תולעת יעקב· רבנו מאיר אבן גבאי
סוד שלש סעודות
כ רבי יצחק אמר כתיב ויברך אלהים את יום השביעי וכתיב ששת ימים תלקטוהו וגו' וכיון שאין המזונות נמצאים בו איה ברכתו אלא כן תאנא כל הברכות תלויות ביום השביעי ותאנא למה אין המן יורד ביום השביעי מפני שממנו מקבלים כל ששה ימים עליונים וכל אחד ואחד זן את העולם ביומו ממה שמקבל ביום השביעי לפיכך כל מי שהוא מכלל ישראל צריך לסדר שלחנו בלחם ומזון בליל שבת וביום שבת ג"כ בשביל שיתברך שלחנו כל ימי השבוע כי בזמן ההוא הברכה מצויה לברך כל ימי השבוע ואין ברכה שורה על שלחן ריקם:
ודע כי הטל העליון והאור הגדול יורד מראשו של הקב"ה לשדה של תפוחים ג' פעמים בשבת והם סוד סעודות המלך על כן צוונו חז"ל לסעוד שלש סעודות בשבת בדוגמא עליונה ודעת המאור הקדוש עליו השלום כי סדר אלו הסעודות בדרך זה סעודת הלילה עליה כתיב והרכבתיך על במתי ארץ סוד הכלה שמתברכת בזאת הלילה ואז הוא עת שמחתה על כן סעודת הלילה כנגדה סעודת הבקר עליה כתיב אז תתענג על ה' סוד עתיק יומין המתגלה באותה שעה, סעודה שלישית עליה כתיב והאכלתיך נחלת יעקב אביך סוד תפארת ישראל ולפי שהוא שלמות הכל משלימין בו. ומצינו למאור הקדוש עליו השלום בשעת פטירתו בסדר הסעודות לשון זה אסהדנא עלי לכל אלין דהכא דהא מן יומאי לא בטילנא אלין תלת סעודתי וביניהון לא איצטריכנא לתעניתא בשבתא ולא ביומי אחרא כל שכן בשבתא ומאן דזכי בהו זכי למהימנותא שלימתא חד סעודתא דמטרוניתא וחד סעודתא דמלכא וחד סעודתא דעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין ע"כ. נראה מדבריו אלה כי סעודת הבקר למלך סוד קו האמצעי וסעודת המנחה לעתיק יומין וזה הסדר נכון יותר מפני שבשעת המנחה מתגלה המאור העליון סוד עתיק יומין, ומכאן ראיה שסעודה ג' צריך לעשותה במנחה לא כאותם שעושים השלישית בשחרית אחר סעודה שמברכין ברכת מזון ואח"כ פורשין מפה וחוזרין ועושין השלישות ואין כאן הכירא בסעודת שבת שנעשית לחצאין ולא בסעודה שלישית שזמנה במנחה כי היא כנגד עתיק יומין והוא מתגלה באותה שעה, ועוד ראיה מדתנן בפ' כל כתבי נפלה דליקה בלילי שבת מצילין מזון שלש סעודות בשחרית מצילין מזון שתי סעודות במנחה מצילין מזון סעודה אחת. ועוד ראיה מדתנן בפרק קמא דפסחים י"ד שחל להיות בשבת מבערים הכל מלפני השבת ומשיירין מזון ב' סעודות דוקא מזון ב' סעודות צריך לשייר דחמץ אסור משש שעות ולמעלה אלמא דזמן סעודה שלישית אינו אלא במנחה ורבינו חם היה רגיל לאכול בי"ד שחל להיות בשבת בסעודה שלישית מצה עשירה הנלושית בשמן ודבש שלא אמרו רז"ל כל האוכל מנה בערב פסח כאלו בועל ארוסתו בבית חמיו אלא בלחם עוני אבל מצה עשירה מותר שעדיין לא חל עליו חיוב לחם עוני עד הערב וכתוב במדרשו של רשב"י ע"ה כי הוא היה רגיל לסדר השלחן בי"ד שתל להיות בשבת ולעסוק במעשה מרכבה במקום סעודה שלישית והיה אומר זו היא סעודת המלך והוא סוד נעלם וסימן לסעודות אלו וקראת לשבת ענג ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן עדין נה"ר ג"ן כסדר סעודת הלילה כנגד הכלה שנקראת גן נעול אחותי כלה סעודת הבקר כנגד הנהר היוצא מעדן סוד תפארת ישראל שהוא שבת היום סעודת המנחה כנגד העדן העליון