אור ברסלב
תולעת יעקב סוד ברכת השחר

תולעת יעקב· רבנו מאיר אבן גבאי

סוד ברכת השחר

סוד התפילין

ויתחיל אלהי נשמה והוא שבח והודאה למקום ב"ה שמחזיר לו נשמתו כי בלילה הנשמה עולה ליתן דין וחשבון מכל מה שעושה ביום ואם נמצאת מחוייבת מן הדין שלא לחזור לגוף עם כל זה הקב"ה מחזיר הפקדון אשר הפקד אתו ואין מדתו כמדת בשר ודם שמחזיר הפקדון בלוי ומקולקל אבל הקב"ה תחזיר נשמתו לו שהפקיד אתו חדשה ונוחה הה"ד חדשים לבקרים רבה אמונתך. וראיתי לחכמי האמת בזה ענין גדול והוא אמרם שהנשמה טובלת בנהר היוצא מעדן להניח לה מעצבה וזהו חדושה ומרגועה וזה עדות גדול על תחיית המתים ולזה אנו אומרים ואתה עתיד ליטלה ממני כו' לרמוז כי כמו שנוטלה עכשיו בכל לילה ומחזירה כן עתיד ליטלה כשיגיע זמנו ליפטר מן העולם ולהחזירה ביום אשר הוא עושה וחתימת הברכה תוכיח והכי איתא במדרש אליך ה' נפשי אשא והו שאמר בידך אפקיד רוחי כו' כשאדם ישן מפקיד רוחו ביד הקב"ה שמא עבר שחרית ולא מצאה הוי ה' אל אמת. א"ר אלכסנדרי בנוהג שבעולם אדם מפקיד אצל חבירו כלים חדשים ומחזיר לו ישנים אבל הקב"ה אינו כן אדם יגע במלאכתו כל היום ולערב נפשו יגעה ושחוקה והוא ישן ומפקיד נפשו ביד הקב"ה ובשחרית היא חוזרת לגופו חדשה ונוחה דכתיב חדשים לבקרים רבה אמונתך ר' סימון אומר בשם ר' שמעון ממה שאתה מחדש אותנו בכל בקר ובקר יודעים אנו שרבה אמונתך לתחיית המתים:

בא"י הנותן לשכוי בינה הוא התרנגול ונקרא כן בלשון המקרא והוא צופה תרגום מצפה שכותא ונקרא בלשון רז"ל גבר כדאמרי אינשי קרא גברא וכבר כתבנו למעלה כי רוח צפונית מנשבת בחצות הלילה ודופקת בכנפי התרנגול וקורא. ודע כי הרוח ההוא מגיע מצפון לשר המשמש לפני הגבורה הנקרא גבריאל ונותן ששה קולות ואחרי קריאה זו מכריז כל מעשה בני העולם לפי שקסת הסופר במתניו וכותב ביום כל מעשה העולם הזה ומכריזו בלילה ומהתעוררות הרוח ההוא בא לעולם השפל עד כנפי התרנגול הנקרא גבר על שם הגבר העליון שבא אליו הרוח ממנו ובשעה שהגבר העליון קורא למעלה כל תרנגולי עולם קורין ולפי שברוח ההוא נתנה בו להבין בין יום ובין לילה לזה אנו מברכין ברכה זו. והבן שסבת הברכה על שיש בו רוח אחרת שמעורר אותו כי. לא מלבו. ובסתרי שאר ברכות שמע מה שכתב בעל אור זרוע ז"ל פוקח עורים רומז לנפשות הנדחות לעולם התמורות והם יושבים שם בחשך ואפלה כעורים וכיון שמגיע זמן עלייתן ויוצאין מאפלה לאורה ופוקחין עיניהם ומסתכלין באור העליון שהוא שמש ומגן ה' צבאות אזי הוא פוקח עיני העורים וזורח עליהם מאור העליון הה"ד וזרחה לכם יראי שמי וגו' והסוד בזה לאמר לאסורים צאו. זוקף כפופים פי' אותם שהיו כפופים ביך שרי התמורות ויצאו מביניהם הה"ד סומך ה' לבל הנופלים וזוקף לכל הכפופים ועוד יש בו רמז לכנסת ישראל שהוא כפופה עם בניה בין האומות ועתיד הקב"ה לזקוף אותה ואת בניה כענין שכתוב אשר פדית לך ממצרים וגו' וכתיב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. מלביש ערומים פי' אותם הנדחים למקום הנחש הערום מבלי לבוש כי כל צדיק וצדיק יש לו מלבוש במה שיתלבש בעולם ההוא אבל הרשעים אין להם מלבוש ואין כסות הה"ד ואין כסות לאבדון אלא הם מזוהמים וכשיעלו מעלוי לעלוי אזי הקב"ה מלביש בגדים אחרים הה"ד ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים ע"ז אנו מברכין לשמו הגדול שהוא מטה כלפי חסד ומרחם על בריותיו הה"ד חנון ורחום ה' בא"י מגביה שפלים פי' כנסת ישראל שהיא שפלה בין העמים ועתיד הקב"ה להגביה אותה הה"ד אקים את סוכת דוד הנופלת:

בא"י מתיר אסורים אותם שהיו אסורים בעולם התמורות ויצאו משם כמו האסורים שיצאו מבית האסורים ע"כ. רוקע הארץ על המים פי' ארץ החיים והמים הם מום התחתונים ובהגיעך לאבני שיש דר' עקיבא ע"ה תבינהו ע"כ. אוזר ישראל בגבורה ישראל סבא הוא נאזר בגבורה להלחם עם הבאים אל בית מקדשו הה"ד כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא:

עוטר ישראל בתפארה שאמו מעטרת ותו בכמה עטרות הה"ד באינה וראינה:

שלא עשני כו' יש לך להסתכל בסוד נעלם בברכה זו כי כל הברכות שהזכרנו למעלה מן הדין צריך לברכן בכל יום אבל ברכה זו היה לו לברכה שעם אחת מיום שנברא וכן שלא עשני עבד וכן שלא עשני אשה, אבל הסוד בזה כי בעלות הנשמה בלילה לעולם העליון אם צדיק הוא כמה משרתי עליון אוחזין בה ומושיבין אותה במקומה הראוי לה ואם הוא רשע כמה מלאכי חבלה יוצאין לקראתה ואומרים אין שלום אמר ה' לרשעים ומכניסין אותו במקום טמא ומזוהם או עבד שנדח לתמורות או אשה, אבל כשיקום האדם ממטתו אם הוא יודע בעצמו שהוא צדיק יברך שלא עשני כו' פי' שלא הושיב אותו במקום המזוהם שהוא כאלו עובד ע"ו ע"כ:

ויברך על התורה בשביל שצריך לקרוא ברכת כהנים וזה סודם על דרך החכמה האמיתית הברכה הזאת היתה כדי לפתוח המקור העליון להמשיך שפע וברכה מרום המעלות עד סופן ולזה היו הכהנים נושאין כפיהם למעלה מראשיהן חוץ מכהן גדול שאין מגביה ידו למעלה מן הציץ כדאיתא בפ' אלו נאמרין וזה במקדש אבל במדינה כנגד כתפותיהם בלבד כדי להמשיך מזרועות עולם:

ודע כי הכהן היה מגביה עשר אצבעותיו להמשיך מעשר מאמרות ויד ימין היה מגביה יותר מיד שמאל שנא' וישא אהרן את ידיו ידו כתיב לרמוז כי היה מיוחד שני ידים סוד חמש אצבעות מימין וחמש משמאל ושיד ימין גוברת על יד שמאל למעלה וזהו רום ידיהו נשא ובמדרשו של ר' נחוניא בן הקנה למי נושאין כפים לרום השמים שנאמר רום ידיהו נשא. וכתב רשב"י ע"ה שאין לחבר האצבעות אלא שיהיה אויר בין כל אחד ואחד כדי שיתברכו המאורות כל אחד לבדו בלא ערבוביא וזה סוד האוירין שהיו עושים בשעת נשיאת כפים:

כה תברכו אמר להם הקב"ה לכהנים המשיכו הברכה מרום המעלות למדת כה בשביל שיתברכו ישראל בברכותיה וזהו את בני ישראל ודע כי מג' פסוקים אלה יוצא שם אחד של כ"ב אותיות שבו היה הכהן מוריד י"ג מלות של רחמים מהמאור העליון מקור ההויה ותשעה הנכללי' במאורות הנתפשות במחשבה ובהתייחד המאורות הנזכרים האלה אלה באלה היתה הברכה מתפשט' למעלה ולמטה והנה הפסוקים מתחילים ביו"ד לרמוז לנו התפוצצות האור אל העשרה הנתפשים בהרהור השכל מהעשרה הבלתי נתפשים בשום הרהור ומחשבה. והנה יברכך למעלה וישמרך למטה וכן כולם. והנה המאורות האלה היו מתייחדים בכח השם ההוא שזכרנו שהיה הכהן מצרף ומכוין בו בשעת נשיאת כפים ושמו את שמי יתקנו דכתיב ושמו אותם איש איש וגו' לתקן בברכתם הכתרים של ימין לימין ושל שמאל לשמא ולא יטעו בהם כדי שיתברכו עליונים ותחתונים ואם עושים כן ואני אברכם לחי לכהנים דכתיב מברכיך ברוך וכתיב ואברכה מברכיך הם מברכים את העם ואני אברכם ולזה כתיב ושמו ולא כתיב ויאמרו ויזכרו:

תוכן העניינים

תולעת יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה