אור ברסלב
תולדות החסידות תורת החסידות כובשת לבבות

תולדות החסידות

תורת החסידות כובשת לבבות

בני החבורה מלוכדים סביבו

כאמור לא היתה דרכו המופלאה של הבעש"ט מיוחדת לבחירי העם, ולבני עליה. כמיטב יכלתו

עשה לקרב אליו גם את המוני העם ולהפיץ ביניהם את תורתו.

חסידים ואנשי מעשה הבחינו באור הגנוז, מי במוקדם ומי במאוחר והתקרבו לתנועת

החסידות, אולם הבעש"ט לא הסתפק בריכוז חבורה מובחרת של בני היכלא, העובדים את

קונם בכל לבם ובכל נפשם. אלא ראה את ייעודו להפיח רוח חיים גם בין היהודים הפשוטים.

ומראשיתה שקדה תנועת החסידות לקרב אליה את ההמונים ולהאיר עיניהם באור ה'.

רבי אהרן בעל "שומרי אמונים" מציין כי

"עמי הארץ מדלת העם התחברו בצוותא אליהם, כי לפני התגלותו של הבעש"ט הקדוש

היו עמי הארץ ללעג ולקלס, והיו לאפס בעיני המפולגים, והיו ביאוש בלי חיזוק, ואחר

שבא אדונינו הבעש"ט הקדוש לעולם, הגביה קרנם וקירב ביתר שאת את האנשים

הפשוטים תמימי לב, ואמר שהם חשובים מאד מאד בשמים מצד גודל תמימות לבבם

באמונתם בה'".

בתשובה לאחד הצדיקים בדורו שפנה בשאלה אל הבעש"ט, על השפעתו הגדולה בשמי

מרומים, "מה זאת שאנו לומדים תורה ומתפללים, והננו עושים מצוות ומעשים טובים,

ובקשתינו נשארה מעל", ואילו "כבודו נשמעים דבריו בשמים ובקשתו יעשה פרי לעינינו",

השיב הבעש"ט במשל:

"מעשה בבן מלך שתעה בדרכו ונזדמן לשדה מרעה. כאן נתקבל על ידי רועה שקידם

את פני בן המלך היגע, הרעב והצמא בספר פנים יפות. הוא לא יכול היה לכבדו משמני

הארץ, אולם השתדל כמיטב יכלתו להנעים לבן המלך את שעות שהותו במחיצתו.

חתיכת פשתן לבנה ונקיה, שהיתה ברשותו של הרועה, נפרשה על הארץ כשלחן, ואת

השמיכה החמה שהוא מתכסה בה בשנתו, הציע כמושב לבן המלך, במקום הכסאות

המרופדים שהלה רגיל להסב עליהם.

בן המלך הוקסם מאד מקבלת הפנים הנרגשת והלבבית של הרועה, וכשחזר לארמון

המלך, הזמין אליו את הרועה וחילק לו כבוד גדול. ידידיו וחבריו של בן המלך, שהיו

רגילים להזמין אותו למסיבות פאר וחגיגיות הוללות, תמהים היו על הכבוד הגדול

שהרועה זכה לו, ולאלה שהעיזו לשאול אותו על כך, הסביר בן המלך כי אותו רועה

סיפק לו את המפה הלבנה והנקיה ואת השמיכה החמה לא בביתו כי אם על הארץ,

ולכך לא הסכין מעודו, ובקבלת הפנים הלבבית בא על סיפוקו יותר ממשתאות

מפוארים".

במשל זה התכוון הבעש"ט להטעים את ייחודה של תורת החסידות, שהיא מיועדת לקרב

לעבודת השם גם את פשוטי העם ועמי הארצות, שאור התורה לא נגה עליהם, ולהורות להם

את הדרך הטובה והישרה אשר ילכו בה.

אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו

בחירי העם מגיעים לידי "מדרגות", כאשר נדברים יראי ה' איש אל רעהו ו"דיבוק חברים"

נמנה בין ארבעים ושמונה הדברים שהתורה נקנית בהם, אך תנועת החסידות הוכיחה כי

הליכוד החברתי אינו צריך להיות נחלתם של בני עליה בלבד, ולשלחנו של הבעש"ט הוזמנו

פשוטי העם יחד עם תלמידי החכמים ובני העליה.

אם בני העליה שנמנו על החבורה הקדושה שאבו מלא חפניהם מסודות התורה העמוקים

שנשמעו מפי הבעש"ט, הרי המוני העם, שלא ירדו לעומקם של דברים, לקטו פירורים ממקור

חכמתו, וכאן המשיל הבעש"ט את משלו על שולחן המלך שהיה מלא מעדנים ומגדנות, אך בניו

שהיו מסובים לשולחנו והיו רגילים לכך, לא העריכו זאת כראוי.

המלך שהיה דואג לעתידם של בניו, פנה אליהם וייעץ להם לאסוף את הפירורים משלחן

המלכים ולהצניע, בהדגישו, "לפעמים יהיו לכם מהפירורים תענוג יותר מכל הסעודה עכשיו".

בשעתו לא הבינו הבנים את כוונתו של אביהם המלך, ורק לאחר תקופה ארוכה, כשפרצה

מלחמה והם הוכנסו למצור, התפרנסו מן הפירורים שנאספו על ידם והוצנעו. רק אז הבינו את

כוונתו של אביהם, והודות לעצתו הטובה של אביהם התגברו על תקופת המצור עד הנצחון

במלחמה.

כך הטעים הבעש"ט לשומרי לקחו:

"עליכם לאסוף אל כליכם פירורים משלחן המלך, דברים קטנים שאתם שומעים, כגון

איזה משל או מעשה - ודברים קטנים אלה עלולים להיות להם לתועלת גדולה בשעת

הצורך".

היו ממקורביו של הבעש"ט שהרהרו על התנהגותו זו, שכן בין הבאים היו גם אנשים פשוטים

ומגושמים, וביניהם שלא ידעו צורת אות. הבעש"ט הבחין בכך, והקדיש את דברי התורה שבת

אחת לציון ההבדלים בין דרכם של צדיקים גמורים ובין דרכם של האנשים הפשוטים,

המתכוונים לעשות רצונו של הקב"ה, ואף אם לפעמים הם סוטים מן הדרך, הרי לאחר מכן

הם מתחרטים על חטאותיהם וחוזרים בתשובה שלמה, ומקבלים על עצמם להמנע מכך להבא.

וכדי להמחיש בעיניהם את עמדתו "העלה אותם לעולמות עליונים" ושם הראה להם את

מעמדם של פשוטי העם. היה זה בסעודה שלישית, "רעווא דרעווין" לאחר הזמירות והניגונים

שהושמעו על שולחנו. הבעש"ט הורה לבני העליה שהיו מסובים לשולחנו לעצום את עיניהם.

כך השתלבו יד ביד יחד עם רבם, הוא העלה אותם לעולם העליון, שם נוכחו לראות את פשוטי

העם כשהם אומרים שירות ותשבחות לפני הקב"ה, והם האזינו רב קשב לתפילתם הפשוטה,

היוצאת מן הלב העושה רושם עצום בעולמות של מעלה, כקול שירה וזמרה של מלאכי עליון.

אולם הבעש"ט לא הסתפק באלו שבאו להיכלו, והשתדל להגיע אל פשוטי העם באשר הם שם,

כדי להעלותם מבחינה רוחנית. ולמטרה זו אף גילה התענינות במצבם הכלכלי והמשפחתי,

ובשעה שראה צורך בכך אף גילה את כוחו הפלאי לישועת הכלל והפרט.

בידי רבי יוסף יצחק מליובאוויטש היתה קבלה ש"ראשית עבודתו של הבעש"ט היתה להבריא

את גופם של ישראל, ואחר כך להבריא את נפשותם". בראשונה היה עסקו רק עם האנשים

הפשוטים ורק כשנתגלה התחיל לעסוק עם תלמידי חכמים ובני תורה, נפשם של בני העליה

נמשכה לאורה הגנוז של החסידות שנתגלתה על ידי הבעש"ט, ואת לבם של ההמונים רכש

בשיחותיו, שנשמעו לכאורה כשיחות חולין, ובסיפורים שנועדו לקרב את לבם לאביהם

שבשמים, אך יודעי ח"ן ידעו למצוא גם בשיחותיו אלו ובסיפוריו כוונות נסתר ומופלאות

הנעלות מתחום השגתנו האנושית.

וכך הסביר בעל ה"דגל" משמו של הבעש"ט "יש שני בחינות בזה: יש אנשים שהצדיק מעלה

אותם בתורתו ותפילתו, יש אנשים שאינו יכול להעלותן כי אם בשיחה שלו, על דרך שדרשו

חכמינו ז"ל ועלהו לא יבול - אפילו שיחות חולין שלו יש בו צורך, אף שנראה שהם דברים

בטלים, ובאמת הצדיק מעלה אותו על ידי דיבורים שלו שמדבר עמו". וכאן טמון סודם של

"שיחות החולין" שנשמעו מפיו.

לא כולם הבינו את דברי הבעש"ט, אולם כל אחד ואחד בטוח היה שהוא מדבר אליו, וכך

מספר ר' יעקב מרגליות בספרו "גדולים מעשה צדיקים":

"הבעש"ט השכיל לדבר אם אנשים רבים בעת ובעונה אחת, ובשעה שפתח לומר דברי

תורה היתה הרגשה לכל אחד מהעומדים סביבו כאילו אליו במיוחד התכוין. פעם אחת

נתוודע דבר נורא, שהיה מתדמה לכל אחד מהעומדים לפניו וכל הזמן, שרק עמו מדבר

ומהתנהגותו וממדותיו, ונותן לו עצות והדרכות לדרכי השי"ת".

"וכיצד נודע הדבר" - מוסיף ר' יעקב לספר - כי "כאשר יצאו, אמר אחד לחברו מהדברים

שדיבר הבעש"ט עמו, ואמר לו חברו: "שקר אתה דובר, הלא יחד נכנסנו ויחדו יצאנו, וכל זמן

עמדנו לא דבר רק עמי ולא עם שום אדם".

אולם חברו עמד על דעתו "לא כי, רק עמי דבר ולא עם זולת", וכך נתברר כי לכל האנשים

שעמדו שם היתה ההרגשה כי הבעש"ט דיבר עם כל אחד ואחד בנפרד, וכל אחד מצא נוחם

לנפשו בדברי התורה מפי רבם.

תוכן העניינים

תולדות החסידות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה