תולדות תנאים ואמוראים· הרב אהרן הימן
ר
ר' ראובן (תנא)
נזכר בתוספתא שבועות פ"ג ה"ה שפ"א שבת ר' ראובן בטבריא מצאו פלוסופוס אחד א"ל איזהו שינוי שבעולם א"ל זה הכופר במי שבראו.
ובפדר"א פ"מב א"ר ראובן הכל הולך אחר הראש.
ר' ראובן (אמורא בא"י בדור השלישי והרביעי)
בירושלמי כתובות פ"יא ה"ז בעי קומי ר' מנא א', ובמד' תהלים פ"א־כ אמר בשם ר' חנינא.
ובשבת ספ"ו אמר ר' ראובן באותה שעה ירד מלאך וסטרו על פיו (של נבוכדנצר).
ומצינו שהיה בקי בלשון יוני כפתיחתא דאיכא־לא, שם פ"א־כג.
האומרים בשמו מצינו ר' ביבי כסנהדרין פ"א ה"א שאמר חותמו של הקב"ה אמת.
ר' חלקיה הדרומי בשמו כתנחומא קדושים־א.
ר' פנחס בשמו כתנחומא בראשית־יח, ב"ר רפ"עה.
ר' פנחס הכהן בשמו כתנחומא תולדות־יא.
ר' ראובן בן איצטרובלי
גדול הדור בזמן רש"בי, כמעילה יז. שפ"א גזרה המלכות שלא ישמרו את השבת ושלא ימולו את בניהם וכו' הלך ר' ראובן בן איצטרובלי וסיפר קומי והלך וישב עמהם וע"י חכמתו נתבטלה הגזירה, ואח"כ הכירוהו שהוא יהודי וגזרו שנית, ושלחו את רש"בי ור"א בר' יוסי לרומי לבטל הגזירות.
ונשאר לנו ממנו ב' מאמרים יקרים, במו"ק יח: אמר רב משמו מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים שמה' אשה לאיש, ועוד אמר שם משמו אין אדם נחשד בדבר אא"כ עשאו וכו'.
ובירושלמי כלאים פ"ט סה"ד יסופר ששני בני ר' ראובן איסטרובילוס תלמידי דרבי הואי, ורבי ראה שמ"המ מסתכל בהון וחרק בשיניו, אמר (רבי) יגלו לדרומא שמא הגלות מכפרת וכשבאו לשם מתו (כי רגלוי דבר נש וכו').
רב
רב אחא בר רב קידושין יג..
עולא בר רב פסחים קיז:.
רמי בר רב שבת לב:.
רב
בערך ר' אבא בר איבו.
רב
בעירובין כד. מצינו א"ל רב אבא אבוה (או אחוה) דרב בריה דרב משרשיא הכי אמרינן משמיה דרבא, ואין לזה שום פירוש וביוחסין מביא רב משרשיא בר רב וסה"ד חולק עליו, אבל הצדק עם היוחסין וכן צ"ל כאן אמר רב, אבוה דרב משרשיא בריה דרב. וכן הוא דרך הגמרא להביא את האב ע"ש בנו כמו בפסחים קטז. רב נתן אבוה דר"ה בריה דרב נתן ועוד בכמה מקומות וכן הוא בדק"ס.
רב בר יודה
ירושלמי פ' תפלת השחר, כן מביא בסה"ד וירושלמי מוטעה נזדמנה לו כי ברכות פ"ד ה"א־כז: איתא רב כר' יהודה, פי' רב ס"ל כר"י וכדמסיים שם בפירוש.
רב בר שבא
זכה עוד לראות את רב נחמן כחולין קיא. רב בר שבא איקלע לבי ר"נ אייתו ליה כבדא שליקא לא אכל אמרו ליה לר"נ בר בי רב דלגיו (תלמיד שנתארח אצלך) לא אכיל א"ל ר"נ גאמו לשבא, ומזה אנו רואין שבימי ר"נ היה מן התלמידים, ובימי ר"כ (רבו דרב אשי) ור"פ היה כבר מגדולי הדור כברכות יט: שתרגמא רב בר שבא קמיה דר"כ אחיכו עליה, אר"כ גברא רבה אמר מלתא לא תחיכו עליה.
ומו"ק כו. א"ל לר"כ.
וב"מ סו: רב בר שבא הוה מסיק בי ר"כ זוזי וכו'.
ובשבועות ל: רב בר שבא הוה ליה דינא קמיה דר"פ אותביה ואותיב נמי לבע"ד, (ושם איתא בר שרביא אבל בדק"ס איתא בר שבא).
ובעירובין לג: אותיב לר"פ.
אבל מה שמצינו ברכות יד. רב בר שבא איקלע לגביה דרבינא שם צ"ל רבא בר שבא והוא אמורא מאוחר כמבואר בערכו.
רב בריה דשמואל
נזכר במד' תהלים רפ"ט אמר בשם שמואל טוב מאור זה יצה"ר, ובסה"ד ערך רבה בר שמואל מביא המדרש ודעתו שצ"ל רבה בר שמואל.
רב מדיפתא
חייא בר רב מדיפתא ברכות ח:.
רבא
רב אחא בריה דרבא עירובין צג:.
רב הונא בריה דרבא ב"ק עב..
רב חביבא בריה דרבא ע"ז לד..
רב חנן בר רב רבא ברכות נח..
רב יוסף בריה דרבא (סתם) ברכות יג:.
רב מנשיא בריה דרבא ביצה ל:.
רב משרשיא בריה דרבא (סתם) חולין נ..
רב נחמן בר רבא שבת כה:.
רב סמא בריה דרבא ב"מ מב:.
רבה בריה דרבא עירובין צג..
רבא (סתם)
דבר זה מוסכם שסתם רבא הוא בר רב יוסף בר חמא כמפורש עירובין נד. (סוכה לד. ושם חסר תיבת בר חמא), ביצה ח., נדרים נה., ב"ק צז. קד:, (וב"מ ע. איתא רבה בר יוסף בר חמא וצ"ל רבא), חולין מג: עז.,
ומה שמצינו ב"מ סז: אמר רבא בריה דרב יוסף משמיה דרבא הוא ט"ס וצ"ל מר בריה דרב יוסף כבדק"ס, וכן צ"ל בהרא"ש שם ס"ז.
אביו רב יוסף בר חמא היה הריש במחוזא עוד בימי רבה בר אבהו, כדמובא באגרת דרש"ג ח"ג פ"ב וז"ל (כשחרבה נהרדעא ע"י פפא בר נצר) ואזל רבה בר אבהו – למחוזא והוה התם רב יוסף בר חמא אבוה דרבא, ובל"ס נולד שם בנו רבא, כי רבא מזכיר כל כך פעמים את מחוזא ומנהגיה דאך איש הנולד בה ונתגדל בתוכה ידוע לו וכאשר נביא להלן.
את שנת לידתו נוכל לשער משנת פטירתו, דהנה בקידושין עב: אמרו כשמת רב יהודה נולד רבא וידוע שרב יהודה נפטר תרי' לשטרות ואם נקבל הדברים כפשוטן אז ידוע לנו בבירור מתי נולד רבא, כי לדעת רש"י ע"ז יט: ד"ה והא רבא שחי אך ארבעים שנה, וכן כתב ר"ה יח. שגורס אביי ורבא מדבית עלי אתו. ולפי זה הלא אמרו שם שם בפירוש שחי אך ארבעים שנה, א"כ נפטר תר"ן לשטרות.
אבל רבינו שרירא גאון באגרתו ח"ג פ"ג (אשר כל דבריו המה מספרי הזכרונות אשר היה כתוב יושר פטירת ראשי מתיבתות דבבל) כתב שרבא נפטר תרסג, וא"כ לפי זה אם נאמר שחי אך ארבעים שנה א"כ נולד יג' שנים אחר רב יהודה, ודבר זה אי אפשר לומר.
אך כבר בארנו בערך רב אשי שהצדק עם הרמ"בם וגם רש"י בעצמו חזר בו וס"ל כהרמ"בם שהגרסא בגמרא קידושין עב: עד שלא מת רב יהודה נולד רבא ובאמת היה רבא כבר יותר מעשרים שנה כשנפטר רב יהודה, ובפטירת ר"ה (שנת תר"ח) היה כבר כבן יט' שנה.
וזכה עוד לראותו כמגילה ח: תני רב שמואל בר יצחק קמיה דר"ה א"ל רבה וכו'.
ובשבת נד. א"ל רבא לר"ה.
וכן משמע מפסחים קיד: דרבא הוה מהדר אסילקא וארוזא אמר הואיל ונפק מפומיה דר"ה.
ובתמורה לא. א"ל רבא לר"ה תניא דמסייע לך.
ובחולין ט: בעי ר' אבא לר"ה ור"ה השיבו – א"ל רבא (לר"ה).
ואף שדעת התוס' במנחות לו. וכתובות יד. שרבא לא ראה את ר"ה. אבל לא נוכל לשבש את כל המקומות האלו ולומר שצ"ל רבה תחת רבא, אבל מה שמצינו כלאים פ"א ה"ט רבא בשם ר"ה צ"ל ר' בא, כי רבא נזכר אך פ"א בירושלמי בשמו ושם אביו.
וכן שימש את רב יהודה כב"ק צז. א"ל רבא לרב יהודה.
אמר משמיה כשבת קכט..
ושם קלד: אמר רבא בהדי תרגמינא דסבי (רב יהודה ורבה בר אבוה) למה לי (מה לי לחלוק נגד זקנים הללו, רש"י).
ובפסחים קיז: אמר רבא אשכחתינהו לסבי דפומבדיתא (רב יהודה ורב עינא, רש"בם).
וכן עירובין עט: אמר רבא הני תרתי מילי סבי דפומבדיתא (רב יהודה וישיבתו רש"י) אמרינהו.
וגם בזה כתבו התוס' בכורות יד: שרבא לא ראה את רב יהודה, אבל במחילה מעצמותיהן הקדושין איך אפשר לומר כן, הלא ידוע שאביי ורבא היו חברים כל ימיהם שוין בכל דבר, ועל אביי מפורש פסחים קד: שראה את רב יהודה וכמבואר בערכו באריכות, ולמה לא נאמר כן על רבא חבירו, ואך יען שאביי נתגדל בבית רבה דודו שהיה כפומבדיתא לכן מצינו אותו יותר עמהם, אבל רבא שהיה במחוזא מקום אביו לכן מצינו אותו אך עם ר"נ, אבל עם ר"ה ורה יהודה כי מלבד שהיה עוד עול ימים ולא זכה להיות תלמידם לא בא לפומבדיתא אך ע"פ מקרה.
ולכן האמת יורה דרכו שרבא נולד לערך תקפט לשטרות ובפטירת ר' יוחנן היה כבן עשר שנים ולכן מה שמצינו את רבא הרבה פעמים עם עולא הוא עולא האחרון, כי עולא הנחותי נפטר קודם ר"א (שנפטר בשנה אחת עם ר' יוחנן), ובפטירת ר"ה היה כבן יט' שנה, ורב חסדא שנפטרך תרך היה אז רבא כבר גדול הדור כבן שלשים והיה באמת תלמידו המובהק וכאשר נבאר.
וכן אביי חבירו שמפורש עליו שחי ששים שנה ונפטר תרמט א"כ נולד תקפט ולכן היו באמת חברים שוין בשנים ובחכמה ואך רבא האריך ימים אחריו.
ובזה זכינו לידע שרבא לא היה כהן, ובר"ה יח. צ"ל רבה ואביי מבית עלי קאתו, ולא רבא, וכן גרסי התוס' בבכורות כז., ולכן אמר רבא לשמעיה (שהיה כהן) שיזכה המתנות.
וכן ביבמות קה. כתבו התוס' דרבא לא היה כהן, וכן מביא רש"י בר"ה יח. שלא היה כהן.
ובסה"ד מביא ראיה מב"ב יב. שאמר רבא ואנא בתרא וכתב המהרש"א שאי אפשר לומר שרבא קילל שימות רמי בר חמא, ואך הכונה שיגרשנה וישא אותה רבא וא"כ לא היה כהן.
ועוד ראיה מברכות ח: שא"ל רבא לבניה לא תנסבו גיורתא א"כ לא היה כהן.
וכן מצינו מו"ק כח. שרבא ישב אצל ר"נ כשהיה גוסס, משמע קצת מזה שלא היה כהן.
ובהיותו עוד ילד קטן מצאו שכבר נוססה בו רוח חכמה כברכות מח. אביי ורבא הוו יתבי קמיה דרבה, אמר להו למי מברכין אמרו ליה לרחמנא, ורחמנא היכא יתיב, רבא אחוי לשמי טללא, אביי נפק לברא אחוי כלפי שמיא א"ל רבה תרוייכו רבנן הויתו.
אבל להבין איך בא רבא (שאביו היה במחוזא) לפני רבה בילדותו בפומבדיתא? ולכן נראה יותר גרסת בה"ג שם שגורס אביי ורבא בר רב חנן, ובזה יבואר לנו הפליאה הגדולה מה שלא מצינו בשום מקום בש"ס שרבא ידבר פא"פ עם רבה או שיאמר איזה הלכה אוד אגדה משמו, ואך מצינו אותו בפטירת רבה כב"מ פו. ורוב קבלותיו היה אך מרב נחמן, ולהיפוך אצל אביי מצינו שהיה כל ימיו אצל רבא, וזה יען שרבא נתגדל במחוזא בבית אביו ושם היה ר"נ, ואביי היה תמיד בפומבדיתא אצל רבה.
וכמו שאמרנו שאביו היה הריש במחוזא, ואביו שראה כי ברכה בו השתדל שילמוד מתוך הרחבה, וזה שאמר רבא עירובין סה. אי קרצתן כינה לא תנאי. ואביו זכה לראות את בנו הולך וגדול גם בתורה גם במע"ט כב"ק צז. שאביו רב יוסף בר חמא הוה תקיף עבדי דאינשי דמסיק בהו זוזי ועביד בהו עבידתא, א"ל רבא בריה מ"ט עבד מר הכי.
וכן ב"ק קד: יסופר שר' אבא הוי מסיק זוזי דרב יוסף בר חמא א"ל לרב ספרא (שהלך מא"י לבבל) בהדי דאתית אייתינהו ניהלי, כי אזל להתם (כשבא למחוזא מקום רבא) א"ל רבא בריה מי כתב לך התקבלית. א"ל לא, א"ה זיל ברישא ויכתוב לך התקבלתי, לסוף א"ל (רבא) אי כתב לך נמי התקבלתי לאו כלום הוא וכו'.
ורבו המובהק היה ר"נ כדמצינו בעי מר"נ כשבת ד. עב: עט., עירובין לו., פסחים עב..
אמר רבא כי הוינן בי ר"נ כשבת מז., פסחים ל..
אמר רבא כי הוה אזלינן בתריה דר"נ בברכות כג:.
אותיב לר"נ כברכות מב:. ב"ב קנא:.
רבא קמיה דר"נ כעירובין סג:, ב"ב קנב..
שמעית מיניה דר"נ תרתי – ולא ידענא הי מינייהו כחולין מט:.
חזינא לר"נ דכרע בברכות לד:.
רבא אר"נ כקידושין ט., ב"מ ז..
הקשה לר"נ כיבמות כב., כתובות עט..
ורבא נתגדל כ"כ בימי ר"נ עד שהיה חולק עמו כגיטין סג: ששלחו לקמיה דר' אמי ־ הדר שלחוה קמיה דר' חייא בר אבא (עם מי הצדק).
ובעירובין סד. א"ל רבא מ"ט עביד מר הכי – א"ל הדרי בי.
וברכות לו. א"ל רבא לא תפלוג עליה דר"י וכו'.
ובנזיר לב., ב"מ מג. א"ל רבא לר"נ לדידך וכו'. והיה בפטירת רבו כמו"ק כח. רבא הוה יתיב קמיה דר"נ חזייה דהוא גוסס א"ל (ר"נ לרבא) לימא ליה מר דלא לצערן א"ל רבא מר לאו אדם חשוב הוא?.
וב"ב קנא: א"ל רבא לתלמידיו לאו אמינא לכו לא תתלו ביה בוקי סריקו וכו'.
ומכל זה אנו רואין שהיה תלמידו המובהק.
וכן רב חסדא היה רבו המובהק כמפורש סוכה כט. שרבא ורמי בר חמא כי הוו קיימי מקמיה דר"ח מרהטי בגמרא בהדי הדיי והדר מעייני בסברא.
וביצה כח. א"ל רבא לר"ח דרשינן משמך וכו', א"ל יהא רעוא דכל כי הני מילי מעלייתא תדרשון משמאי.
רבא אר"ח כעירובין קג:, ביצה יז., יבמות עד:, זבחים יט., נדה ט:.
הקשה לר"ח ככתובות יט..
ובנדה סא. אמר רבא מנ"ל לסבא (רב חסדא) הא.
ויסופר ב"ב יב: שרבא ורמי ברח מא היו אצל רב חסדא ובת ר"ח (נערה קטנה) יתבה בכנפיה דאביה אמר לה מאן מינייהו בעית, אמרה לו תרוייהו, אמר רבא ואנא בתרא, וכן היה באמת שנשאת מקודם לרמי בר חמא ואחרי מותו נשאת רבא וכאשר נביא להלן.
וביומא עה: איתא בפירוש שהיה תלמידו דר"ח שיסופר שם שאריסיה דרבא היה מייתי ליה השליו כל יומא, יומא חד לא אייתי ליה אמר רבא ש"מ נח נפשיה דר"ת ובדיל רבה אכיל תלמידיה (כי תלה הזכות מה שהיה מוצא השליו בזכות רבו רב חסדא)).
והנה אחרי כל הגמרות המפורשות האלו בא הראה"ו בח"ג צד 177 ויאמר שרבא לא היה תלמיד ר"ח כי היה כבן עשר שנים בפטירת ר"ח, ובמחילה מכבודו הלא יאמר הוא בעצמו שרבא חי עג' שנה, ומפורש באגרת דרש"ג ח"ג פ"ג שרבא נפטר תרסג א"כ נולד תקצ, ור"ח נפטר תרך א"כ היה אז רבא בן שלשים, והחכם תפס החבל בשני ראשים האמין שרבא נולד כשנפטר רבי הודה היינו שנת תרי, והאמין שחי עג' שנה ולא ראה טעותו.
וכן קבל מרב ששת כדמצינו א"ל רבא לרב ששת כיבמות נה:.
רבא אמר רב ששת כברכות כג:, כתובות סג:, ב"ק פח., סנהדרין צב:, וכן צ"ל בב"מ ע. (ושם איתא רבה בטעות).
וברכות לד: אמר רבא חזינא לרב ששת דקעביד הכי.
וב"מ טז. אמר רבא על רב ששת גברא קא חזינא ותיובתא לא קא חזינא.
והיה לו עוד רב מובהק אחד הוא רב יוסף כחולין קלג. שאמר רבא בדיק לן רב יוסף, ורב יוסף קראו דרדקי כשבת קמב:.
ולא עזב את רבו הקדוש גם כשהיה עור כיומא נג: רבא כד הוה מיפטר מרב יוסף הוה אזיל לאחוריה עד דנגפן כרעיה ומתווסן אסקופתא דבי רב יוסף דמא, א"ל לרב יוסף הכי עביד רבא (כי רב יוסף שהיה עור לא ראה זאת) וברכו רב יוסף ואמר יהא רעוא דתרום רישך אכולה כרכא.
ובעירובין נד. יסופר שרבא בריה דרב יוסף בר חמא (ובנדרים נה. איתא סתם רבא) הוה ליה מלתא לרב יוסף בהדיה (שרב יוסף כעס עליו) כי מטי מעלי יומא דכפורי אמר רבא איזול ואפייסיה, אזל אשכחיה לשמעיה דקא מזגי ליה כסא, א"ל רבא הב לי ואימזגיה אנא, יהיב ליה מזגיה, כדטעמיה (רב יוסף) אמר, דמי האי מזיגא למזיגא דרבא.
ומזה אנו רואין ששמשו זמן מרובה, אבל רבא הרביץ כבר תורה עם תלמידים עוד בחיי רב יוסף וכן גם אביי כמפורש ב"ב כב..
ורבא היה גדול כ"כ בעיני רב יוסף עד כששלחו רבא לבריה ללמוד לפני רב יוסף ככתובות סג. שאלו רב יוסף אבוך במאי זהיר כשבת קיח:, אבוך היכי עביד כברכות יג:, אבוך כמאן ס"ל כעירובין פב:, ומזה אנו רואין את גודל רבא עד שרב יוסף בקש לידע את הכרעתו.
וזה היה כבר שנים הרבה אחרי פטירת רב חסדא וכבר נפטר גם רמי בר חמא והוא נשא את אשתו בת רב חסדא וזה שמצינו שבת קכט. שבת ר"ח טבלה בגו תלתין יומין שלא בפני בעלה ואצטניאת ואמטוי לערסה בתריה דרבא לפומבדיתא, וזה יען שהיה הולך לפרקים לשם, אבל מקום מושבו היה במחוזא.
והנה מלבד רבותיו המובהקים האלו מצינו ברכות לח. אמר רבא אמר רב אסי, ובשבת צה: א"ל רבא שמא לא שמעת, ובתוס' ב"ב קנה. ד"ה איתמר גרסי רבה, אך אין אנו צריכין לזה והוא ר' אסי שהיה בא מא"י לבבל ואז ראה אותו רבא.
ושלח לר' אמי כגיטין סג..
רבא אמר זעירא כסוטה ה..
ואת ר' חייא בר אבא כברכות טו. שא"ל רבא לא סבר לה מר וכו', ובגיטין סג. שלח לא"י לשאול לרח"בא.
רבא אמר רב חסא כב"מ נז..
רבא א"ר יצחק כיבמות עד. (אך שם עא. ופסחים צז. הגרסא רבה), ב"מ מב..
ואבר אמר האלהים אמרה (ר' יצחק) וגמירנא לה מיניה כמגילה י..
אמר רבא אמר לי ר' יצחק בר אבדימי כיבמות ג.
רבא אמר ר' ירמיה בר אבא ככתובות ס. (ונראה שצ"ל ר' אבא א"ר ירמיה ב"א).
אמר רבא אמריתא לשמעתא קמיה דרב מתנה כזבחים כט..
רבא אמר רב סחורה אר"ה כברכות ה. כו., עירובין נד., יבמות קו., סנהדרין מט: מנחות מ:.
והיה משבח רבא את רב סחורה לפני ר"נ דאדם גדול הוא כנדרים כב:, ומה שאמרו ב"מ לג. אמר רבא כגון רב סחורה דאסברן זוהמא ליסטרון (ומשמע שאך דבר זה קבל ממנו כבר כתבו התוס' שכל ההלכות שקבל ממנו היו הלכות ר"ה, ואך הסברא דמשנה זו קבל מרב סחורה בעצמו).
רבא אמר רבין כשבת יב:.
רבא אמר שמואל בר אבא כשבועות יז:
וכן מצינו הלשון אצלו שאמר, ר' אידי אסברא לי כנדרים ה., קידושין מ., ב"מ עד:.
בר אדא מרי אסברא לי כזבחים לח..
בר אדא משוחאה אסברא לי כעירובין נו:.
בר אהינא אסברא ליה כקידושין נא..
בר המדורא אסברא לי כשבת קז: קכה., יבמות פג:.
רב בר שבא אסברא לי כחולין מח..
ומזה אנו רואין את גודל יקרת רוחו שאמר כל דבר בשם אומרו.
הזקנים שבדורו היו, ר' אבא שהלך לא"י, ובימי רבא היה כבר זקן גדול כב"ק קד:.
ומצינו חולין מג: כשפסק רבא שהשור טרפה איגלגל מלתא ומטי לקמיה דר' אבא (בא"י), א"ל זילו א"ל לבריה דרב יוסף בר חמא דלשלם דמי תורא.
וכן רב אחא בר אדא היה בימיו זקן גדול כב"ב קסז..
וכן רב אחא בר יעקב עיין ערכו.
וכן רב אחדבוי בר אמי שאמר רבא אישתעי לי רב אחדבוי ב"א משמיה דר"א ב"ב ט..
וכן ר"ה בר אבין כר"ה כא. ששלח לרבא כד חזית וכו'. וכן רב יימר סבא ככתובות נג. שעוד בימי ר"נ היה נקרא כן.
וכן ר' ירמיה שהלך לא"י בימי עלומיו ורבא לא הכירו ובא"י גדל והצליח, ובימי רבא היה כבר מזקני הדור כמנחות נב. שאמרו רבנן דברי רבא קמיה דר' ירמיה, אמר בבלאי טפשאי – אהדרוה קמיה דרבא אמר, מבישותין אמרי קמייהו מטיבותין לא אמרי קמייהו, וזה שאמר רבא עליו כתובות עה. וחד מינן כי סליק להתם עדיף כתרי מינייהו דהא ר' ירמיה לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן כי סליק להתם קרי לן בבלאי טפשאי.
ומה שמצינו סוטה פ"א ה"א רבא בשם ר' ירמיה הוא ר"ת ר' בא, וכדמצינו כתובות ספ"א רבא בשם ר' ירמיה ואח"כ אמרו בפירוש ר' בא.
וכן רבה בר מרי ששאל רבה ממנו מנא הא מלתא דאמרי אינשי כב"ק צב. פב: צג., א"ל רבא כמו"ק כח:, יבמות סג:, סנהדקין קג:, איקלא לבי רבא כברכות מב: מד..
וכן רב שמואל בר יצחק כמגילה ח..
חבריו
אבא בר מרתא כגיטין לז:, ובא לנחם את רבא כמו"ק כו:, ורבא אמר עליו כמה לית ביה דעתיה להאי צורבא מרבנן.
אהבה בריה דר"ז א' בזמנו כעירובין צו:.
רב אויא איקלא לבי רבא כשבת מו..
רב אידי בר אבין שא"ל אביי ורבא מידי שמיע לך בהא כמו"ק טז..
איבו בזמנו כע"ז לה: שאכל פת כותי ואמר רבא לא תשתעו בהדי.
ר' אילא, א"ל רבא נדה טז. אבל הוא ט"ס וצ"ל אמר רבא ולא שרבא דיבר אתו כמבואר בערכו.
ר' איקא בריה דרב אמי בזמנו, ורבא איקפד עליו כב"ב קמט:.
רב אסי בר חמא אמר לרבא הכי אמר רב ששת ב"ק צג..
גוריא בר חמא בזמנו כברכות נג: שרבא היה מברך במוצאי שבת על אור שלו.
רב דימי מנהרדעא בזמנו כב"ב כב..
ר"ה בר חיננא כע"ז מ. נפק שיפורא דרבא ואסר, שיפורא דרה"בח ושרי, ובעירובין כה: שרבא שלף הקנים שעשה ר"ה בר חיננא. ובכנדרים כג: א"ל רבא ואת דרשת לי בפירקא?
ר"ה בר רב נחמן כע"ז נז..
ר"ה בר סחורה תרגם קמיה דרבא כבכורות ס.
רב המנונא ד' היה כחבר לרבא כמבואר בערכו.
מר זוטרא בריה דר"נ יסופר בחולין צד: שהלך משיכרא לבי מחוזא, ורבא ורב ספרא הוו קאתו לסיכרא פגעו בהדדי וכו'.
ר' זירא ב' מצינו סוף הוריות כשהוצרכו לריש מתיבתא (אחרי פטירת רב יוסף) היה ביחד עם רבא.
ובסנהדרין ח: רבא ברא גברא שדריה לקמיה דר"ז וכו'.