ד. עבודת השי''ת ולימוד זכות על ישראל · 61. תפילת נעילה
פעם אחת ביום הכיפורים, יום ענן וחשוך היה בין מנחה ונעילה היתה לעולם השראת רוח עצובה:
במשך השנה שעברה היו כמה מגפות, שריפות וגזירות רעות. השעה היתה מאוחרת ולא ניגשו
להתפלל נעילה. פנה הרב אל החזן: "מדוע אינך מתפלל נעילה?"
- "רבי, לא די לי לומר 'הנני העני ממעש'. מתיירא אני ליגש כשליח צבור".
- "התפלל נעילה!"
- "לא רבי! איני כדאי להיות שליח ציבור".
- "אם כן," פתח הרב, "אתפלל אני.
אעשה עמך, רבש"ע, חליפין:
אתן לך חטאים עוונות ופשעים ואתה תיתן סליחה ומחילה וכפרה.
וסבור אתה שאעשה עמך חליפין שווה בשווה?
טעית. רוצה אני שעוד תיתן תוספת משלך: בני חיי ומזוני.
מה משמע בנים? - בנים שעוסקין בתורה ובמצוות, אב רחמן!
מה משמע חיים? - חי חי יודוך ה', אב רחמן, חי חי ישבחוך!
מה משמע מזוני? - ואכלת ושבעת וברכת את ה', אב רחמן!
ויודע אתה מה הוא ייחוסי אב רחמן?
כל הגויים - הכשדים, הבבלים, הפרסיים - אומרים שאלוהיהם הוא גם כן אלוהים,
- אבל אני, לוי יצחק, אומר: יתגדל ויתקדש שמיה רבא..."