אור ברסלב
תולדות החסידות יב. הקבלה והבעש''ט

תולדות החסידות

יב. הקבלה והבעש''ט

יא. שלשת היסודות של תורת הבעש''ט

הבעש"ט קיבל את עקרון "שבירת הכלים" בתהליך בריאת העולם, כפי שפירש האר"י הקדוש,

"לפי שהכלים לא יכלו לסבול את שפע האור שנזרם לתוכם עד בלי די ונשתברו". אולם בעוד

שלפי תורת האר"י הדבר נבע מדיסהרמוניה, ומכאן כל ביטויי הצער האין סופי של האדם,

המחייבו לייסורים ולגלגולי שלג, לתעניות ובכיות - קבע הבעש"ט שהשבירה היתה הרמונית,

מתוכננת והאדם נברא - כחלק מתהליך הבריאה - לתקן את הפגם המתוכנן שבבריאה ומכאן

חיוב השמחה שבאדם. אדם מישראל חייב להיות שמח בהיותו נבחר ע"י הקב"ה להיות

"שותפו" בהחזרת הפגם לתיקונו, "לתקן עולם במלכות שדי". בהגדרה של אחד מגדולי

החסידות: "עד הבעש"ט אשר היתה העבודה בסיגופים, היו נותנים כח במלאך אלקים בבחינת

הצמצום. מהבעש"ט ואילך אשר נתחדשה העבודה ע"י יחודים וכו' נותנים כח במלאך ה'

ובמלאך ה' צבאות".

הבעש"ט התנגד בחריפות רבה לתעניות ולסיגופים. במכתבו אל תלמידו האהוב רבי יעקב יוסף

הכהן מפולנאה הוא מזהירו בחריפות בשם "קודשא בריך הוא ושכינתיה" שלא יסתגף, "כי

אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה" ו"בכיה רעה היא מאד".

ספרי החסידות והאגדה החסידית מתייגעים להסביר כיצד העז הבעש"ט לשנות את מה שקבע

האר"י הקדוש. אחד ההסברים הוא שנשתנו הדורות ונשתנו ההגדרות. הסבר אחר: הבעש"ט

הוא האר"י שהוא רשב"י ומכאן סמכותו "עלית למרום שבית שבי" - שמעון בר יוחאי, יצחק

בן שלמה, ישראל בן שרה . האגדה אף מרחיקה לכת ואומרת שהבעש"ט קיים ויכוח עם

האר"י ובשמים קבעו שעכשיו ההלכה כמו הבעש"ט. כך הירשה לעצמו הבעש"ט לקבוע גם

"כוונות" אחרות בטבילת המקוה.

ישנם קווי דמיון מרובים בין האר"י לבעש"ט: שניהם לא כתבו את תורתם והיא התפרסמה

ע"י התלמידים, שניהם השמיעו את דברי התורה גם ביציאה למרחבי הטבע, שניהם בעלי

מופת, שניהם "מתקנים" נשמות תועות, שניהם יודעים את גלגולי הנשמות של אלה אשר

באים אליהם. יפה כיוון רבי אהרון ליב מפרמישלן בראותו את הבעש"ט והוא נער: "כב' הוא

האר"י הקדוש" והבעש"ט מגיב: יפה כיוונת!.

תוכן העניינים

תולדות החסידות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה