אור ברסלב
תולעת יעקב סוד הקרבנות

תולעת יעקב· רבנו מאיר אבן גבאי

סוד הקרבנות

סוד ברכת השחר

ואומר פרשת התמיד שמזכיר בה שני כבשים הקרבים בכל יום אחד בבקר כנגד חדת הרחמים ואחד בערב כנגד מדת הדין ואח"כ אומר פרק איזהו מקומן ותקנו לקרות בענין הקרבנות לפי שכל המכוין בהם כאלו מקריבן ואנו קורין בתורה שבכתב ושונין בתורה שבעל פה לחבר את האהל להיות אחד וכן ראוי לעשות שלא להפריד ביניהם:

ועתה הט אזנך ושמע קצת סתרי הקרבנות כפי מה שקבלו חכמי ישראל ז"ל, כבר הקדמנו כי בתעות בני וישראל מעל אלהיהם והמירו את כבודם בתבנית שור הוצרכו הקרבנות לקרב מה שהרחיקו וליחד מה שהפרידו ובקרבן היה כהו של ישראל מתקרב ומתעלה מעלוי לעלוי עד רום המעלות ואז היו הדברים שמחים וזהו שדרשו חז"ל פ"ה עולה אשה ריח ניחוח לה' עולה לשם עולה אשה לשם אשה רוח לשם ריח ניחוח לשם נחת רוח ר"ל עולה לשם עולה שהיה עולה מעלוי לעלוי כמו שכתבנו. אשה לשם אשה שהמזבח מקבל תחלה שהיא הכלה הנזכרת בשור השירים זה האשה אשה כתיב ומתערבת במקום קבלתה שהוא האש הגדול ושניהם עד הרוח והרוח מתעלה לרוח וזהו לשם ריח וכאשר מתחבר הכל נחת הה"א ברוח ומוסיף רוח הקודש בצורות הקדושות וזהו מאמר הבהיר מלמד שיורד ה' לה' וזהו מאמר הנביא יעלו על רצון מזבחי כלומר רצון שהוא מזבחי ומשם יפלה דרך גבולו ובית תפארתי אפאר בעלותו לריח ואו מתקשר הכל למעלה וזורח האור הגדול מהמקור העליון על המעלות הקדושות כי אז הברכה שורה על דבר שלם ועליונים ותחתונים ונפשות המקריבים מתברכים וזהו נפש כי תקריב כי הכל מהשתלשלות אחד ובהפרד הנשמה מן הגוף כך היא עלייתה דרך המזבח תחלה וזו היא תפלת החסידים לאל שיצילם שלא יוזקו בלהב המזבח העליון הה"ד תודיעני אורח חיים שתעבור נפשו בשובה דרך המזבח בשלום והיתה הזביחה בצפון כדי להשלים אליו מדת הדין כי מצפון תפתח הרעה וזהו ששנינו:

איזהו מקומן של זבחים קדשי קדשים והם חטאות ואשמות ועולה ושלמי בבור וכולהו ילפינן להו מקראי. פר ושעיר פר הוא פרו של אהרן שנא' בזאת יבא אהרן וגו' ושעיר של יום הכפורים שנא' והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו וגו' וסוד שעיר המשתלח יתבאר במקומו בס"ד ודמו טעון הזיה על בין הכדים כו' שנא' ולקח מדם הפר והזה וכתיב בשעיר ועשה את דמו וגו' והזה אותו על הכפורת וגו':

סוד הזאת יום הכפורים היה עומד בין בדי הארון ומזה אחת למעלה כנגד אם העולם עם מה שעליה ושבע למטה כנגד שבעת בניה ולסוד זה היה מונה בדרך זה אחת אחת ואחת כנגד ג' ראשונים אחת ושתים אחת ושלש האם אם בניה וכלן נאחזות מחנה ואינה נעזבת מהם כלל ולזה צריך למנותה עם כל אחת מהם עד אחת ושבע להראות איך הם עמה כשלהבת קשורה בגחלת וכדי להמשיך סוד אם הבנים במעלות ידועות עד האם התחתונה והיה מזה באמצע הכפורת לא למעלה ולא למטה לפי שהיה מכוין למדת הרחמים ובהזאת הדם היה מתאבל אצילות שפע מהלבנון ללבן עונותיהם של ישראל ובספרי למה נקרא שמו לבנון שהוא מלבין עונותיהן של ישראל ולזה רמז הנביא באמרו אם והיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו:

חטאות הצבור והיחיד כו' סוד שעיר ראש חדש יתבאר במקומו בס"ד. כיצד עלה בכבש ופנה לסובב דע כי בענין זה היה כ מיחד הדברים העליונים ודע כי כלל הכל נקרא כבש ופנה לסובב הוא המאור העליון שהוא מקיף את הכל ולשם היתה כוונתו להמשיך ממנו עד בית מלכותו ולז"א ובא לו לקרן הוא קרן דוד. דרומית הוא חסד לאברהם כענין שנאמר וימינו תחבקני ושם הוא עץ החיים וצריך ליחדו במזרח שהוא האב העליון שמשם זורח האור וזהו שאמר דרומית מזרחית. וצריך להתקשר יחד דרום במזרח וצריך ליחד מזרח בצפון היא אם הבנים כענין שנאמר וצפונך תמלא בטנם לפי שהוא הנהר המשקה נטיעות הגן ונקרא צפון לפי שנאצלה ממנה מדת הדין הקשה ואם היא רחמים ואח"כ צפונית מערבית לקשור עם בתה ואחר כך מערבית דרומית חוזר ממקום שהתחיל כדי ליחדה ברחמים והוא סוד אסתר ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה והכהן היה מעורר מדת החסד על ישראל ולפיכך היה משלים שם כי שם ביתו והכהן היה פועל פעולה זו למטה ומעורר הדברים העליונים למעלה להתברך מהמקור העליון ומשם יפרד לעולם הנפרדים ואז יתברך עולם השפל:

העולה קודש קדשים העולה הוא סוד התקשרות הכל עם המחשבה העליונה הנקראת

ש קדשים ולפיכך נקראת על שמה והיא כליל פי שבא על ההרהור ולפיכך מוקדה על המזבח כל הלילה שעת ההרהור ושחיטתן בצפון שבאה לכפר על שהמשיך לבו למחשבה רעה לצד הצפוני ומפני שעולה עד המחשבה העליונה שאין לשום בריה חלק בה והשגה אין לכהנים ולא לבעלים בה מאומה אלא שיכלה מנפש עד בשר והיתה זכר ולא נקבה לפי שהיא למעלה מן המדות שיש בהם פועל ומתפעל:

זבחי שלמי צבור שלמי צבור הם שני כבשי עצרת שמניפים אותם עם שתי הלחם יתבארו במקומם והם ר"ל שלמי צבור רומזים לאם העולם ולפיכך היו קרבין במתן תורה יום החמשים כנגד חמשים שערי בינה ולפיכך שחיטתן בצפון והוא הצפון העליון:

התודה ואיל נזיר הוא קרבן שלמים שמביא עם המנחה, שנאמר וזאת תורת זובח השלמים אם על תודה וגו' שחיטתן בכל מקום ואפילו בדרום לפי שבאים להטיל שלום ולהשלים המדות אליו:

שלמים לפי שהם למטה נקראים קדשים קלים שהמדות התחתונים נקראים בשם זה לפי שאינן בקדושות העליונות וקרבן שלמים היה בין זכר בין נקבה כי הוא לקו האמצעי המשלים בין המדות והכלול מהם:

הבכור הוא בכור בהמה והמעשר מעשר בהמה ושניהם כנגד חכמה אחרונה. שגם היא נקראת בכור שנאמר גם אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ והמעשר כנגד העשירות ולפיכך הם קדשים קלים ויש בהם חלק לכהנים והוא הבכור כי משם הם מקבלים ומשם נשאה האחרונה שם זה ולפיכך נאכל לכהנים ולפי שהמעשר רמז לעשירית יש בו חלק לבעלים ומה שנשחטין בכל מקום יתבאר למשכיל:

הפסח אינו נאכל אלא בלילה טעם הפסח שנאכל צלי יתבאר במקומו ב"ה ועוד יש בעניני הקרבנות סתרים נוראים ולפי שאין זה מקומם לא הארכנו בהם עד יערה עלינו רות ממרום ונבארם עם שאר סתרי התורה אם יגזרו מן השמים החיים:

תוכן העניינים

תולעת יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה