אור ברסלב
תולדות החסידות 1. ר' פנחס, אביו ר' משה והבעש''ט

תולדות החסידות

1. ר' פנחס, אביו ר' משה והבעש''ט

פתיחה

שמעתי מהרב דקהלתנו

פעם אחת הלך ר' פנחס מקוריץ עם הרב דק"ק רובנו לפדיון שבויים, שהיה אחד קרוב לשניהם

נתפס בתפיסה. אמר ר' פנחס להרב הנ"ל: "שמעתי שהבעש"ט שובת בק"ק קאמינקה. נסעה

אליו, אפשר שיהיה תשועה ולא נצטרך לטלטל עצמנו בטלטולא דגברא". נמנו וגמרו, ומהרו כדי

למצוא אותו קודם שילך למקווה, כי אחר המקווה אי אפשר היה לדבר עמו שום דיבור. ואעפ"כ

מצאו אותו שבא מן המקווה ולבוש בגדי שבת בבית המדרש. אמרו להם אנשיו: "התראו, וידע

בוודאי הצטרכות שלכם, אף שלא תספרו לו". עשו כך, ובאו אל פתח בית המדרש. כשראה אותם

נענע בידו שילכו.

אחר כך שמע ר' פנחס שבא אביו ר' אברהם אבא מעבר הנהר לק"ק מירופולי, כי היה ירא שמא

ירצה ר' פנחס לשבות אצל הבעש"ט, ואצלו לא היה חשוב הבעש"ט כלל, ותמיד היה אומר לבנו:

"מה אתה נוסע?" ירא היה ר' פנחס שמא הבעש"ט לא ינהג כבוד לפניו בדבור אחד, והוא בודאי

יעיז לפניו, ויהיה לו צער ובושה ח"ו. הלך אצל אביו. שאל אותו אביו היכן ישבות. אמר ר' פנחס:

"מה לי לילך אל הבעש"ט? אשבות בכאן ואדרוש כאן". ובבוקר, כשהתחיל הבעש"ט "הודו" בא

אביו לבית המדרש של קאמינקה ועמד אצל ארון הקודש. הבעש"ט היה מתפלל לפני התיבה.

ר' אברהם היה מתפלל בקול רם. היה ירא ר' פנחס שמא ח"ו יבלבל את הבעש"ט ויגער בו.

והבעש"ט לא דיבר אליו מאומה עד אחר תפילת שחרית. היה שבת ראש חודש, והוצרכו להוציא

שני ספרי תורה. לקח הבעש"ט ספר תורה אחד, והספר תורה השני לקח אביו והלך אחר

הבעש"ט אל השולחן. ראה הבעש"ט שהוא אוחז הספר תורה וגער ואמר לאחר: "קח הספר

תורה מידו!" שתק ולא ענה אותו דבר. תמה ר' פנחס על זה.

אחר התפילה הלך ר' אברהם לעיר שמעבר הנהר אצל הפרנס-חדש, ואכל שם וישן מעט והלך

לבית הכנסת לדרוש. ובעת שלוש סעודות בא אל הבעש"ט. ולאנשי קאמינקה היה המנהג,

כשהיה הבעש"ט אצלם היו מעמידים להם שולחן מן הצד, והאורחים יושבים עם הבעש"ט אל

על השולחן שבבית. וכשראו אותו שבא קראו אותו אצלם, כי הכירו אותו שהוא ליטוואק ותקיף

בדעתו, ונתייראו שמא יבלבל את הבעש"ט או יכנס בדבריו, וקראו אותו: "ר' אברהם, יבוא

וישב אתנו". ונתנו לו צלוחית מי דבש. כשהתחיל הבעש"ט לאמר תורה, יצא ממקומו ועמד

נגד הבעש"ט באמצע הבית והציץ בפניו. ירא ר' פנחס לומר לו שלא יביט בפני הבעש"ט מחמת

כיבוד אב. עמד נגד הבעש"ט. היה ר' פנחס בצער. כשפסק הבעש"ט לומר תורה חזר למקומו.

אחר כך הדליקו נרות ואכלו בשר. חזר הבעש"ט ואמר: "צריך אני לאמר עוד דבר אחד, ולא היה

בדעתי לאמר אותו דבר, אלא מפני ששמעתי דבר זה בגן עדן בשמי." והתחיל לאמר. ור' אברהם

יצא פעם שנית ממקומו ועמד נגד הבעש"ט עד שגמר, וחזר למקומו. ברכו ברכת המזון והתפללו

ערבית.

אחר התפילה אמר ר' אברהם לר' פנחס: "הוא ולא אחר, הוא ולא אחר".

אמר ר' פנחס: "מה ראית בו?"

אמר לו: "אתה סובר ששתקתי לו כשגער בשעת קריאת התורה? המתנתי רק עד הסוף. ואספר

לך, בני, כי ראיתי בלילה הזה חלום, כשנכנסתי לגן עדן, ובא שר התורה ואמר דבר תורה משמו

של הבעש"ט. וכשננערתי משנתי זכרתי היטב, ובאתי בשביל דבר זה לכאן. וכמו ששמעתי בחלום

כן שמעתי מפיו הקדוש".

תוכן העניינים

תולדות החסידות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה