אור ברסלב
תולדות החסידות עיקרי האגדה ההוצולית

תולדות החסידות

עיקרי האגדה ההוצולית

המסורות ההוצוליות על הבעש''ט

חשיבות יתר יש לאגדה ההוצולית המקורית בשביל חקר תחילתו וצמיחתו של הסיפור החסידי בכלל ובשביל חקר האגדה והמשל בפי הבעש"ט בפרט.

המנהג לספר סיפורים הוא אצל ההוצולים מוסד דתי-פולחני מקודש וישראל הנער, שהבין בוודאי בילדותו ובנעוריו את הניב ההוצולי וידע לרכוש את אמונם של הנכרים, היו לו הזדמנויות רבות להאזין לסיפורים, לקלוט את תוכם ולזרוק את קליפתם.

וזאת לדעת, כי אגדות ההוצולים הן עדיין בגדר הידה אתנולוגית ופולקלוריסטית, בהיותן נבדלות לחלוטין מאגדות שכניהם - הסלאווים, הרומנים וההונגרים כאחד. אף את המוצא של חג ה"רחמן" כן! ה,,ראחמאני" הם האבות הרחוקים של ההוצולים טרם הצליחו החוקרים להסביר: המוצא העברי הוא אמנם אהד ההסברים, אך יש הרואים בשיטת ה"רחמן" השפעת הפסוק הראשון בקוראן, או את השם השורש "בראהמא", "בראהמאן", ועוד. ברור על כל פנים, כי סיפורים רבים של ההוצולים דומים מאוד לאלה של ה"בוגומילים", ויונקים כמוהם ממסורות מאניכיאיות שהיו להן מהלכים בביצאנץ.

ה"בוגומילים" "אהובי אל" הם כת-מינים דואליסטים נוצרית, הנקראת על שם מייסדה בוגומיל ידידיה הבולגרי, במאה ה-10. הכנסייה הרשמית נלחמה בה עד חורמה ומיגרה אותה בחוזק יד, אך שייריה נשתמרו פה ושם עד היום הזה, במקומות רחוקים ומבודדים שאליהם לא הגיעה יד-הכנסייה הרודפת.

הקבלות בין המוטיביקה של סיפורי ההוצוליות ובין המוטיביקה של אגדת הבעש"ט מדהימות עד כדי הפתעה. נציין כאן ברמז תשעה 9 ולא 7 הוא המספר הנוסחאי ההוצולי! יסודות התופסים מקום מרכזי באגדה ההוצולית.

1. "לא תירא משום דבר" - מוטיב מרכזי בתיאורי המלחמה של גיבורים עממיים הוצוליים הנלחמים בסטרא אחרא ה"שמאול"! על כל גילוייה. - השווה את צוואתו של ר' אליעזר אבי הבעש"ט לבנו: "לא תירא משום דבר" עמ' מ"א ואת אזהרותיו התכופות של הבעש"ט עצמו:

"לא תחשוש ולא תפחד" עמ' נ"ב ,

"אל תירא ואל תחת" עמ' קמ"ב ,

"אל תתפחד" עמ' קי"ט, קל"ו ,

"עמוד ואל תירא" עמ' פ"ז , ועוד.

2. אליהו הנביא "סוויאטי אליאס" - הקדוש אליהו הוא הקדוש החשוב ביותר בין הקדושים ההוצוליים, והוא ממונה על הגשמים ועל הרעמים. אגב, שם ארץ הרפאים בהוצולית הוא "נאווי" נביא .

3. התשובה היעילה ביותר היא עליה לרגל לירושלים "רוזאלים" . מחזור מיוחד של סיפורים שונים וארוכים קשור בנסיעות לשם, בהרפתקאות בדרך ובניסיונות הסטרא אחרא למנוע את השגת המטרה.

4. אין ה"חבורה" הכנופיה יכולה לחיות בלי מנהיג, הצריך להיות גם כדובוש בעל כוחות רוח ומוסר נעלים. גבורה פיסית ואומץ לב חשובים ביותר, אך אינם מספיקים ואינם עונים על הכל. - הסיפור ההוצולי מרבה לתאר את הגיבור הנעזב ע"י חבריו קטני האמונה, אך הוא ממשיך להתקדם ביחידות אל מטרתו.

5. המוטיב הסיפורי הפלאי הנפוץ ביותר הוא מוטיב קפיצת הדרך.

6. הסיפורים שלובים שילוב גמור באמונות עממיות על כישוף, ריפוי עממי, גירוש דיבוקים וכיו"ב.

7. הזמרה והמחול תופסים מקום מרכזי בפולחן ובאורחות החיים. רבים הסיפורים האתיולוגיים המסבירים את מוצא הנגינה, כלי-הנגינה וכיו"ב.

8. אין שמחה כדת בלי שתיית יי"ש. אף סעודת ההבראה כרוכה בשמחה, זמרה ושתייה 18.

9. ה"מוסד" של סיפור סיפורים הוא מוסד חברתי-דתי, והסטאטוס החברתי של מספר משובח גבוה ביותר.

לכל אחד מן היסודות האלה, שאפשר להוסיף עליהם כהנה וכהנה, יש מקבילות לרוב באגדה החסידית בכלל ובאגדת הבעש"ט בפרט.

אם עשה הנער ישראל בן אליעזר חודשים רבים, בילדותו ובנעוריו, בין ההוצולים, בשעת נדודיו והתבודדותו בהרים, הרי ייתכן כי מצא באגדות העם ההוצולי כמה מן היסודות שהיו

"המה שייכים לשורש נשמתו"

גם בעזרתם הגיעה נשמה זו לדרגה שבה יכלה להבין את כתבי המסתורין, רזין דאורייתא, שהועברו אליו בידי בנו של ר' אדם, בהיות "בעל הנשמה" בן י"ד בלבד עמ' מ"ג .

על סגולותיו של הבעש"ט להבדיל בין התוך לבין הקליפה אנו שומעים הרבה והסיפור על שחרור מנגינת לוויים מחלילו של רועה נכרי יוכיח.

מאידך גיסא מעורטלות עדיין תולדות האמונה העממית ההוצולית ומסקנות מחקר בנדון זה מבוססות על השערות גרידא. מחקרי-השדה האתנולוגיים בין ההוצולים החלו רק כלפני 150 שנה. וככיוון שהעדויות על האמונה העממית הקדומה מועטות ביותר, אין עדיין לקבוע מסמרות בדבר כיוון ההשפעה.

תוכן העניינים

תולדות החסידות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה