7. מזכרונותיו של בעל שבחי הבעש''ט על התולדות · ב. קצת מהנהגתו
היה לומד בכל יום בטלית ותפילין. קודם האכילה היה לומד שיעור גמרא ו' דפין, וגם בשעת
אכילה, בין מאכל למאכל, לא פסק פומיה מגירסא. ואחר האכילה היה ישן מעט מזעיר וקם
משנתו ומניח תפילין ולומד עד תפילת המנחה. גם בלילה היה לומד הרבה. לא עבר עליו לילה
אחד שלא קם בחצות ממש, בקיץ ובחורף, הן בחול והן בשבת ויום טוב. והלימוד שלו ותפילתו
וכל דבר שבקדושה היה עושה בכח, עד שבשרו מזדעזע עליו.
היה עושה פדיון שבויים וצדקה הרבה מאוד.
בביתו היתה פרנסתו בדוחק ולחץ. פעם אחת התרעמה אשתו הרבנית עליו ועל בנו אל אודות
הדוחק והלחץ, והשיב לה: - כתוב "ויהיו עניים בני ביתך".