סוד מוצאי שבת

תולעת יעקב· רבנו מאיר אבן גבאי

סוד מוצאי שבת

סוד שלש סעודות

כא להוסיף מחול על הקדש במוצאי שבת. מה שמסיפים מחול על הקדש במ"ש להורות ולהראות שאין רוצים ביציאת האושפיז הקדוש מביניהם וקשה עליהם מאד פרידתו ולפיכך מעכבין אותו ומרוב חבתם בו מלוים אותו בשירות ותשבחות כענין ונשלחך בשמחה ובשירים והכי איתמר במדרש משל לכלה ומלכה שמלוין אותה בשירים ותשבחות וכבר רמזנו למעלה סוד שבת הנקראת כלה ומלכה והכי אמרינן בפרק כל כתבי ובב"ר ויכל אלהים ביום השביעי אמר הקב"ה באו ואמרו שירה פנים חדשות באו לכאן כלומר בהכנסת שבת כלה שבאה מחדש לומר שצריך להכניסו בשירות ותשבחות כשבא וללוותו גם כן בשירות ותשבחות כשיצא וכן נהגו ומתפללין תפלת ערבית כבשאר ימות החול אלא שמבדילין בתפלה, וסוד הבדלה יתבאר בסיעתא דשמיא ואח"כ ויהי נועם:

כב סוד ויהי נועם וסוד ההבדלה טעם שאומרים ויהי נועם במוצאי שבח כבר כתבנו למעלה שהדין מסתלק בערב שבת ואפילו מפושעי גיהנם לפי שהשבת מגין על העולם ובמ"ש הדין חוזר למקומו והכרוז מכריז ואומר ישובו רשעים לשאולה מפני שאז מתעורר הדין אנו אומרים ויהי נועם ה' אלהינו סוד הנועם והאור הגדול הזורח ובא מנעמי תמיד בלי הפסק עלינו להנצל מפחדה של גיהנם ומתוקף הדין הגדול כד"א לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו:

יושב בסתר עליון והוא שיר של פגעים ואנו אומרים אותו להנצל מפני כמה רוחות שחושבין לשלוט עלינו וכשרואים אותנו עוסקים בשירות ותשבחות הולכים להם חוץ לישוב ואחר כך אומרים סדר קדושה לעורר הרחמים כמו שכתבנו למעלה וכשמשלימין ישראל סדריהם פושעי גיהנם אומרים אשריכם ישראל אשרי הצדיקים שומרי התורה אוי להם שלא זכו לה או מכריו דומה ואומר ישובו רשעים לשאולה ולפיכך מאריכים בויהי נועם כדי לאחרם מלשוב לגיהנם ואין להדליק אש עד שישלימו ישראל סדריהם לפי שגורם לאש של גיהנם שידליק קודם זמנו והנענשים בגיהנם מקללים אותו ואומרים הנה ה' מטלטלך מלטלה גבר ואם ממתין שישלימו ישראל סדריהם מצדיקים עליהם את הדין והם מקיימים עליו כל הברכות ההם שאומרים ויתן לך האלהים וגו' ברוך אתה בעיר וגו' ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך ואח"כ מבדיל ואין מבדילים אלא על היין והטעם לפי שנסתלקה נפש יתירה הנוספת באדם בשבת ונחלש ומתעצב בכניסתו לימי הטורח והעינוי מבדיל על היין להמשיך עליו כח מהגבורה ולעורר השמחה:

ומברך על הבשמים למצא נחת רוח לפי שנסתלקה נפש יתירה ממנו כדאיתא במסכת ביצה פרק יום טוב נשמה יתירה נתן הקב"ה לאדם בערב שבת ובמוצאי שבת נוטלה ממנו והיינו דאמר ר"ש בן לקיש מאי דכתיב שבת וינפש כיון ששבת וי אבדה נפש והכי איתמר במסכת תענית פרק בשלשה פרקים בשנה והקשו במדרשו של רשב"י ע"ה וי לגוף היה צריך לומר שממנו אבדה הנפש והשיבו שנפש האדם מושכת אליה הרוח ההוא בערב שבת והיא נעשות דירה לרוח ההוא ודר בה כל יום השבת והנפש במעלה ורבוי גדול ממה שהיתה ועל זה שנינו כל נפשותיהם של ישראל מתעטרות בשבת ועטרה זו הוא הרוח ההוא הדר ביניהם כיון שיצא השבת וי לנפש שאבדה העטרה ההיא וזהו שבת וכיון שנסתלק וי נפש שאבדה מה שאבדה ע"כ, כבר כתבנו למעלה כי השבת דוגמת העולם הבא ואיתא במסכת מגילה פרק קמא א"ר אלעזר א"ר חנינא עתיד הקב"ה להיות עטרה בראש כל צדיק וצדיק שנאמר ביום ההוא יהיה ה' צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה לעושים צביונו ולמצפים לתפארתו כן רצה הקב"ה להעטירנו ביום הקדוש הזה דוגמת העטרה ההיא שעתיד להעטירנו בעולם ההוא ואיני יכול להאריך בענין זה. והבשמים שצריך להריח בהם במוצאי שבת למצוה מן המובחר הוא הדס לרמוז אל מקום הנשמות שממנו יוצאים לדור עם ישראל בשבת ואליו חוזרים וממנו קיומם והאילן ההוא שממנו פורחות הנשמות נקרא הדס והוא שנאמר והוא עומד בין ההדסים ועל שמו נקראת אסתר המלכה הדסה:

ומברך על האש. דע כי האש אשר בצפון נגנז ונטמן בערב שבת ומפני שאין לעוררו בשבת כלל כתיב לא תבערו אש וגו' וכשישראל מברכין עליו במוצאי שבת יוצא לעמוד על משמרתו כבתחלה וארבעה מחנות מאירים מהנר ההוא ונקראים מאורי אש ואנו כופפין ארבע אצבעות של יד ימין נגד הנר והם רמז למחנות ההם סוד המרכבות התחתונות שמאירים מהנר סוד הכלה כנסת ישראל השולטת עליהם וממנה אורם וקיומם ואין להסתכל כי אם באחורי האצבעות שהם רמז למאורות התחתונים שנאמר בהם וראית את אחורי והפנימי רמז למאורות העליונים שנאמר בהם ופני לא יראו ואין להסתכל בו על כן כופפין פנימיות האצבעות לפני הנר שהם פנימים ואינם מאירים מנר של מטה אבל הם מאירים מהמאור העליון למעל' אבל האחורים מאירים מנר תחתון לפיכך כופין אחורי האצבעות נגדה לרמוז שממנו הם מאירים. ועוד יש בענין המסתכל בצפרניו טעם אחר והוא כי הצפרנים רמו לסוד סבה אחרת כמו שכתבנו למעלה בסוד רשע מכתיר את הצדיק ולפי שבמוצאי שבת מתפשטת בעולם מסתכלים בצפרנים להתיש כחה בזה ואינו נזוק בכל אותו שבוע ובלבד שיאותו לאורו ואז מברך למי שבראו להצילו מכל צרה. ובפרקי רבי אליעזר פרק כ"א בין השמשות היה אדם יושב ומהרהר בלבו ואומר אוי לו שמא הנחש שהטעני ובא בערב וישופני עקב נשתלחה לו עמוד של אש להאיר לו ולשמרו מכל רע ראה אדם את עמוד האש ושמח בלבו ואמר בא"י בורא מאורי האש עד כאן. כבר ידעת כי במוצאי שבת מברכין על האור היוצא מן העצים ומן האבנים מה שאין כן ביום הכפורים כדפסקינן בפסחים פרק מקום שנהגו והטעם לפי שהשבת הוא בכלל הבנין הנקרא עצים שנאמר ישבעו עצי ה' וגו' והעטרה נקראת אבן ישראל וגם העליונים לה נקראים אבנים כי הם הבנין לפיכך מברכין במוצאי שבת על האור היוצא מן העצים או מן האבנים אבל יום כפורים הוא למעלה מן הבנין ואין מברכין עליו כי אם על אור ששבת בית יעקב לכו ונלכה באור ה':

ומברך המבדיל בין קודש לחול וכו' ותקנו בכאן ד' הבדלות כנגד ארבע קליפות שסביב האצילות והם רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב ואלה הם סוד עשרה כתרים תחתונים הנקראים קליפות ליודעי חן ואלה הקליפות הם מחיצה בין ישראל לאביהם שבשמים כשגורמים העונות ועל זה כתוב כי אם עונותיכם היו מבדילים וגו' ושכינה מתלבשת בהם בימות החול לקיים ומלכותו בכל משלה ולקיים מלך אלהים על גוים והוא סוד בכל צרתם לו צר וכתיב עמו אנכי בצרה בסוד גלו למצרים שכינה עמהם וגו' והוא בשביל לשמור את בניו והם כמשל הגרון ביד החוצב והם הרע שבעץ הדעת והדברים עתיקים. ודע כי בשבתות וימים טובים מתלבש הקב"ה בפאת הטוב שבעץ הדעת והם סוד בגדי קדש ובמוצאי שבת מתפשט מהם ומתלבש בד"ק הנזכרות להנהיג העולם ולפי שהלבושים של שבת הם בדרך בריאה ויכולים להתערב בהם אלה הד"ק תקנו לנו להבדיל במוצאי שבת וזה סוד כלאים ושעטנז והמערבם עליו הכתוב אומר כי את מקדש ה' טמא אבל המאורות העליונים שהם בדרך אצילות און שום טומאה נוגעת שם ולא מתערבת עמהם וזה סוד ההבדלה המבדיל בין קדש לחול המאורות העליונים בגדי קדש והתחתונים חול, בין אור לחשך סוד המאורות העליונים שהם האור הנעלם והחושך שהם הד"ק ובין ישראל לגוים ישראל נטלו נוף האילן מקום קדוש והגוים עובדי אלילים נטלו הד"ק הנזכרות וצריך להבדיל ביניהם, ובין יום השביעי שהוא קדש לששת ימי המעשה הנזכרים שהם חול והמבדיל ביניהם הוא העושה הטוב בעיני ה'. ומפני שענין ההבדלה הוא יקר מאד אמרו בע"פ אמר רבי יוחנן שלשה מנוחלי העולם הבא הדר בארץ ישראל והמגדל בניו לתלמוד תורה והמבדיל על היין במוצאי שבת, לטוש עיני שכלך ותראה איך השלשה דברים שהזכיר הקדוש הזה רומזים דבר אחד והוא הדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד כבר ידעת אמרם ז"ל כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה שנאמר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים וכל הדר בא"י דומה כמי שיש לו אלוה כמו שנא' לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים, והטעם כי הדר בארץ ישראל הרי הוא תחת רשות הקודש סוד האמונה הקדושה כי הוא בבית אלהים כי ארץ ישראל משכן הכבוד העליון. והנה הוא מבדיל בין קדש לחול ובין טמא לטהור ומודדין לו מדה כנגד מדה שלא יבא בגלות התמורות ויעלה מעלוי לעלוי להצרר בצרור החיים סוד העולם הבא והמגדל בניו לתלמוד תורה כי התורה משפט אלהי הארץ ואי אפשר לדעת ליראה את השם הנכבד והנורא אם לא על ידי תורתו התמימה והעוסק בה הרי הוא עוסק בבנין העולם כי הוא קיומו ומחבר תורה של מעלה להקב"ה צדק ושלום נשקו ואז המאור הנעלם הנקרא עולם הבא מריק השמן הטוב כי הברכה שורה על דבר שלם והמלכים נועדו עברו יחד ובשמחתם לא יתערב זר ומודדין מדה כנגד מדה לגורם זה שנוחל העולם הבא כי מפרי מעשיו ישביעוהו. והנה האב היה סבת זה כי גדל בניו לתלמוד תורה הגורם זה ועוד מדאמרינן בפרק קמא דקדושין אמר ריב"ל כל המלמד את בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו קבלה מהר סיני שנאמר והודעתם לבניך וסמיך ליה יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב. והנה הדור ההוא אשר עמדו על הר סיני כולם זכו לחיי העולם הבא והמלמד את בניו תורה הרי הוא מכללם והמבדיל על היין במוצאי שבת מבואר בדברינו הקודמים וכבר ידעת מה שאמרו רז"ל בסוד העץ שחטא בו אדם הראשון גפן היתה ואמרו מלמד שסחטה ענבים ונתנה לו והם סורי הגפן נכריה קובעת כוס התרעלה כוס חמתו וכנגד זה בא לאשה דם נדות סוד הזוהמא שהטיל נחש בחוה ולפי שנתכוונה להבדל מאדם על ידי היין אין הנשים טועמות יין של הבדלה ועתיד כבוד הקב"ה להתפשט ולהראות לישראל פנים בפנים בלי שום מחיצה כענין שכתוב ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך וזה יהיה בזמן שיתקיים מה שכתוב בלע המות וכתיב וחפרה הלבנה ובושה החמה ואז יתקיים בשני הדודים והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ביום חבוש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא. ובזה נשלמו סתרי השבת ושאר דברים הנלוים אליו המקום ברוך הוא יזכנו לאור באור החיים להתעדן בעדון העולם הבא עולם שכולו שבת אמן וכן יהי רצון ברוך ה' לעולם אמן ואמן:

תוכן העניינים

תולעת יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה