יחסו של רנ'צ אל שיטת פשיסחא
פרשה מיוחדת היא פרשת יחסו של רנ"צ אל שיטת פשיסחא ומייסדיה רבי יעקב יצחק
ה"יהודי הקדוש" מפשיסחא ותלמידו-יורשו רבי שמחה בונים מפשיסחא.
עם הערצתו העמוקה לשני אישים אלה, הוא חשש פן שיטתם - שיטת העמקות בחסידות
והעמדת השכל והחשיבה העצמית אל מעבר למקובל מדור לדור, תהיה סכנה לדור הצעיר
ולדורות הבאים אחריהם.
בוודאי, כנגד שיטתם מכוונים דבריו: "דרכי משה ואהרן היו שלא לבחור רק במה שבחר ה',
ולא לילך בגדולות ונפלאות ממנו"; "ואתחנן אל ה' בעת ההיא" - "בעת ההיא" ולא אמר
באיזו עת, ללמד אותנו בזה שלא יאמר האדם: עתה אין לי מוח כראוי לתפילה ולא אתפלל
עתה, רק כשאפנה אתפלל כראוי וכנכון, רק בכל עת ועת יתפלל, לפי העת ההיא של עכשו,
תהיה עת איזו עת שתהיה.
אף על פי כן כשעבר ה"יהודי הקדוש" את רופשיץ, בדרכו אל רבי מנדלי מרימנוב, יצא
לקראתו וחלק לו כבוד מלכים. הוא הלך לקראתו ברגל וציווה שלא יקראו לו בשם "רבי".
כשירד ה"יהודי הקדוש" מהעגלה, הרכין רנ"צ את ראשו ולא נכנס לביתו עד שנתן לו
ה"יהודי" רשות להכנס. להראות לו שהוא מתנהג כחסיד ולא כבעל בית. בשיחה שהתקיימה
ביניהם נטפו אגלי וזיעה מפניו של הרופשיצי והוא הסביר זאת שהיה זה מאמץ קשה לשוחח
עם היהודי.
גם על רבי שמחה בונים מפשיסחא הבטיח רנ"צ ש"הוא ינהיג כמה אלפים קטורי תגא
להשי"ת". היה זה בחג השבועות כשהסבו לשולחנו של ה"חוזה" ששים מגדולי תלמידיו. רבי
שמחה בונים מפשיסחא ורבי אליעזר מדז'יקוב ישבו בקצה השולחן, שמע רבי אליעזר את רבי
שמחה-בונים אומר: היום אברך ברכת המזון, אכן משהגיעו לברכת המזון, החל ה"חוזה"
לומר מי יברך? כשהגיע לרבי בונים, אמר: החכם רבי בונים יברך, לאחר מכן שאל רבי אליעזר
את אביו על מהות התלמידים ורנ"צ אמר לו את הדברים שנזכרו על הרבי ר' בונים.
אף על פי כן, היה רנ"צ מן החולקים הראשיים על שיטת פשיסחא וב"חתונת אוסטילה"
היה מראשי המדברים נגד שיטה זו. בבוא אליו חתן מהעיר פשיסחא אמר לו איני מתנגד על
הצדיק מפשיסחא, אולם דרכו מסוכנת לתלמידים הבאים אחריו. יש להתאמץ כדי להגיע
למדרגות ואם עושים זאת בזמן מועט אפשר שיתערבו בו "הקליפות".
בשל עמדתו זו, רדף רנ"צ את רבי שלמה לייב מלנטשנא שהיה תלמידו המובהק של
ה"יהודי הקדוש" והלך בעקבותיו בענין איחור זמן התפילה. רבי שלמה-לייב סבל מאד
מרדיפות אלה שכן בתחילה התגורר בבוקווסק שבגליציה - שם היתה ידו של רנ"צ תקיפה.
מסופר שרבי שלמה-לייב שלח את אשתו אל רבי יהושע מדינוב עם "פתקא" שבה נאמר, כי
רוצה היא להתגרש מבעלה שאינו נוהג בדרך הישרה. כשקרא רבי יהושע את "הפתקא" הוא
נזעק כולו: "אינו הולך בדרך הישרה"? הרי בתורתו ובעבודת ה' שלו הוא מאיר את כל
העולמות. כך? - אמרה אשתו של רבי שלמה-לייב. אם כן מדוע חולק עליו הרב מרופשיץ?
השיב לה רבי יהושע: דעי לך שמלאכים ושרפים מקנאים בבעלך. הרב מרופשיץ חולק על בעלך
לטובתו, כי בכך הוא מציל אותו מקנאת המלאכים.
רבי שמואל שיניוור בעל "רמתיים צופים" מספר שבבוא רבי שלמה-לייב לסעודה בליז'נסק
ביום ההלולא של הרבי ר' אלימלך, קם הרבי מרופשיץ ממקומו ואתו כל תלמידיו - רבי שלום
מקאמינקא, רבי חיים מצאנז, רבי אשר ישעיהו מרופשיץ, רבי הירש מרימנוב, רבי מיכל
מדובעצק ואחרים - ועזבו את האולם, שבו נערכה הסעודה. מהגדולים נשאר רק רבי צבי
אלימלך מדינוב ורנ"צ הקפיד עליו על כך. לאחר מכן קרא לו רנ"צ, "הרבלה מריוויטיטש" ,
רבי צבי אלימלך הצטדק שרבו, רבי יהושע מדינוב, קם מלפני רבי שלמה לייב ועל כן נהג בו
כבוד. הוסיף רבי צבי אלימלך: בעקידת יצחק, ה' הוא שאמר לו לשחוט את בנו ואילו שלא
לשחוט הסתפק ה' במלאך. מדוע לא הסתפק ה' במלאך גם בצוו השחיטה? אלא שכשבאים
לשחוט אדם, לא מספיקה אמירתו של מלאך רבי צבי אלימלך הוסיף: רבי שלמה-לייב רקד
בגרביו על שולחנו של רבי מנחם מנדיל מרימנוב, בשעה שכולנו יראנו אפילו להרים את עינינו
ורבינו ראה זאת ולא מיחה.
היו גם תוצאות טראגיות למחלוקת זו. אחד מהחסידים החשובים של רופשיץ. רבי משה
לינסקר נהג בעזות פנים כלפי רבי שלמה-לייב והוא נענש על כך. הוא נפגע בתאונה, צלע על
רגליו וכל "מדרגותיו" ניטלו ממנו.
זו דוגמא נוספת שאל לחסידים להתערב במחלוקת של רבותיהם שלהם ענינים עליונים גם
במחלוקות, כשנסתלק רבי שלמה לייב, התבטא רבי אשר ישעיהו מרופשיץ - חתנו וממלא
מקומו של רנ"צ ברופשיץ: נסתלק אדם כשר שאין לו שום עונש.
רבנו נפגש גם עם גדולי התורה שבדור. ידועה לנו פגישתו הדרמאטית עם רבי יעקב
אורנשטין בעל "ישועות יעקב".
רבי יעקב, כידוע, היה מתנגד חריף. בראותו שהחסידות הולכת ומתגברת עלה בדעתו: שמא
החסידות אכן צודקת היא? אבל הייתכן? הרי עוברים הם על זמן תפילה האמור בשולחן ערוך.
בלילה חלם שהוא נפגש עם אדם שקדושתו על פניו. שאל את האיש : מה דעתך על החסידות?
ענה לו האיש: תדע שעל הצדיקים האלה עומד העולם. שאל רבי יעקב: מה עם זמן התפילה
שהם עוברים עליו? ענה לו האיש: אמנם עוברים הם על הזמן, אבל מקיימים הם: בכל לבבך,
בכל נפשך!
בבוקר של יום המחרת שמע רבי יעקב שהגיע צדיק חסידי ללבוב והיה זה הרבי מרופשיץ. הלך
רבי יעקב לראותו, בהכנסו נדהם לראות שהוא הצדיק שראה בחלומו, רנ"צ קיבלו בפנים
שוחקות ואמר: נו, כבוד הרב מלמברג? עכשו כבר מובן לך?.
רנ"צ החשיב מאד את רבי צבי הירש העלר אב"ד אובין ומחבר "טיב גיטין", למרות שהיה
מתנגד חריף ובשעה שהיה אב"ד בריגל הצר מאד לחסידים. לחסידים שפנו אליו בבקשה
שילחם ברבי צבי-הירש, אמר: אי אפשר לעשות כנגדו דבר, התורה מגינה עליו.