אור ברסלב
תולעת יעקב סוד קדושה

תולעת יעקב· רבנו מאיר אבן גבאי

סוד קדושה

סוד תפלה מעומד

קדושה זו היא סוד יחוד כל המאורות כמו שיתבאר בס"ד ובמדרשו של רשב"י ע"ה קדושה אחרא דאהדורי צלותא איהי קדושתא דעלמא עילאה ובגין כך איהי בעמידה בגין לאמשכא לה לתתא וכל מלוי דעלמא עילאה איהי בעמידה ולא מיושב ובכל הני קדושאן ישראל מתקדשי בהו לתתא ועל דא ישראל מתקדשי בקדושה דרתיכא תתאה מיושב ובקדושה דרתיכא עילאה מעומד:

נקדישך ונעריצך כנועם שיח סוד שרפי קדש שאנו חברים להם בסוד קדושה זו המשלשים לך קדושה קדוש קדוש קדוש ג' ראשונות ה' קדוש יעקב כולל זרועותיו צבאות צדיקו של עולם עם למודי ה' מלא כל הארץ כבודו סוד ארץ החיים והארץ האירה מכבודו כלולה מכל הקדושות של מעלה ברוך כבוד ה' ממקומו היא חכמת שלמה מבורכת ממקומה שנטלה משם סוד חכמת אלהים. בברכת אתה קדוש יש י"ד תיבות כנגד עשרה מאמרות וד' אותיות של שם המיוחד הכוללן וברכה זו כנגד קדוש יעקב ושם כוונת תשלום ברכות אמצעיות ולזה רמזו בירושלמי דברכות פרק הרואה ראה כמה הוא גבוה מעולמו ואדם נכנס לב"ה ועומד אחרי העמוד ומתפלל בלחישה והקב"ה מאזין את תפלתו שנאמר וחנה היא מדברת על לבה וגו' ואין רצוני לומר שיכוין לאותה מדה בלבד אבל שיקשור שאר מעלות עם המעלה במחשבתו ויפנה דעתו למעלה להמשיך האור מנתיב לא ידעו עיט ופנימיות הכוונה תהיה לעילה הראשונה כי אליו תכלית העבודה ואי אפשר לעבדו אם לא באמצעות כליו הקדושים:

ובמדרשו של רשב"י ע"ה תאנא כל בר נש דבעי בעותיה קמי מלכא בעי לכוונא דעתא ורעותא מעיקרא דכל עיקרין לאמשכא ברכאן מעומקא דבירא בגין דנגיד ברכאן ממבוע דכלא ומאי הוא ההוא אתר דנפיק מניה ההוא נהר דכתוב ונהר יובא מעדן וכתוב נהר פלגיו ישמחו עיר אלהים ודא איקרי ממעמקים עומקא דכלא עומקא דבירא דמביעין נפקין ונגדין לברכא כלא ודא הוא שרותא לאמשכא ברכאן מעילא לתתא:

אמר ר' יצחק כד עתיקא סתימאה דכל סתימין בעי לזמנא ברכאן לעלמין אשרי כלא ואכליל כלא בהאי עמיקא עילאה ומהכא שאיב ואתנגיד בירא דנחלין ומבועין אתנגידו מיניה ומתשקין מניה ומאן דמצלי צלותא בעי לכוונא לבא ורעותא לאמשכא ברכאן מההוא עמיקא דכלא בגין דיתקבל צלותיה ויתעבד רעותיה. ידוע לבעלי החכמה האמיתית כי מחשבת האדם היא ממקור הנפש החכמה כי נמשכה משם ויש בה כח לעלות ולהשיג עד מקום מוצאה ובהגיע עד המקור או היא נדבקת באור העליון שנמשכה ממנו ונעשות היא והוא דבר אחד וכשהמחשבה חוזרת להמשיך מלמעלה למטה נעשה הכל כדמיון קו אחד ואותו האור העליון נמשך למטה בכח המחשבה המושכת אותו למטה ונמצא שכינה למטה ואז האור הבהיר נמשך ומתפשט באותו המקום שבעל המחשבה ההיא יושב שם ושכן החסידים הראשונים כשהיו מדביקים מחשבתם בעליונים ממשיכים האור העליון למטה ומתוך כך הדברים מתרבים ומתברכים וזה סוד צפחת השמן שלא כלתה וכד הקמח של אליהו ז"ל הנה מסרנו בידך עיקר גדול בכוונת התפלה כפי מה שמצאנו לחכמי ישראל וממנו תבין דבר זה מאמר והרבה כיוצא בו ואמר כי המבקש דבר מאת האל בריך לכוונא דעתא כו' לאמשכא ברכאן כו' הנה כי המחשבה ההגונה יש לה כח לעורר הדברים העליונים ולפתוח המקום בהדבקם בו ובלבד שלא יבדילו עונותיו בינו לבין אלהיו ושאר דברי המאחר אינן צריכין ביאור למשכיל ומה שתקנו אתה חונן והשיבנו בראש שאלת צרכים כי כשהיו שני דברים אלו תחלת שאלותיו של אדם הנה הוא מראה שתשוקתו אל אלהיו לדעת דרכיו למצא חן בעיניו וזה אצלו העיקר ושאר צרכיו תפלה ופור' עצמו מעט מעט ושואל שאלותיו ובלבד שיהיו דבריו תחנונים לפני המקום:

ובמדרשו של רשב"י ע"ה כל אינון דידעון לסדרא צלותהון כדקא יאות אתקשר בהו וקריבו ליה לאתכללא בהו שאלתא שאיל ואתיהיב ליה זכאה חולקיה בע"ה ובע"ד בתר דסיים שאלתין גופא שלים בכל סטרין בחדוא דלבא ואיהו שאיל וסיים שאלתין יהדר לאמשכא ברכאן וחדוא לתתא. היכל שלישי ממטה למעלה להמשיך האור למטה ולחבר עמוד הימני בהיכל נוגה רצה ה' אלהינו בעמך ישראל סוד המעמדות וכבר ידעת כי המעמדות סומכי הגוף. היכל שני מודים חבור העמוד השמאלי בהיכל עצם השמים ושם פקדון הנשמות וכורע להודות עליהם ובב"ק פ"ק שדרו של אדם לאחר ע' שנה נעשה נחש והני מילי דלא כרע במודים. דע כי יש באדם עצם אחד שנתהווה ממנו ונקרא לוו וכשמת אין העצם ההוא נפסד ואינו נמוח והוא קיים לעולם והוא המקבל התענוג הגדול אחר מיתת הצדיק ועליו נאמר ועצמותיך יחליץ והוא המקבל העונש ברשעים שנאמר ותהי עונותם על עצמותם ובזמן תחיית המתים יוריד הקדוש ברוך הוא טל מלמעלה על העצם הזה ויעשו כמו עיסה מצוחצחת מאד ויהיה נתך כחלב שנאמר הלא כחלב תתיכני ואחר יקפיא אותו הקב"ה כגבינה שנאמר וכגבינה תקפיאני ואח"כ ועלה עליו גידים ובשר ויקרם עליו אור כמו שמצינו במתי יחזקאל זהו שכתוב עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשוככני וכתוב חיים וחסד עשית עמדי ופקודתך סוד הכלה כ"י שמרה רוחי להשיבה אל הגוף הזה לתחיית המתים. הרי כי זה העצם נשאר לבנין האדם כדי שיהיה דבר קיים על מה שתשרה ברכה וכשאין אדם זה כורע במודים להורות על אמונת בוראו אותו העצם שהוא שורש האדם נעשית בריה אחת מקוללת שהיא נחש שלעולם אין לו רפואה שנאמר ונחש עפר לחמו ואחר שבריה זו נעשית מעצם זה אין הקדוש ברוך הוא הופכה לבריה אחרת ולעולם לא יקום ולא יבנה ולא יהיה אדם עוד עם יושבי חלד ומששת ימי בראשית והלאה אין הקדוש ברוך הוא עושה אלא יש מיש ומה שאמר לאחר שבעים שנה ידוע כי הנחש ממשלתו לאחר שבעים שנה סוד שבעים סנהדרין של מעלה והוא אורב שם למטה מהם בסוד ואתה תשופנו עקב ומי שאינו כורע במודים שדרו ר"ל הקיום העצמי שבו נופל לאחור למקום הנחש הגורם מיתה ובטול הרגשה על שלא הרגיש בעצמו להודות לשם יתברך. ומה שלא אמר מאן דלא כרע באבות אף על גב דמצוה לכרוע באבות תחלה וסוף משום דהתם רב חסד מטה כלפי חסד דחיים בימינו ואינו מדקדק אחריו אבל במודים סוד העמוד השמאלי מקום הדין שמדקדקים כחוט השערה לפיכך בריך ליזהר בכריעה זו לינצל מהעונש הגדול הזה ולקיים בו ועצמותיך יחליץ:

היכל ראשון ממטה למעלה שים שלום שלום למעלה שלום למטה שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה והיכל זה סוד פמליא של מטה קשור בפמליא של מעלה ובזה נכללו המאורות אלו באלו להיות השם אחד ושמו אחד ולסוד זה אומר והיו לרצון אמרו פי יו"ד בראש ויו"ד בסוף להורות שהכל ביחוד שלם וקבעוהו אחר י"ח ברכות הואיל ואמרו דוד אחר י"ח פרשיות כדאיתא בפרק מאימתי ויש בו עשר תיבות ועשר יודין כנגד העשר ויש בו מ"ב אותיות כנגד שם בן מ"ב ופוסע שלש פסיעות ויש לי בזה ענין נחמד שמעהו. דע כי בתפלותינו בכל יום אנו כוללים הג' עולמות בתחלה אנו מתעטפים בציצית ומניחים תפילין שהם מצות מעשיות כנגד זה העולם השפל שהוא עולם המעשה אחר כך אנו קורין הזמירות ומברכים על שמע כנגד עולם הגלגלים שנאמר עליו השמים מספרים כבוד אל אח"כ אנו מתפללים תפלה מעומד שאין שם כי אם שכל ומחשבה בלולה וכוונה שלמה כנגד עולם המלאכים שנאמר עליהם בין העומדים האלה והוא הנקרא עולם השכל ובהיותנו מסדרים התפלה על האופן הנז' אנו מקשרים העולמות יחד ומראים היותנו מתערבים בצורות הקדושות ולזה היתה התפלה מעומד כי כן נאמר עליהם שרפים עומדים ממעל לו וכתיב ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה. ואחר השלמת התפלה צריך לפסוע ג' פסיעות לשוב למקומו ועד"ה לפי שנכנסנו שעור שני פתחים שהם פתחי עולם הידועים לחכמי ישראל לשאול צרכינו מהסבה הראשונה כי אין אנו רשאין לשאול כי אם ממנו אע"פ שמשפיע טובו ע"י הכלים הקדושים המתיחדים באמצע יחודו הקדוש ולפיכך צריך המתפלל ליכנס שעור הב' פתחים ההם עד מקום קדש הקדשים להאציל שפע וברכה מהמקור העליון כמו שבארנו למעלה וכשמסיים התפלה צריך לפסוע כדי לצאת שעור שני פתחים כדרך אשר בא בו בשתי פסיעות וחוזר למקומו בשלישות ושואל עצמו לצאת מהיכל המלך ולפיכך פוסע בכריעה וכשהאדם מכוין בתפלתו בענינים היקרים אשר כתבנו ומייחד במחשבתו עליונים ותחתונים קורא הקב"ה לפמליא של מעלה ואומר להם כתבו לאיש פלוני מאותם הנקראים חושבי שמו מי הם חושבי שמו הם:

המחשבים והמכוונים בסוד שמו לייחד המאורות העליונים עם התחתונים יחוד שלם אבל מי שאינו מכוין בתפלתו ואינו חס על כבוד קונו ליחד שמו כראוי נוח לו שלא נברא והקדוש ברוך הוא אומר כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו וזהו הנקרא גוזל אביו ואמו שמונע שפע הברכות מלבוא אל המאורות העליונים כדי שתהיה נשמתו דבוקה בהם ועונשו שידחה ממחיצתו של הקב"ה להיות חבר לאיש משחית אותו הנקרא איש תהפוכות איש יודע ציד איש שדה איש לצון שהביא קללה לעולם וגרם הסתלקות הברכה והשפע מהכלה הכלולה והמשים לבו למה שכתבנו נעשה חבר למשרתי עליון המשבחים ומזמרים תמיד לפני הקב"ה ונקראים חברים שנאמר חברים מקשיבים וגומר ואלה החברים עומדים תמיד עם האדם בחבורה אחת לקדש שמו של הקב"ה ולהגן עליו מאותו איש משחית הנקרא חבר רע ומעתה עמוד והתבונן כמה יצטרך האדם להזהר בתפלה שלא לפגום אותה ולא ימנע שפע הברכות הבאות מהמקור העליון דרך קו האמצעי סוד אביו אל הגן סוד כ"י אמו ולא יתחבר באיש משחית:

והנה התפלה ההגונה הוא העולה י"ח מסעות להתעטר בראשו של צדיק המסע הראשון הוא ירושלים ולפיכך בני הגלות מתפללים דרך שם כדי שתעלה התפלה למקומה בלי מונע כמו שהודענו למעלה. המסע השני הוא בית המקדש הוא שאמר שלמה ע"ה ושבו אליך בכל לבבם ובכל נפשם בארץ אויביהם אשר שבו אותם והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתת לאבותם העיר אשר בחרת והבית אשר בניתי לשמך ושמעת השמים מכון שבתך את תפלתם וגו' ושבעה מסעות בשבעה רקיעים ומבית המקדש עולה התפלה באויר ויש משרתים ידועים ממונים באויר לארבע רוחות העולם. לרוח מזרח יש ממונה אחד גזריא שמו ועמו משרתים אחרים עומדים באויר ממונים על התפלה העולה דרך שם מבני הגלות היושבים לצד מזרח ונוטלים התפלה ההיא אם היא כראוי ונושקים אותה ועולים עמה עד האויר של רקיע למעלה ושם כמה משרתים וממונים אחרים ועונים ואומרים אשריכם ישראל שאתם יודעים להעטיר ליוצרכם בכמה עטרות קדושות אשרי הפה שדברי העטרה הזאת יצאו ממנו שם של י"ב שם שהוא שולט על האויר וכל שאר ממונים כלם עולים בתפלה ההיא עד הרקיע ונמסרת ביד ממונה אחד לעלות למעלה לרוח דרום יש ממונה אחד וכמה ממונים אחרים עמו פסגניה שמו וכל אותם השרוים בצער המתפללים לפני הקב"ה מצרת לבם אם התפלה ההיא כראוי עולה באויר ונוטל אותה הממונה ההוא ונושק אותה ומחבבה ואומר הקב"ה יתמלא רחמים עליך ועולים עמה הממונים ההם עד הרקיע. לרוח צפון יש ממונה אחד וכמה ממונים אחרים עמו שולטים באויר ואותו ממונה פתחיה שמו וכל המתפללים על אויביהם המציקים להם אם התפלה ההיא כראוי נוטל אותה הממונה ההוא ונושק אותה אז מתעורר רוח אחד שיוצא מהתהום בצד צפון ואותו רוח מכריז בכל האוירין ההם ונוטלין התפלה ההיא ומעלין אותה עד הרקיע ונושקין אותה ואומר הקב"ה יפיל שונאיך לפניך ועולה ובוקעת הרקיעים עד שעולים עמה לרקיע ראשון. התפלה מגעת אצל ממונה אחד שנתמנה לצד מזרח ושם יש תשעה פתחים ובהם עומדים כמה ממונים ועליהם ממונה אחד זבוליאל שמו וממונה זה רוצה לשמש בזה הרקיע ביום ואין נותנין לו רשות עד שעולה אור הלבנה ואז מוציא החיילים והממונים ההם ובאור היום נכנסים כלם בפתח אחד מאותם ט' פתחים שהוא הפתח העליון על כלם וכשהתפלה עולה נכנסת בפתח ההוא וכל אותם ממונים וזבוליאל עליהם יוצאים ונושקים אותה ובאים עמה עד רקיע שני. התפלה עולה עד הרקיע השני ונפתחים י"ב פתחים של אותו רקיע ובפתח י"ב עומד ממונה אחד ענאל שמו והוא ממונה על כמה חיילים וכמה מחנות וכשהתפלה עולה עומד אותו הממונה ומכריז על כל אותם פתחים ואומר פתחו שערים וגו' ונפתחים הפתחים ההם והתפלה נכנסת בהם ממונה אחד עומד לצד דרום ועזריאל שמו ולפעמים נקרא מחניאל בשביל שהוא ממונה על ששים רבוא מתנות וכלם בעלי כנפים מחנות מלאים עינים מגביהם ומחנות בעלי אזנים נקראים אזנים בשביל שהם מקשיבים לקול המתפללים בלחש בכוונת הלב ואין התפלה ההיא נשמעת לאחרים וכבר בארנו למעלה ענין זה וכשהתפלה עולה בלחש אותו ממונה וכל ששים רבוא מחנות וכל אותם בעלי עינים וכל אותם בעלי אזנים כלם נושקים אותה הדא הוא דכתיב עיני י"י אל צדיקים וגו' עיני י"י אל צדיקים אלו בעלי עינים ואזניו אל שועתם אלו בעלי אזנים. רקיע שלישי התפלה עולה אליו ושם ממונה אחד גדריה שמו ועמו כמה ממונים אחרים והוא משמש שלשה פעמים ביום עד שרביט אחד של אור וכשהתפלה עולה יורד אותו שרביט ומשתחוה לפניה ונקרא אותו רקיע רקיע שרביט ואותו ממונה מקיש באותו שרביט אחר שמשתחוה בצור אחד חזק שעומד באמצע הרקיע ויוצאים ממנו שלש מאות ושבעים וחמשה חיילים שהם גנוזים שם מן היום שירדה תורה לארץ בשביל שהיו מסבבים שלא תרד וגער בהם הקב"ה ונכנסו כאותו צור ואינן יוצאים אלא בזמן שהתפלה עולה ועונים ואומרים י"י אדונינו מה אדיר וגו' אשר. תנה הודך על השמים היא התפלה שעולה בכל הרקיעים ואז משתחוים לפניה והתפלה ההיא מתעטרת בעטרות עליונות ועולה לרקיע ד' אז יוצא שמשיאל ועמו שס"ה מתנות ועולים עמה לאותו רקיע ונקראים ימות החמה וכלם מעטרים לאותה תפלה ושמה מתעכבת התפלה עד שכל המחנות ההם עולים עמה לרקיע ה' ושם ממונה אחד גדריאל שמו בעל מלחמות שאר העמים וכשהתפלה עולה מזדעזע הוא וכל חיילין ונכנעין ויוצאים ומשתחוים לה ועולים עמה עד שמגיעים לרקיע ששי ויוצאים כמה חיילים ומחנות ומקבלים אותה ועולים עמה עד שמגיעים לתוך הרקיע ושם ממונה גדול ענפיאל שמו והוא מעטיר לתפלה ההיא בע' עטרות ומתחברים כל חיילי הרקיעים ומעלים התפלה ההיא שמתעטרת מכל בד לתוך רקיע שביעי וסנדלפון רבה ויקירא שכל מפתחות אדוניו בידו מכניס התפלה ההוא לתוך שבעה היכלי המלך והתפלה עולה ומיחדת אותם להתעטר למעלה להיות הכל אחד כמו שבארנו למעלה ושמו של הקב"ה מתעטר מכל בד מעלה ומטה להיות אחד אח"כ עולה התפלה ומתייסדת בעטרת זהב גדולה אבן ספיר ועולה ומתעטרת על ראש הדמות היושב על הכסא הנורא והנשגב ואז וברכות לראש צדיק ורבוי שפע ואור וחיים עליונים ממקור החיים ואז אכלו רעים שתו ושכרו דודים שאר תחתונים ואין רשות לאחד מהם לפשוט ידו בסעודה העליונה פד שיהנה המלך הנשגב ומטעם זה אמרו רז"ל בברכות פרק קמא אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל שהוא תקון סעודת המלך כי בתחלה אנו מזמנים המרכבות העליונות בסוד מה שבארנו למעלה מה רבו מעשיך י"י והאופנים וחיות הקדש ואח"כ סוד יחודו ואהבתו של יוצרנו ובסוד והיה אם שמוע ויאמר ואמת ויציב סוד המאורות מזומנים ועומדים על השלחן ואין רשות לאחד מהם לפשוט ידו עד שיהנה המלך וזה סוד שלש ראשונות ושלש אחרונות ואח"כ נותן רשות לשאר מאורות ליהנות. ודע כי הקרבן היה בדרך זה כהן בעבודתי שהיה יודע סוד הקרבן ומכוין בו מה שהיה ראוי לכוונו ועל ידו היו מתיחדים הצורות הקדושות ולוים בדוכנם בסוד השיר לעורר השמחה בדברים העליונים וישראל במעמדם מעוררים כחם הפנימי וכל אחד מעורר כחו ודוגמתו למעלה ולזה הוצרכו כהנים לוים וישראלים על הקרבן. והנה בקרבן ההוא היו נהנים המאורות החקוקים בכסא מסוד התפשטות שלהם בנקרבים וסוד פני אדם נהנה מרוחו ונשמתו של בעל הקרבן ואין רשות לאחד מהם ליהנות פד שיהנה מי שבראם יתברך וכבר כתבנו כי סדר התפלה הוא בסדר הזה ולזה אנו נופלים על פנינו בתשלום י"ח ברכות ואחר שהודינו על חטאותינו כדרך שהיה עושה המקריב:

ובמדרשו של רשב"י ע"ה אמרו כי יש שש מצות עשה תלויות בתפלה מלבד המצות המעשיות כגון ציצית ותפילין הא' ליראה את השם הנכבד והנורא הב' לאהבה אותו השלישי לברכו הרביעי ליחדו החמישי לברך הכהן את העם הו' למסור נפשו בידו. הא' ליראה את השם בסוד הקרבנות והזמירות שהם תלויים במדה הנקראת וראה וכשמגיע לישתבח יכוין לברך את הקב"ה כגון יוצר המאורות הב' לאהבה אותו בסוד אהבת עולם והוא סוד אהבתו של מקום כמו שכתבנו למעלה לברך הכהן את העם כדי לכלול את ישראל בברכה העליונה שהרי אז מתברכת הכלה כ"י ממקור הברכות ושעה רצויה היא וכבר ודעת כי הכהן היה נושא את כפיו אחר העבודה כי אז הברכה מתעוררת למעלה בסוד הקרבן ואז נכללים עליונים ותחתונים בברכה ולטעם זה הכהנים מברכים את העם אחר התפלה בברכת השלום כי אז השלום נתון בארץ בכוונת התפלה ועל הדרך שבארנו. למסור נפשו בכוונת הלב בשעת נפילת אפים כמו שנפרש לפנינו בס"ד ושש מצות אלו שקולות כנגד ת"ר מצות ולהשלים תרי"ג מצות צ"ל י"ג מדות של רחמים מכאן יש להוכיח שדעת המאור הקדוש ע"ה שצריך לאומרם בכל יום והטעם שלא יהיה פתחון פה לבעל הדין לחלוק ובזה אין לו מקום לקטרג והקב"ה מכפר עונותיו. כתב רב נתן גאון ז"ל שאין ליחיד לומר י"ג מדות של רחמים וכן דעת המאור הקדוש רשב"י ע"ה שאין ליחיד לומר י"י י"י אלא אם יהיה בעשרה אבל יאמר שני שמות אלו בחלוף אותיות באל"ף בי"ת בא"ת ב"ש בדרך זה מצפ"ץ מצפ"ץ אל רחום וחנון וגו' וזה סודן עד"ה י"י י"י אל סוד שלש ראשונות רחום סוד קו האמצעי חותם האמת וחנון ארך אפים סוד זרועות עולם. ורב חסד ואמת סוד למודי י"י נוצר חסד לאלפים סוד שני דודים שני אהובים אחים ולא יתפרדו נושא עון ופשע וחטאה ונקה סוד שלשה מיני אבילות מכח כסא המתנשא ורמזנו למעלה:

ובסוד י"ג מדות אלו אנו קורין לעילה הראשונה המשפיע טובו ע"י כליו הקדושים והם המראים פעולותיו והוא להם כנשמה לגוף ואח"כ יתודה על חטאתיו וודוי זה חלקו של עזאזל בתפלה וכל אותם העונות והחטאים שאדם מתודה עליהם הוא נוטל אותם ומסתלק מעליו ואינו יכול לקטרג בסוד אשר ירשיעון אלהים פרט למרשיע את עצמו כי האומר חטאתי כל בתי דינין בדלין ממנו. והנה העונות ההם שהאדם מתודה עליהם הוא נוטלם ומחלק אותם על כל חייליו בסוד ותשליך במצולות ים כל חטאתם וזה סוד שעיר המשתלח דכתיב ביה והתודה עליו וגו' וכתיב ונשא השעור עליו וגו' ולסוד זה היה צריך בעל הקרבן להתודות לתת חלק ומקום לכל הדברים בין לשהם מצד הקדושה בין לשאינן מצד הקדושה לכל אחד חלקו הראוי לו אם רעב שונאך האכילהו לחם וגו' וי"י ישלם לך ישלימנו לך וסימן יבא המלך והמן היום אל המשתה אשרי היודע דרכי קונו ללכת בהם דרך ישרה ומסדר שבחו של מקום כראוי וכל מי שאינו יודע לסדר שבחו של מקום נוח לו שלא נברא אוי לו אנה יוליך את חרפתו עליו הכתוב אומר מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי ואחר שהתודה יפול על פניו וימסור נפשו למי שנתנה:

תוכן העניינים

תולעת יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה