אור ברסלב
תולעת יעקב סוד ברכו

תולעת יעקב· רבנו מאיר אבן גבאי

סוד ברכו

סוד קדיש

גרסינן במדרש (מה רבו) חיה אחת עומדת באמצע הרקיע וישראל שמה בכל שחר אומרת ברכו את ה' המבורך וכל גדודי מעלה עונין ברוך כבוד ה' ממקומו לכך נהגו ישראל לומר ברכו והקהל עונין ברוך ה' המבורך וזהו סודו ברכו את ה' המבורך ר"ל המשיכו שפע וברכה ממקור הברכה עד הכלה הכלולה הנקראת את ה' ועונין ברוך ה' וכו' ברוך הוא משך הברכות ממקור החיים אל סוד עמודו של עולם והוא נקרא מבורך לפי שמשלים לעולם ועד סוד הלויה שלו והיא מתברכת ממקור הברכות בדרך זה ברוך הוא מקור הברכות ה' הוא קו האמצעי המבורך הוא הצדיק לעולם ועד סוד הכלה בכסא ישראל ואנו מברכים להקב"ה בחמשה תיבות על שמחזיר לנו נשמותינו הנקרא בחמשה שמות כך ראיתי במדרש רות ובכאן ראיה שצריך שליח צבור לחזור ברוך ה' המבורך לעולם ועד וכן כתב ר' יהודה בר ברזלי ברצלוני שלא כדברי רבי מאיר מרוטנבורג שכתב שאין בריך:

גרסינן בפרק קמא דברכות כל הנותן שלום לחברו קודם שיתפלל כאלו עשאו במה שנאמר חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא אל תקרא כמה אלא במה ובמדרש רות נשמתא דבר נש נפקת מניה בכל ליליא וליליא ובצפרא אתהדרת ליה ושריא בחוטמוי ולא עאלת לאתישבא במעוי עד המברך לקב"ה ויצלי על דמיה דתתישב בדוכתיה ועל דא כתיב חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו מאי אשר נשמה באפו בגין דכד נחתתא בצפרא אומי לה קב"ה ושוי לה בחוטמוי על מנת אי צלי צלותי ומברך ליה כדקא יאות דתשרי בגויה ואי לא פרחה וסלקא ואשתאר בר נש חסרא מההוא קדושתא דנשמתא וכיון דאשתאר חסרא מניה במה נחשב הוא לא אתחשב כלום ועל דא אסור לברכא דא לדא עד דמברך למאריה בשרותא דצלותא ע"כ:

ועתה עשה אזנך כאפרכסת ושמע מה שאתה צריך לשמעו ודעהו שים עיניך עליו ושמרהו ואז תוכה להיות מכת העושים הטוב בעיני ה' ותהיה מבני היכלו העומדים לפניו:

דע כי למטה מהאצילות הנעלם נבראו עשר מעלות אחרות והמאורות העליונים מראים על ידיהם ובאמצעותם פועלים בעולם פעולותיהם והם דמיון היכלות להם ונקראים במשל עולם הנקבה לפי שהם נפעלים מהעליונות להם הנקראים במשל עולם הזכר ונכללים בשבעה היכלות כמו שהעליונות נכללים בשבעה כי השלשה ראשונות נחשבים ראש אחד כנגדם למטה השלשה ראשונות נחשבים ראש אחד ונקרא היכל קדש הקדשים ובהיכל זה מסתתרים שלשה ראשונות והם לו דמיון הנשמה לגוף ואחר זה הוא היכל הרצון והוא כנגד תפארת ישראל ואחריו היכל אהבה והוא כנגד החסד ואחריו היכל זכות כנגד הגבורה ואחריו היכל נוגה כנגד נצח ואחריו היכל עצם השמים כנגד הוד ואחריו היכל לבנת הספיר כנגד יסוד ומלכות וענין זה מרווח אבלי במקום אחר ולזה איני מאריך בכאן והרוצה לעמוד על עיקרן של דברים יכנס לשמש בהיכלי רשב"י ע"ה ויתגלו לו תעלומות חכמה העבודה השלמה האמיתית ליחד המאורות התחתונים עם המאורות העליונים ולקשרם אלו עם אלו ולחברם ולהרכיבם אלו עם אלו בכוונה שלמה ומחשבה טהורה, ולכוונה זו היה הכהן מקריב הקרבנות ובריח הקרבן היו הדברים מתעלים מעילוי לעילוי ומתיחדים ומתחברים במקומם וכשהדברים מתיחדי' בהתעוררות התחתונים הנשמה העליונה מתעוררת ונכללת בהם ובזה הברכה מצויה בכל העולמות עליונים ותחתונים ובכל אחד משבעה היכלות אלה והם סוד שבע נערות של אסתר כמה שרפים וחיות ואופנים וכמה מאורות כמו שכתוב במדרשו של רשב"י ע"ה והם מתקשרים קשר אמיתי עם המאורות העליונים בסוד התפלה כשמכוונים מה שראוי לכוין. ודע כי על כל היכל והיכל שם אחד משבעה שמות הקדושים שבהם נברא העולם והזוכה אליהם נכנס להיכלי המלך ואין מוחה בידו ובהם היו חכמי ישראל יורדים למרכבה לראות את המלך ביפיו וקשר היכלות אלה עם סבותיהם למעלה תלוי בשמות אלה ואם בעונותינו נעלמו ממנו מכל מקום קבלת הדברים נשארה בידינו ומוטל עלינו לעשות מה שבידינו והוא לסדר הדברים בתפלותינו ולכוין בהם וזהו כבודו ורצונו של מלך כי אינו מבקש ממנו אלא מה שבאפשרותנו לעשות כי כל לבבות הוא חוקר ועל כיוצא בזה ארז"ל רחמנא לבא בעי מעתה נתחיל בביאור מה שהתחלנו ומה שראוי לכוונו בברכות ק"ש וי"ט ברכות והצור ב"ה יראנו מתורתו נפלאות:

היכל ראשון יוצר אור ובורא חושך סוד שני מיני מאורות שבהיכל וה כלולים זה בזה מתנוצצים ימין ושמאל והוא סוד אור וחשך מה רבו מעשיך כו' סוד כמה מאורות ואופנים וחיות וגלגלים וכולם עשוים בחכמה אחרונה וכמו שכתוב וכל מעשהו באמונה. מלאה הארץ קניניך והיא ארץ החיים מלאה מכל הקנינים העליונים. המלך המרומם הוא השם הקדוש שלם בב' שמות יאהדונה"י והוא מתרומם באויר הקדמון ומתנשא מימות עולם והיכל זה הוא היכל לבנת הספיר כנגד הצדיק והצדק ואנו מעלין אותו ממטה למעלה בכוונת התפלה לקשרו בשרשו למעלה ובאמצע היכל זה יש עמוד אחד נעוץ ממנו להיכל שני ושמו אדרהינא"ל ובו עולה רוח תחתון אצל העליון להתחבר יחד שנאמר ורוח אחד להם וכשהתפלות מגיעות לעמוד זה נוסעים כל בני ההיכל הזה אל תוך ההיכל השני להתייחד זה בזה להיות הכל אחד ובפתח היכל זה יש ממונה אחד וטהריא"ל שמו וכשהתפלות מגיעות לפתח היכל זה אם תפלות של רבים הם פותח ומכניסם עד שנעשות כל התפלות עטרה לראש צדיק ואם של יחיד הם עולות עד שמגיעות לפתח היכל זה אם ראויות הם ליכנס לפני המלך מיד פותח ומכניס ואם אינם ראויות דוחה אותם לחוץ ויורדות ועומדות בתוך רקיע תחתון מאותם רקיעים של מטה ובאותו רקיע יש ממונה אחד וסהדיא"ל שמו ונוטל אותם התפלות הנדחות שנקראות תפלות פסולות וגונז אותם עד שישוב האיש ההוא בתשובה ויתפלל תפלה אחרת בכוונה כראוי וכשעולה נוטל אותה הממונה ההוא ומעלה אותה למעלה ופוגעת באותן התפלות ומתערבות יחד ועולות לפני הקב"ה וזה ארז"ל בפ' מאימתי אבא בנימין אומר אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בב"ה פי' עם הציבור ותניא רבי נתן אומר מנין שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן אל כביר לא ימאס לפי שאין תפלת הרבים נבדקת אבל תפלת היחיד בודקין אותה אם היא ראויה והסוד פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם:

היכל שני אל ברוך גדול דעה שבח זה נתקן באלפא ביתא ובמדרשו של רבי שמעון בן יוחאי ע"ה אל ברוך גדול דעה אורכניאל רזא דכליל אתון זעירין דאלפא ביתא הכא אינון דקיימי ואמרי קדוש וברוך והכא הוא קדושה וברוך כבוד ה' ממקומו:

דע כי שלשה אלפא ביתות הם והם אלפא ביתא רבתי ומקורה בעולם התשובה ואלפא ביתא זעירא ומקורה בעולם השמטה הכוללת היכלות אלו וכבר ידעת כי דוד הוא הקטן והבינוני כנגד קו האמצעי והודיענו ע"ה כי השם הנזכר כולל אלפא ביתא זו והוא ממונה בהיכל זה ולפי היות הדברים כאן בדקדוק אין הפסק בין אות לאות בשבח זה ואמר הכא אינון כו והם שרפים ידועים בהיכל זה בעלי שש כנפים ואומרים קדוש כמוזכר במראות ישעיהו ע"ה ולטעם זה נתקנה הקדושה ביוצר להורות כי סדר תפלתנו סודר כפי הסדר העליון וזו היא כוונת הנביאים מסדרי התפלות ואמר קדוש וברוך פי' קדוש למעלה וברוך למטה כי הוא הגן הצריך השקאה ואמרו באגדה מיציאת החמה עד שקיעת החמה אומרים קק"ק ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו ומשקיעת החמה עד יציאת החמה אומרים ברוך כבוד ה' ממקומו והטעם מפני שבלילה הכבוד רשות כמו שרמזנו למעלה ולפיכך צריך להאציל עליו אבילות הברכות ממקומו להמתיקו ובקדושה של יוצר נחלקו הפוסקים ז"ל י"א שאין יחיד אומרה משום שדבר שבקדושה הוא וכן כתב הרמב"ם ז"ל וי"א שאינה אלא ספור דברים ויחיד אומרה והכי איתא במסכת סופרים ודעת רשב"י ע"ה שהיחיד אסור לאומרה ואמר הטעם לפי שהיא בלשון הקדש והוי דבר שבקדושה וסימנך שנים מקרא ואחד תרגום. ומה שאנו אומרים קדושה זו בלשון ספור האיך מקדשין משקיעת החמה מלאכי השרת להקב"ה ואין בה לשון שיורה לנו שותפות עמהם להקדיש הוא צניעות בנו להורות שאין אנו שוין אליהם במעלה אבל אחר י"ח ברכות כי בכח התפלה ההיא זכינו לימנות מכתם ושוין אליהם במעלה כי הוא כנגד עולם השפל ובה אנו מראים לנו ערוב בצורות ההם כמו שיתבאר וגם כי בכוונת התפלה אנו מיחדים את השם העליון ומאצילים אצילות הברכות על כל העולמות ובזה אנו גבורי כח עושי דברו כהם לזה נתקנה הקדושה ההיא של אחר התפלה בלשון שיורה לנו שתוף עמהם בקדושת המלך הנשגב והנורא והוא אמרנו נקדישך ונעריצך וכו' ומה שארז"ל באגדה בפרק גיד הנשה חביבין ישראל לפני הקב"ה יותר ממלאכי השרת שישראל אומרים שורה בכל עת ובכל שעה שירצו ומלאכי השרת אין אומרים אלא פעם אחת ביום ואמרי לה פעם אחת בשבת ואמרי לה פעם אחת בחדש כו' ישראל מזכירין את השם אחר שתי תיבות שנא' שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ומלה"ש אינן מזכירין את השם אלא לאחר שלש תיבות שנא' קדוש קדוש קדוש ה' צבאות וגו' ואין מלה"ש אומרים שירה מלמעלה עד שישראל אומרים שירה מלמטה שנאמר ברן יחד כוכבי בקר וגו' ברן יחד כוכבי בקר אלו ישראל ויריעו כל בני אלהים אלו מ"ה וכו' שיראה שיש לנו מעלה עליהם עם היות זה כן אין נאה לנו להתפאר ועוד שמאהבתו אותנו וכנו להגות בתורתו יומם ולילה לטוב לנו כל הימים ולא אנחנו פעלנו כל זאת וכל דבר שבקדושה ר"ל קק"ק ובפרק הקורא את המגלה שנינו אין פורסין על שמע בפחות מעשרה לשון פרוסה ופי' כשאדם בא לב"ה אחר שקראו את שמע ומבקש לומר קדיש וברכו וברכה ראשונה בשביל קדושה שבה אמר שלא יהיה זה בפחות מעשרה וכבר ודעת כי תפלה מיושב כנגד הכלה כי באשה קראו מושב ולסוד זה קדושה זו מיושב והיכל זה הוא הנקרא עצם השמים כנגד הוד ובכוונת התפלה מתקשר עם היכל שלישי המעלה להיות המשכן אחד ובמדרשו של רשב"י ע"ה אלין דקיימי לעילא לסטר ימינא נטלי קדושה ומתחברי בקדושה ובכל אינון דידעי לקדשא למאריהון ביחודא ברזא דחכמתא ואלין דקיימי בשמאלא נטלי קדושה ומתתברי בכל אינון דלא ידעי לקדשא למאריהון כדקא יאות וכולהון כלילן אלין באלין ביחודא חדא ומתקשרין דא בדא עד דאיתעבידו קשור חדא ורוחא חדא מתקשרין באינון דלעילא למהוי כלא חדא לאתכללא דא בדא:

היכל שלישי לאל ברוך נעימות יתנו והיכל וה נקרא היכל נוגה כנגד נצח ובכוונת התפלה עולה ומקשר בהיכל רביעי ונעשה הכל קשר אחד:

היכל רביעי המחדש בטובו ובמדרשו של רשב"י ע"ה בגין דהכא מתגלגלין נהורין ודינין דעלמא מאן דאיהו לחיים מתחדש כמלקדמין לאתקיימא בעלמא בנהורא דימינא דאיקרי אל כדקאמרן עוד שם האי חיותא איהי קימא באשגחותא דצלותין בגין דאינון שאלתין דשאלו בני נשא בצלותהון כולהו קיימי בידא דהאי חייתא ואנח להו בהאי היכלא וקיימי אינון שאת בהאי היכלא עד ארבעין יומין לאשגחא בהו דהא לסוף ארבעין יומין בכל ארבעין ארבעין נפקא האי חיותא ונטיל כל אינון שאלתין ואנח להו קמייהו דאינון נהורין ע"כ ודנין לון וכדין האי רוחא דאיקרי זכות אל מעיין בהו אי זכי אי לא זכי אי זכי נפקא ההיא צלותא ומתגלגלא ההוא שאלתא ונפקי עמה תריסר ממנן כל חד תבעין מעם ההוא רוחא קיומא בההוא שאלתא ואתקימא בהו והיכל זה נקרא היכל זכות כנגד הגבורה ומתקשר בהיכל חמישי בכוונת התפלה:

היכל חמישי אהבת עולם אהבתנו סוד היחוד והיכל זה נקרא היכל אהבה כנגד החסד והוא היכל האבות וסודו אחד:

תוכן העניינים

תולעת יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה