ד. עבודת השי''ת ולימוד זכות על ישראל · 3. על דרכי עבודתו של הרב ואהבתו למצוות
דרכי עבודתו של הרב מברדיטשוב היו בלי ליאות ועייפות כלל.
מספרים, כי תמיד בלילה הראשון של חג הסוכות היה ניעור כל הלילה ועומד ומצפה מתי יאיר
היום שיוכל לקיים המצווה החדשה ליטול לולב ואתרוג.
במוצאי יום טוב היה מצפה מתי יוכל לקיים מצוות תפילין.
במוצאי יום כיפור לא היה נח מתעניתו, אלא היה ניעור כל הלילה ולומד מסכת סוכה עד הגמר
בעמידה ובהתלהבות גדולה.
כשהיה בא לידו חפץ של מצווה היה מנשקו נשיקות גדולות ונאמנות. האתרוג והלולב והסוכה
וכיוצא בהם, הכל בלהיטה גדולה. היו מספרים, שפעם אחת בבוקר השכם ביום טוב הראשון של
סוכות, שהיה מצפה ליטול הלולב לקיים המצווה, היה כל כך תפוס ואחוז ברעיונות בהתפשטות
הגשמיות, שכאשר הלך ליקח האתרוג שהיה מונח בארון אחורי דלת של זכוכית, לא הרגיש כלל
שמסך הזכוכית מפריד בינו ובין האתרוג, וכאשר פשט ידו ליטלו שבר את הזכוכית ולקח האתרוג
משם, ולא הרגיש דבר מחמת גודל ההשתוקקות לקיים המצווה.
כשהיו מביאים לפניו דבר מאכל לאכול והיה צריך לברך ברכת הנהנין מתחילה, היה מברך
בהתלהבות ואש גדולה, עד שנמצא הוא בזוית אחת והמאכל בזוית אחרת.
הכלל, לא היה רגע שלא נראה בו מסירות נפש לה' באהבה ויראה, והיה מעלה כל הדברים
למקורן ולשורשן.