אור ברסלב

תולדות תנאים ואמוראים· הרב אהרן הימן

ר · רבא (סתם)

רבא

דבר זה מוסכם שסתם רבא הוא בר רב יוסף בר חמא כמפורש עירובין נד. (סוכה לד. ושם חסר תיבת בר חמא), ביצה ח., נדרים נה., ב"ק צז. קד:, (וב"מ ע. איתא רבה בר יוסף בר חמא וצ"ל רבא), חולין מג: עז.,

ומה שמצינו ב"מ סז: אמר רבא בריה דרב יוסף משמיה דרבא הוא ט"ס וצ"ל מר בריה דרב יוסף כבדק"ס, וכן צ"ל בהרא"ש שם ס"ז.

אביו רב יוסף בר חמא היה הריש במחוזא עוד בימי רבה בר אבהו, כדמובא באגרת דרש"ג ח"ג פ"ב וז"ל (כשחרבה נהרדעא ע"י פפא בר נצר) ואזל רבה בר אבהו – למחוזא והוה התם רב יוסף בר חמא אבוה דרבא, ובל"ס נולד שם בנו רבא, כי רבא מזכיר כל כך פעמים את מחוזא ומנהגיה דאך איש הנולד בה ונתגדל בתוכה ידוע לו וכאשר נביא להלן.

את שנת לידתו נוכל לשער משנת פטירתו, דהנה בקידושין עב: אמרו כשמת רב יהודה נולד רבא וידוע שרב יהודה נפטר תרי' לשטרות ואם נקבל הדברים כפשוטן אז ידוע לנו בבירור מתי נולד רבא, כי לדעת רש"י ע"ז יט: ד"ה והא רבא שחי אך ארבעים שנה, וכן כתב ר"ה יח. שגורס אביי ורבא מדבית עלי אתו. ולפי זה הלא אמרו שם שם בפירוש שחי אך ארבעים שנה, א"כ נפטר תר"ן לשטרות.

אבל רבינו שרירא גאון באגרתו ח"ג פ"ג (אשר כל דבריו המה מספרי הזכרונות אשר היה כתוב יושר פטירת ראשי מתיבתות דבבל) כתב שרבא נפטר תרסג, וא"כ לפי זה אם נאמר שחי אך ארבעים שנה א"כ נולד יג' שנים אחר רב יהודה, ודבר זה אי אפשר לומר.

אך כבר בארנו בערך רב אשי שהצדק עם הרמ"בם וגם רש"י בעצמו חזר בו וס"ל כהרמ"בם שהגרסא בגמרא קידושין עב: עד שלא מת רב יהודה נולד רבא ובאמת היה רבא כבר יותר מעשרים שנה כשנפטר רב יהודה, ובפטירת ר"ה (שנת תר"ח) היה כבר כבן יט' שנה.

וזכה עוד לראותו כמגילה ח: תני רב שמואל בר יצחק קמיה דר"ה א"ל רבה וכו'.

ובשבת נד. א"ל רבא לר"ה.

וכן משמע מפסחים קיד: דרבא הוה מהדר אסילקא וארוזא אמר הואיל ונפק מפומיה דר"ה.

ובתמורה לא. א"ל רבא לר"ה תניא דמסייע לך.

ובחולין ט: בעי ר' אבא לר"ה ור"ה השיבו – א"ל רבא (לר"ה).

ואף שדעת התוס' במנחות לו. וכתובות יד. שרבא לא ראה את ר"ה. אבל לא נוכל לשבש את כל המקומות האלו ולומר שצ"ל רבה תחת רבא, אבל מה שמצינו כלאים פ"א ה"ט רבא בשם ר"ה צ"ל ר' בא, כי רבא נזכר אך פ"א בירושלמי בשמו ושם אביו.

וכן שימש את רב יהודה כב"ק צז. א"ל רבא לרב יהודה.

אמר משמיה כשבת קכט..

ושם קלד: אמר רבא בהדי תרגמינא דסבי (רב יהודה ורבה בר אבוה) למה לי (מה לי לחלוק נגד זקנים הללו, רש"י).

ובפסחים קיז: אמר רבא אשכחתינהו לסבי דפומבדיתא (רב יהודה ורב עינא, רש"בם).

וכן עירובין עט: אמר רבא הני תרתי מילי סבי דפומבדיתא (רב יהודה וישיבתו רש"י) אמרינהו.

וגם בזה כתבו התוס' בכורות יד: שרבא לא ראה את רב יהודה, אבל במחילה מעצמותיהן הקדושין איך אפשר לומר כן, הלא ידוע שאביי ורבא היו חברים כל ימיהם שוין בכל דבר, ועל אביי מפורש פסחים קד: שראה את רב יהודה וכמבואר בערכו באריכות, ולמה לא נאמר כן על רבא חבירו, ואך יען שאביי נתגדל בבית רבה דודו שהיה כפומבדיתא לכן מצינו אותו יותר עמהם, אבל רבא שהיה במחוזא מקום אביו לכן מצינו אותו אך עם ר"נ, אבל עם ר"ה ורה יהודה כי מלבד שהיה עוד עול ימים ולא זכה להיות תלמידם לא בא לפומבדיתא אך ע"פ מקרה.

ולכן האמת יורה דרכו שרבא נולד לערך תקפט לשטרות ובפטירת ר' יוחנן היה כבן עשר שנים ולכן מה שמצינו את רבא הרבה פעמים עם עולא הוא עולא האחרון, כי עולא הנחותי נפטר קודם ר"א (שנפטר בשנה אחת עם ר' יוחנן), ובפטירת ר"ה היה כבן יט' שנה, ורב חסדא שנפטרך תרך היה אז רבא כבר גדול הדור כבן שלשים והיה באמת תלמידו המובהק וכאשר נבאר.

וכן אביי חבירו שמפורש עליו שחי ששים שנה ונפטר תרמט א"כ נולד תקפט ולכן היו באמת חברים שוין בשנים ובחכמה ואך רבא האריך ימים אחריו.

ובזה זכינו לידע שרבא לא היה כהן, ובר"ה יח. צ"ל רבה ואביי מבית עלי קאתו, ולא רבא, וכן גרסי התוס' בבכורות כז., ולכן אמר רבא לשמעיה (שהיה כהן) שיזכה המתנות.

וכן ביבמות קה. כתבו התוס' דרבא לא היה כהן, וכן מביא רש"י בר"ה יח. שלא היה כהן.

ובסה"ד מביא ראיה מב"ב יב. שאמר רבא ואנא בתרא וכתב המהרש"א שאי אפשר לומר שרבא קילל שימות רמי בר חמא, ואך הכונה שיגרשנה וישא אותה רבא וא"כ לא היה כהן.

ועוד ראיה מברכות ח: שא"ל רבא לבניה לא תנסבו גיורתא א"כ לא היה כהן.

וכן מצינו מו"ק כח. שרבא ישב אצל ר"נ כשהיה גוסס, משמע קצת מזה שלא היה כהן.

ובהיותו עוד ילד קטן מצאו שכבר נוססה בו רוח חכמה כברכות מח. אביי ורבא הוו יתבי קמיה דרבה, אמר להו למי מברכין אמרו ליה לרחמנא, ורחמנא היכא יתיב, רבא אחוי לשמי טללא, אביי נפק לברא אחוי כלפי שמיא א"ל רבה תרוייכו רבנן הויתו.

אבל להבין איך בא רבא (שאביו היה במחוזא) לפני רבה בילדותו בפומבדיתא? ולכן נראה יותר גרסת בה"ג שם שגורס אביי ורבא בר רב חנן, ובזה יבואר לנו הפליאה הגדולה מה שלא מצינו בשום מקום בש"ס שרבא ידבר פא"פ עם רבה או שיאמר איזה הלכה אוד אגדה משמו, ואך מצינו אותו בפטירת רבה כב"מ פו. ורוב קבלותיו היה אך מרב נחמן, ולהיפוך אצל אביי מצינו שהיה כל ימיו אצל רבא, וזה יען שרבא נתגדל במחוזא בבית אביו ושם היה ר"נ, ואביי היה תמיד בפומבדיתא אצל רבה.

וכמו שאמרנו שאביו היה הריש במחוזא, ואביו שראה כי ברכה בו השתדל שילמוד מתוך הרחבה, וזה שאמר רבא עירובין סה. אי קרצתן כינה לא תנאי. ואביו זכה לראות את בנו הולך וגדול גם בתורה גם במע"ט כב"ק צז. שאביו רב יוסף בר חמא הוה תקיף עבדי דאינשי דמסיק בהו זוזי ועביד בהו עבידתא, א"ל רבא בריה מ"ט עבד מר הכי.

וכן ב"ק קד: יסופר שר' אבא הוי מסיק זוזי דרב יוסף בר חמא א"ל לרב ספרא (שהלך מא"י לבבל) בהדי דאתית אייתינהו ניהלי, כי אזל להתם (כשבא למחוזא מקום רבא) א"ל רבא בריה מי כתב לך התקבלית. א"ל לא, א"ה זיל ברישא ויכתוב לך התקבלתי, לסוף א"ל (רבא) אי כתב לך נמי התקבלתי לאו כלום הוא וכו'.

ורבו המובהק היה ר"נ כדמצינו בעי מר"נ כשבת ד. עב: עט., עירובין לו., פסחים עב..

אמר רבא כי הוינן בי ר"נ כשבת מז., פסחים ל..

אמר רבא כי הוה אזלינן בתריה דר"נ בברכות כג:.

אותיב לר"נ כברכות מב:. ב"ב קנא:.

רבא קמיה דר"נ כעירובין סג:, ב"ב קנב..

שמעית מיניה דר"נ תרתי – ולא ידענא הי מינייהו כחולין מט:.

חזינא לר"נ דכרע בברכות לד:.

רבא אר"נ כקידושין ט., ב"מ ז..

הקשה לר"נ כיבמות כב., כתובות עט..

ורבא נתגדל כ"כ בימי ר"נ עד שהיה חולק עמו כגיטין סג: ששלחו לקמיה דר' אמי ־ הדר שלחוה קמיה דר' חייא בר אבא (עם מי הצדק).

ובעירובין סד. א"ל רבא מ"ט עביד מר הכי – א"ל הדרי בי.

וברכות לו. א"ל רבא לא תפלוג עליה דר"י וכו'.

ובנזיר לב., ב"מ מג. א"ל רבא לר"נ לדידך וכו'. והיה בפטירת רבו כמו"ק כח. רבא הוה יתיב קמיה דר"נ חזייה דהוא גוסס א"ל (ר"נ לרבא) לימא ליה מר דלא לצערן א"ל רבא מר לאו אדם חשוב הוא?.

וב"ב קנא: א"ל רבא לתלמידיו לאו אמינא לכו לא תתלו ביה בוקי סריקו וכו'.

ומכל זה אנו רואין שהיה תלמידו המובהק.

וכן רב חסדא היה רבו המובהק כמפורש סוכה כט. שרבא ורמי בר חמא כי הוו קיימי מקמיה דר"ח מרהטי בגמרא בהדי הדיי והדר מעייני בסברא.

וביצה כח. א"ל רבא לר"ח דרשינן משמך וכו', א"ל יהא רעוא דכל כי הני מילי מעלייתא תדרשון משמאי.

רבא אר"ח כעירובין קג:, ביצה יז., יבמות עד:, זבחים יט., נדה ט:.

הקשה לר"ח ככתובות יט..

ובנדה סא. אמר רבא מנ"ל לסבא (רב חסדא) הא.

ויסופר ב"ב יב: שרבא ורמי ברח מא היו אצל רב חסדא ובת ר"ח (נערה קטנה) יתבה בכנפיה דאביה אמר לה מאן מינייהו בעית, אמרה לו תרוייהו, אמר רבא ואנא בתרא, וכן היה באמת שנשאת מקודם לרמי בר חמא ואחרי מותו נשאת רבא וכאשר נביא להלן.

וביומא עה: איתא בפירוש שהיה תלמידו דר"ח שיסופר שם שאריסיה דרבא היה מייתי ליה השליו כל יומא, יומא חד לא אייתי ליה אמר רבא ש"מ נח נפשיה דר"ת ובדיל רבה אכיל תלמידיה (כי תלה הזכות מה שהיה מוצא השליו בזכות רבו רב חסדא)).

והנה אחרי כל הגמרות המפורשות האלו בא הראה"ו בח"ג צד 177 ויאמר שרבא לא היה תלמיד ר"ח כי היה כבן עשר שנים בפטירת ר"ח, ובמחילה מכבודו הלא יאמר הוא בעצמו שרבא חי עג' שנה, ומפורש באגרת דרש"ג ח"ג פ"ג שרבא נפטר תרסג א"כ נולד תקצ, ור"ח נפטר תרך א"כ היה אז רבא בן שלשים, והחכם תפס החבל בשני ראשים האמין שרבא נולד כשנפטר רבי הודה היינו שנת תרי, והאמין שחי עג' שנה ולא ראה טעותו.

וכן קבל מרב ששת כדמצינו א"ל רבא לרב ששת כיבמות נה:.

רבא אמר רב ששת כברכות כג:, כתובות סג:, ב"ק פח., סנהדרין צב:, וכן צ"ל בב"מ ע. (ושם איתא רבה בטעות).

וברכות לד: אמר רבא חזינא לרב ששת דקעביד הכי.

וב"מ טז. אמר רבא על רב ששת גברא קא חזינא ותיובתא לא קא חזינא.

והיה לו עוד רב מובהק אחד הוא רב יוסף כחולין קלג. שאמר רבא בדיק לן רב יוסף, ורב יוסף קראו דרדקי כשבת קמב:.

ולא עזב את רבו הקדוש גם כשהיה עור כיומא נג: רבא כד הוה מיפטר מרב יוסף הוה אזיל לאחוריה עד דנגפן כרעיה ומתווסן אסקופתא דבי רב יוסף דמא, א"ל לרב יוסף הכי עביד רבא (כי רב יוסף שהיה עור לא ראה זאת) וברכו רב יוסף ואמר יהא רעוא דתרום רישך אכולה כרכא.

ובעירובין נד. יסופר שרבא בריה דרב יוסף בר חמא (ובנדרים נה. איתא סתם רבא) הוה ליה מלתא לרב יוסף בהדיה (שרב יוסף כעס עליו) כי מטי מעלי יומא דכפורי אמר רבא איזול ואפייסיה, אזל אשכחיה לשמעיה דקא מזגי ליה כסא, א"ל רבא הב לי ואימזגיה אנא, יהיב ליה מזגיה, כדטעמיה (רב יוסף) אמר, דמי האי מזיגא למזיגא דרבא.

ומזה אנו רואין ששמשו זמן מרובה, אבל רבא הרביץ כבר תורה עם תלמידים עוד בחיי רב יוסף וכן גם אביי כמפורש ב"ב כב..

ורבא היה גדול כ"כ בעיני רב יוסף עד כששלחו רבא לבריה ללמוד לפני רב יוסף ככתובות סג. שאלו רב יוסף אבוך במאי זהיר כשבת קיח:, אבוך היכי עביד כברכות יג:, אבוך כמאן ס"ל כעירובין פב:, ומזה אנו רואין את גודל רבא עד שרב יוסף בקש לידע את הכרעתו.

וזה היה כבר שנים הרבה אחרי פטירת רב חסדא וכבר נפטר גם רמי בר חמא והוא נשא את אשתו בת רב חסדא וזה שמצינו שבת קכט. שבת ר"ח טבלה בגו תלתין יומין שלא בפני בעלה ואצטניאת ואמטוי לערסה בתריה דרבא לפומבדיתא, וזה יען שהיה הולך לפרקים לשם, אבל מקום מושבו היה במחוזא.

והנה מלבד רבותיו המובהקים האלו מצינו ברכות לח. אמר רבא אמר רב אסי, ובשבת צה: א"ל רבא שמא לא שמעת, ובתוס' ב"ב קנה. ד"ה איתמר גרסי רבה, אך אין אנו צריכין לזה והוא ר' אסי שהיה בא מא"י לבבל ואז ראה אותו רבא.

ושלח לר' אמי כגיטין סג..

רבא אמר זעירא כסוטה ה..

ואת ר' חייא בר אבא כברכות טו. שא"ל רבא לא סבר לה מר וכו', ובגיטין סג. שלח לא"י לשאול לרח"בא.

רבא אמר רב חסא כב"מ נז..

רבא א"ר יצחק כיבמות עד. (אך שם עא. ופסחים צז. הגרסא רבה), ב"מ מב..

ואבר אמר האלהים אמרה (ר' יצחק) וגמירנא לה מיניה כמגילה י..

אמר רבא אמר לי ר' יצחק בר אבדימי כיבמות ג.

רבא אמר ר' ירמיה בר אבא ככתובות ס. (ונראה שצ"ל ר' אבא א"ר ירמיה ב"א).

אמר רבא אמריתא לשמעתא קמיה דרב מתנה כזבחים כט..

רבא אמר רב סחורה אר"ה כברכות ה. כו., עירובין נד., יבמות קו., סנהדרין מט: מנחות מ:.

והיה משבח רבא את רב סחורה לפני ר"נ דאדם גדול הוא כנדרים כב:, ומה שאמרו ב"מ לג. אמר רבא כגון רב סחורה דאסברן זוהמא ליסטרון (ומשמע שאך דבר זה קבל ממנו כבר כתבו התוס' שכל ההלכות שקבל ממנו היו הלכות ר"ה, ואך הסברא דמשנה זו קבל מרב סחורה בעצמו).

רבא אמר רבין כשבת יב:.

רבא אמר שמואל בר אבא כשבועות יז:

וכן מצינו הלשון אצלו שאמר, ר' אידי אסברא לי כנדרים ה., קידושין מ., ב"מ עד:.

בר אדא מרי אסברא לי כזבחים לח..

בר אדא משוחאה אסברא לי כעירובין נו:.

בר אהינא אסברא ליה כקידושין נא..

בר המדורא אסברא לי כשבת קז: קכה., יבמות פג:.

רב בר שבא אסברא לי כחולין מח..

ומזה אנו רואין את גודל יקרת רוחו שאמר כל דבר בשם אומרו.

הזקנים שבדורו היו, ר' אבא שהלך לא"י, ובימי רבא היה כבר זקן גדול כב"ק קד:.

ומצינו חולין מג: כשפסק רבא שהשור טרפה איגלגל מלתא ומטי לקמיה דר' אבא (בא"י), א"ל זילו א"ל לבריה דרב יוסף בר חמא דלשלם דמי תורא.

וכן רב אחא בר אדא היה בימיו זקן גדול כב"ב קסז..

וכן רב אחא בר יעקב עיין ערכו.

וכן רב אחדבוי בר אמי שאמר רבא אישתעי לי רב אחדבוי ב"א משמיה דר"א ב"ב ט..

וכן ר"ה בר אבין כר"ה כא. ששלח לרבא כד חזית וכו'. וכן רב יימר סבא ככתובות נג. שעוד בימי ר"נ היה נקרא כן.

וכן ר' ירמיה שהלך לא"י בימי עלומיו ורבא לא הכירו ובא"י גדל והצליח, ובימי רבא היה כבר מזקני הדור כמנחות נב. שאמרו רבנן דברי רבא קמיה דר' ירמיה, אמר בבלאי טפשאי – אהדרוה קמיה דרבא אמר, מבישותין אמרי קמייהו מטיבותין לא אמרי קמייהו, וזה שאמר רבא עליו כתובות עה. וחד מינן כי סליק להתם עדיף כתרי מינייהו דהא ר' ירמיה לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן כי סליק להתם קרי לן בבלאי טפשאי.

ומה שמצינו סוטה פ"א ה"א רבא בשם ר' ירמיה הוא ר"ת ר' בא, וכדמצינו כתובות ספ"א רבא בשם ר' ירמיה ואח"כ אמרו בפירוש ר' בא.

וכן רבה בר מרי ששאל רבה ממנו מנא הא מלתא דאמרי אינשי כב"ק צב. פב: צג., א"ל רבא כמו"ק כח:, יבמות סג:, סנהדקין קג:, איקלא לבי רבא כברכות מב: מד..

וכן רב שמואל בר יצחק כמגילה ח..

חבריו

אבא בר מרתא כגיטין לז:, ובא לנחם את רבא כמו"ק כו:, ורבא אמר עליו כמה לית ביה דעתיה להאי צורבא מרבנן.

אהבה בריה דר"ז א' בזמנו כעירובין צו:.

רב אויא איקלא לבי רבא כשבת מו..

רב אידי בר אבין שא"ל אביי ורבא מידי שמיע לך בהא כמו"ק טז..

איבו בזמנו כע"ז לה: שאכל פת כותי ואמר רבא לא תשתעו בהדי.

ר' אילא, א"ל רבא נדה טז. אבל הוא ט"ס וצ"ל אמר רבא ולא שרבא דיבר אתו כמבואר בערכו.

ר' איקא בריה דרב אמי בזמנו, ורבא איקפד עליו כב"ב קמט:.

רב אסי בר חמא אמר לרבא הכי אמר רב ששת ב"ק צג..

גוריא בר חמא בזמנו כברכות נג: שרבא היה מברך במוצאי שבת על אור שלו.

רב דימי מנהרדעא בזמנו כב"ב כב..

ר"ה בר חיננא כע"ז מ. נפק שיפורא דרבא ואסר, שיפורא דרה"בח ושרי, ובעירובין כה: שרבא שלף הקנים שעשה ר"ה בר חיננא. ובכנדרים כג: א"ל רבא ואת דרשת לי בפירקא?

ר"ה בר רב נחמן כע"ז נז..

ר"ה בר סחורה תרגם קמיה דרבא כבכורות ס.

רב המנונא ד' היה כחבר לרבא כמבואר בערכו.

מר זוטרא בריה דר"נ יסופר בחולין צד: שהלך משיכרא לבי מחוזא, ורבא ורב ספרא הוו קאתו לסיכרא פגעו בהדדי וכו'.

ר' זירא ב' מצינו סוף הוריות כשהוצרכו לריש מתיבתא (אחרי פטירת רב יוסף) היה ביחד עם רבא.

ובסנהדרין ח: רבא ברא גברא שדריה לקמיה דר"ז וכו'.

וביצה ח. חולקין רבא ור"ז ודבריהם הובאו לא"י כביצה פ"א ה"ג דאמר ר' יוסי בר' בון (שהיה זמן קצר בבבל עם הנחותי) איתפלגון ר"ז ור' אבא בר יוסף (הוא רבא), וזה הפעם האחת אשר נזכר בירושלמי, אבל מה שמצינו שביעית פ"ד ה"ז רבא מתקל כיפי (לידע אם האבנים האלו מא"י הן) שם צ"ל ר' בא ככתובות קיב. שר' אבא כשעלה לא"י מנשק כיפי דעכו, ר' חנינא מתקין מתקליה (ואך נתחלפו שמות האמוראים).

ובע"ז לד: ההוא ארבא דמורייתא דאתי לנמילא דעכו אותיב ר' אבא דמן עכו נטורי בהדה א"ל רבא, צ"ל א"ל ר' אבא כגרסת הב"ח. וכן מה שמצינו יבמות פ"ד ה"יא ר' בא בר זוטרא בשם שמואל כל שהוא בה"י רבה, באל"ף רבא, ופי' הקה"ע שקאי על רבה ורבא, במחילה מכבודו איך יאמר כזה, והאמת כדמובא בירושלמי נדה פ"א ה"ג כלש הוא בהרבה הרי הוא בארבה וכמבואר בערך ר' אבא ב"ז, אבל רבא לא היה מעולם בא"י ובסוף ימי רבא כבר נחרבו ישיבות א"י וירדו כולם לבבל.

רב חנניא אמר לרבא תניא דמסייע לך כב"מ לא., א"ל רבא תני כחולין עד..

רב יצחק בריה דרבב"ח א"ל רבא תא ואימא לך מלתא דהוה אמר אבוך כסוכה מג:.

מניומי אסיא מסר לרבא כמה דרכי רפואות כע"ז כח:.

ר"נ בר רב חסדא בכתובות סג:, חולין פח: אמר רבא על דבריו הא בוכרא.

רב ספרא קרא לרבא משה כשבת קא:, סוכה לט.

ורבא קראו משה כחולין צג..

ורבא קראו גברא רבה כב"מ קמד..

וקראו רבא מר כפסחים קיג:.

א"ל רב ספרא כשבת קלב:, עירובין נז:, פסחים נט:.

ועוד כשהיה רבא בימי עלומיו היו ביחד כב"ק קד:,

ושניהם איקלעו לבי מר יוחנא כחולין קלג. וכששלחה איפרא הורמיז לרבא שיקריב בעדה קרבן בקש מרב ספרא ורב אחא בר הונא שהמה יראו לעשות את חפצה בזבחים קטז:.

רב עיליש בגיטין עז: הקשה לרבא, ורבא איכסיף.

ורבא אמר עליו שהוא גברא רבה כב"מ סח:. בעי מרבא כב"מ צו..

ויסופר ב"ב קלג. סבר רב עיליש קמיה דרבא למימר – א"ל רבא דייני דחצצתא הכי דייני איכסיף קרי רבא עליה אני ה' בעתה אחישנה.

רבא בר רב חנן (תלמידו דרבה) תני קמיה דרבא – א"ל רבא כזבחים נה. קטז:.

רבה בר שילא בזמנו ככתובות קד: שרבא אמר עליו דשפיר דן.

רבה בר שימי כחולין כט:.

וכן רמי בר חמא שניהם היו לפני רב חסדא ולמדו ביחד כסוכה כט. דכי הוה קיימי מקמיה דר"ח מרהטי בגמרא בהדי הדדי והדר מעייני בסברא.

וביבמות ח: א"ל רמי בר חמא לרבא וכו'.

ובגיטין עט. א"ל רמי בר חמא מנ"ל לסבא (רב חסדא) הא.

ובכתובות יח: א"ל רבא כל כמיניה?

ושם כא., שבועות מה: אמר רמי ב"ח כמה מעליא הא שמעתא, אמר רבא מאי מעליותא.

וב"ק כ: אמר רבא עליו כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה.

ונפטר הרבה קודם רבא כברכות מז: ורבא אמר דנח נפשיה יען שלא אזמין עליה דרב מנשיא בר תחליפא, ורבא נשא את אשתו בת רב חסדא כאשר נביא להלן.

רב פפא בר שמואל כסנהדרין כו: סבר רב פפא בר שמואל לאכשוריה א"ל רבא וכו'.

א"ל רבא לרב פפא בר שמואל כר"ה כז. לד:, ב"ק פד., ב"מ קט:.

וקרא על רבא צדיק מצרה נחלץ כב"מ ס:.

רפרם בר פפא א"ל רבא מנ"ל לסבא (רב חסדא) הא כנדה סא:.

ורבא א"ל לימא לן מר מהני מילי מעליתא דהוה עביד ר"ה כתענית כו:, מהני מילי מעלייתא דאמרת משמיה דרב חסדא כברכות ח.

ורבא קראו פתחיא אוכמא כברכות נ: (והכוונה כדפירש"י בע"ז טז: תורה מפוארה בכלי מכוער).

רבה בר מתנה חבירו כסוף הוריות.

רבין בר רב אדא אמר לרבא אמרי תלמידך וכו' כיומא נ.

רבין בר נחמן מותיב ורבא מתרץ כיבמות פד:.

רב שישא בריה דרב אידי מתקיף על רבא ורבא השיב לו כיבמות עד:.

מר שמואל היה בימיו הריש גלותא כביצה כא: אדבריה רבא למר שמואל ודרש, והיה רבא רגיל אצל ריש גלותא כברכות נ., פסחים עד:, מו"ק יא., ב"ב כב.

אבל חבירו האהוב היה אביי אשר כפי הנראה היו חברים מנעוריהם ולא התפרדו עד יום מות אביי.

ובכל הש"ס מצינו מחלוקותם עד שאמרו סוכה כח. הויות דאביי ורבא.

א"ל אביי לרבא כשבת כה: לה., עירובין לז: נא. פח: צז. צח., פסחים יא. לג:, סוכה ב., מו"ק יא., מגילה ט., יבמות נה: סט:, כתובות ו: לו: פא. פא:, נזיר סד:, סוטה ו., קידושין ד. ה: יח. סד., ב"ק יא. נח: קיג: קיט., ב"מ לו: לז: ס. צ: צד. קטז:, ב"ב יב. כט. קל. קלה. קעד:, סנהדרין טו. מז:, ע"ז נ:, שבועות ה. יח. כג., מכות ז:, הוריות ב:, זבחים כד. סב:, מנחות יא. כד. קו., חולין ט: כ: קכ. קלד. קלו., בכורות מה., ערכין ד. ד: יט:, תמורה לא., כריתות יח: כד. נדה לז:.

אותיב לרבא כשבת קכד., פסחים צד:, ביצה יב:, יומא נ. סה., תענית יב. מגילה כז., כתובות עה:, גיטין כח., מכות ז, זבחים טו:, מנחות כא., תמורה יט., כריתות יז:.

רמי ליה אביי לרבא כשבת צה. ב"ק ז.

אביי ורבא דאמרי תרוייהו כברכות נז., שבת ז. יב. מט: סז. עג. עה. קג. קמ., עירובין לה. עח. פסחים ק., ביצה ל:, מגילה טו:, תענית כו., יבמות נג., כתובות נב:, ב"ק מב., ב"ב ה. מ. מח:, סנהדרין כט: לב:, שבועות מב., מכות ז., הוריות ט., זבחים לג. סה., מנחות לה: לו. חולין נ.

אמרו דבר אחד שבת כז:, ועיין ערך אביי.

תרגמא אביי אליבא דרבא כשבת נב:, פב. קטו., עירובין פ:, פסחים יא:, סוכה יט., כתובות קי., ב"מ כב. פ: קז. קט., סוטה ח:, בכורות נה.

ורבא קראו תמיד בשם נחמני כשבת לג. עד., נדרים נד:, כתובות סה. ע"ז נח.

ויסופר סוף הוריות שאביי ורבא ור"ז ורבה בר מתנה הוו יתבי והוו צריכי רישא (שאז נפטר רב יוסף בפומבדיתא) אמרי כל דאמר מלתא ולא מיפריך ליהוי רישא ונפל הגורל על אביי אז קם רבא וא"ל נחמני פתח ואימא.

והנה מה שמצינו תמיד מקודם אביי ואח"כ רבא, לא שאביי היה חכם יותר מרבא או קשיש ממנו כי אדרבא מצינו ב"ב כב. שעוד בחיי רב יוסף רבם הנהיגו שניהם את ישיבתם הפרטית ורב אדא בר אבא היה אומר לרבנן אדמגרמיתו גרמי בי אביי תו אכלו בשרא שמינא בי רבא, אבל יען שאביי זכה למלוך בפומבדיתא קודם רבא, לכן סדרו בש"ס את אביי מקודם.

תוכן העניינים

תולדות תנאים ואמוראים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה