אור ברסלב

תולדות החסידות

התבודדות

עליה וירידה

ר"מ ממעט לראות פני חסידיו. מיום ליום נעשה שתקן יותר, מסתתר בחדרו ומתייחד

בבדידותו. אחד התלמידים, ר' מרדכי יוסף, - זה שצעד עם רבו כברת דרך ארוכה - נכנס

לחדרו של הרבי ומבקש ממנו לשים עין על הדאגות הארציות של החסידים. הוא רמז לו על

הדיכאון השורר בחצר. פלוני - אשתו בוכה בפניו שיחוס עליה ויבוא הביתה; אלמוני - חנותו

הקטנה עומדת בפני הרס; שלישי יושב כאן כבר כמה חדשים ואיננו יודע כלל על גורל אשתו

וילדיו. החסידים מסתובבים בחצר קרועים ובלויים, לפעמים גם רעבים ללחם. הרבי שומע

את הדברים, מהרהר את הרהוריו, ולאחר מכן הוא מטיל מבט חד על תלמידו ואומר:

"גדלותו של הבורא - שיש לו הסבלנות לשמוע לכל הבקשות הללו, שאנשים מתפללים

לפניו. החכמים אמרו, כי שערי דמעות לא ננעלו. אם השערים אינם ננעלים - לשם מה

הותקנו? אם השערים פתוחים תמיד - בשביל מי הם קיימים? דע, מרדכי יוסף, כי

השערים ננעלים בפני דמעותיהם של שוטים, הבוכים על דברים שהבכייה אינה כדאית.

אתם כאן בחצר כולכם שוטים וקבצנים" שנארערס, בלשונו .

בעיני ר"מ נראים ההמונים המקיפים אותו כחברת קבצנים. גם גישתם לאמונה באלוהים היא

גישה קבצנית. לאלה מצטייר אלוהים כמקור הכסף והזהב והם מבקשים ממנו שיעניק להם

ממקור זה מלוא כיסיהם - ולאלה הוא מצטייר כמקור הטוב והרחמים ופורשים את ידם אליו

ומבקשים ממנו פירורים בעולם הבא. אלה ואלה מתפללים אל הבורא שהוא ימלא את רצונם

ואינם חשים כי אמונתם באלהים מחייבת אותם שהם ימלאו את רצונו.

שבועות של מתיחות עברו על הרבי ועל החסידים, והיא הגיעה לשיאה באותו ליל שבת,

שקוראים בה פרשת תולדות, שבת שנתחוללה בה סערה ואשר ממנה מתחילה תקופת ההסתר

בחיי ר"מ.

פרישתם של תלמידים מקוצק

עטופת סוד היא פרשת פרישתם של מחנה גדול מתלמידיו מרבם הגדול. החסידים שותקים

ואין מדברים על השבת הזו אפילו ברמז. כל מה שנאמר על ידם בא לידי ביטוי בפסקה קטנה

הנאמרת בלחישה מפה לאוזן: "באותה השבת שחלה רבנו זצ"ל". באותה השבת עזבוהו רבים

מנאמני תלמידיו ובראשם ר' מרדכי יוסף ומאז פרש ר"מ לחדרו לכל ימי חייו. הסתתר

מאחורי מנעול ובריח וסגר אחריו את הדלת לעד.

עשרים שנה חי ר"מ בהתבודדות בין ארבעת הכתלים של החדר הקטן. בחדר זה עברו עליו כל

הייסורים שהם מנת חלקו של איש הרב את ריבה של האמת. איש מסוג זה נושא על כתפו יגונו

של העולם ומתמודד עם גורל האדם בעולם.

כבר אמר אחד מן ההוגים בדור הקודם: הכל מרגישים, אך יש מי שמרגיש את זעזוע קיבתו

ויש מי שמרגיש גם אנחותיהם של הפרחים. יש מי שמרגיש את ייסורי עצמו ויש מי שמרגיש

את ייסורי הדור כולו. המעטים מן המעטים מרגישים גם ייסוריהם של הדורות שעוד לא

נולדו...

ר"מ חש בייסוריה של האנושות, גם של הדורות שעדיין לא נולדו. אך אם אין בכוחו להפיג את

צערו של העולם ולקעקע את התרמית של העולם, הרי לפחות חלקו לא יהיה עם העולם הזה.

כאן טמון סוד בדידותו.

ר"מ לא השאיר אחריו ירושה רוחנית בכתב. לא ספר מודפס, אפילו לא פיסת נייר כתובה

בכתב ידו. כשנסערה עליו הנפש, העלה את רעיונותיו והרגשותיו על קלף או על נייר אך לאחר

מכן הוריד הכל לטמיון בכוונה תחילה.

בכל ערב פסח חיפש ר"מ בחורים ובסדקים וכשמצא פיסת נייר כתובה בכתב ידו שרפה יחד

עם החמץ.

"זה ספר תולדות אדם" כל ספר מספר תולדותיו של מחברו. בין דפי הספר מקופלים מאבקיו

הפנימיים של כותבו ואילו כתבי יד הנשרפים על ידי מחבר, מספרים על התלבטויותיו של

השורף.

לפי גרסה אחת, עמל ר"מ במשך עשר שנים בכתיבת ספר שהכיל לא יותר מאשר דף אחד. את

הספר הזה הוא כינה בשם "ספר האדם". בדף יחיד זה רצה ר"מ להביע את ראייתו על מטרת

קיומו של האדם הסובל בעולם, אך גם על יצירה יקרה זו לא חס. לשונות אש אכלו את הדף

הזה יחד עם שאר כתבי היד.

בן שבעים ושתים שנה היה ר"מ בשעת הסתלקותו. בשכבו על ערש הדווי, הקיפו את המיטה

טובי תלמידיו. ברגעים האחרונים, לפני פרידת הנשמה מהגוף, פקח הוא את עיניו, הפנה מבטן

לעבר תלמידו הגדול, הרי"מ ואמר:

"יצחק מאיר, האם שרפת הכל? הדלק נר ובדוק היטב. אם תמצא דבר מה מכתב ידי -

השמד ושרוף!"

לאחר מכן הוסיף: "העולם מעלה עיפוש ואין בי הכוח לנשום בו". חלל האוויר נעשה לו צר.

הלב התפלץ מתחושת הצער והכזב שבעולם.

האקלים הרוחני של ר"מ, אקלים רחוק הוא לדורנו. הייסורים העמוקים שעינו אנשים מסוגו,

רחוקים מיסורי דורנו. יתר על כן, רבי מנדל איננו מבטא גם את התקופה של המאה ה- 91.

הוא איננו יליד התקופה. גם בדורו שימש מופת ולא דוגמא. עולמו היה רחוק אפילו מעולמם

של בחירי תלמידיו. התלמידים כינוהו בשם "החכם הזקן מקוצק". אישים אחרים מסוגו -

מחשבתם העמוקה פלסה לעצמה דרך לעולם הגדול. ר"מ נשאר בפנים. אין לזר גישה אליו, לא

בחייו ולא כעבור מאה שנה אחרי הסתלקותו.

בתולדות הרוח יישאר ר"מ אחד מאנשי הדת והמוסר המהפכניים שירדו לעולם, שמרדנותם

ינקה את יניקתה מהיכל הקודש של האמונה.

תוכן העניינים

תולדות החסידות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה