המסורות ההוצוליות על הבעש''ט
לא כאן המקום להקיף את הנושא הנרמז בכותרת המשנה, אך יש לצין כי מספר המסורות ההוצוליות על "היהודי הקדוש" מגיע בוודאי לעשרות, והן כוללות כנראה גם צדיקים ואנשי מעשה מאוחרים יותר. המסורות נתפרסמו בעיקר בעיתונות אתנולוגית מדעית שיצאה לאור בסוף המאה הקודמת, בעיקר באוקראינית ובפולנית, בלבוב - בירת גאליציה המזרחית; ומועטות הספריות בעולם, שבהן נשמרו סדרות אלו בשלמותן. נסתפק כאן בהבאת דוגמה אחת: קבוצת-מסורות מתרכזת מסביב לכמה משפחות הוצוליות, שהגיעו לשיא העושר וההצלחה בהרים. מסורות-משפחה וכן אגדות הנפוצות באזור כולו מסבירות את סיבת הדבר השווה את סיפורינו הרבים והשונים על סיבת התעשרותו של רוטשילד, את המסורות האגדיות הקדומות על התעשרותו של רבי עקיבא ועוד , שהיא בדרך כלל - ברכת "היהודי הקדוש", שכר מצווה או מעשה טוב כלפיו.
המסורת המשפחתית של משפחת-זושצ'וק העשירה מן הכפר ז'אבייה בירת האזור ההוצולי קושרת את זכיית המשפחה בעושר, גבורה ואריכות ימים בתחבולה של אבי המשפחה ובברכת היהודי הקדוש: כאשר הבטיח הרב הקדוש לזושצ'וק הזקן, תמורת טובה שעשה לו, למלא את אחת משלוש המשאלות או עושר, או גבורה, או אריכות ימים , הוא דרש ממנו לענות-לבחור במלה אחת בלבד: משאלה "ראשונה" או "שנייה" אי "שלישית". הוא עונה אחרי הרהור במלה אחת: "שלושה". היהודי הקדוש תמה ומתקן: - "שלישית" "טרטי" בהוצולית רצית לומר?
אך זושצ'ו'ק הזקן והפיקח עומד על שלו: - לא כי דווקא "שלושה" "טרי" בהוצולית , כלומר "שלושתם".
מובן שלא הייתה ליהודי הקדוש ברירה אלא לחייך ולמלא את הבקשה-המלה האחת, שכללה שלוש משאלות. ומאז נודעו בני משפחת זושצ'וק בעשרם, גבורתם ובזקנתם המופלגת עד עצם היום הזה.
מקבילה ברורה לסיפור זה נמצאת בין סיפורי הבעש"ט, גם בו יש נכרי שעשה טובה לבעש"ט, אלא שבכל הנוסחאות שלנו אין זכר לתחבולה ולהערמה. המשאלה "הכל טוב הוא", או "כל שלושתם" או כיו"ב, נאמרה בתום-לבב הגובל בחוסר ההבנה של השאלה,
כאן נוסח הסיפור כפי שנרשם בזמן האחרון בארץ, מפי חסיד מחסידי ויז'נץ ששמע את הסיפור בקולומביה, מקום לידתו. הסיפור שמור ב,,ארכיון הסיפור העממי בישראל":
"שיהיו כברי שלשתם" לפני שר' ישראל בעל-שם טוב נתגלה, היה מתבודד בהרי הקארפאטים, בין קוסוב וקיטיב, ליד הנהר צ'רמוש. ויום יום, בקיץ ובחורף כאחד, היה יוצא מבית-התבודדותו ביער וטובל במי הנהר עם זריחת השחר. גם כפור, קור ורוח סערה לא היו מונעים את הבעש"ט מלטבול.
פעם ביום-חורף קר וסוער, הרגיש רועה נכרי שירד מן ההרים כי הבעש"ט דורך יחף על שביל הקרח המוביל מביתו ביער אל הנהר. נתמלא לבו של הרועה רחמים רבים ובלילה היה מניח קצת תבן על השביל, כדי שהבעש"ט לא יצטנן בדרכו.
אחרי שהבעש"ט נתגלה, נודע שמו בכל הסביבה גם בין הרועים בהרים. מיד נודע לו לרועה, שהיה מסכן מאוד, כי היהודי שטבל בצ'רמוש, אינו אלא הרבי שכל ברכותיו מתקיימות. הוא ירד אפוא אליו, סיפר לו את מעשהו הטוב כאילו הבעש"ט לא ידע על כך מעצמו! ואת צרותיו וסיים: - ברכני, רבי!
הבעש"ט רואה כי מטיבו חולה, עני וילדים אין לו, והוא שואל: -
מה משלוש הברכות אתה מעדיף: ילדים, עושר או אריכות ימים?
הרועה מהרהר ומהסס, עד שהוא מתחייך ואומר:
- רבי, אם כבר, שיהיו נא שלושתם.
חייך הבעש"ט בהנאה ומילא את הבקשה.
נוסח דומה של הסיפור נדפס בחלק א' של סיעורי יעקב הוסיאטין תרס"ד והועתק משם ע"י מ. בובר לאנתולוגיה שלו. נוסה אחר נדפס באסופת נפתלי גראס. - מוטיב התחבולה - שילוב כמה משאלות במשאלה אחת ידוע בספרות העממית. - שלוש המשאלות בסיפורנו קשורות, כנראה, ב"חיי, בני ומזוני" שאינם תלויים, לדעת רבא מועד קטן כ"ח. בזכיית אלא במזל.
אצל גראס מובאת המשאלה האחרונה של הגוי באוקראינית, ושלוש המשאלות הן: ילדים,
ב ריאות, עושר. והסיפור מסתיים:
"ומאז, כשחסידים שותים לחיים, הם מאחלים זה לזה: שיהיו כבר שלשתם".
ולא שמעתי על מנהג זה בשתיית לחיים.
ב"סיפורי יעקב" מקום המעשה הוא בכפר קושילוביץ ליד יזלוביץ, שם שימש הבעש"ט, כשנהג עדיין בהעלם, בכהונת שוחט. המטיב הוא איכר-שכן הרואה את הרבי מושך בחזקה את רגלו שדבקה לקרח עד שנקרע עורו וזב דמו. שלוש המשאלות הן: עושר, אריכות ימים, ראשות הכפר. בסיפור משולב מעשה-נסים אחר על מצוות הבעש"ט לאיכר לבנות בית-רחצה על הנהר.. על המים המעלים ארוכה, על הרופאים החוששים לקיפוח פרנסתם והדורשים לסגור את בית הרחצה, ועל המינוי לראש הכפר: