אור ברסלב
תולדות החסידות 1. האיך נתקרב הרב המגיד הגדול אל הבעש''ט - נוסח א'

תולדות החסידות

1. האיך נתקרב הרב המגיד הגדול אל הבעש''ט - נוסח א'

הקדמה

המגיד צם ז' או ח' פעמים משבת לשבת רצופות, וחלה מאוד. פעם אחת בא ר' מנדיל מק"ק באר

לק"ק טורטשין, ונתאכסן אצל הפרנס-חדש. והמגיד היה דר בבית קטן סמוך להפרנס-חדש. נכנס

ר' מנדיל לפרוזדור של בעל הבית שלו ושמע דברי המגיד, שלמד עם תלמיד אחד, והוטבו בעיניו

הדיבורים שלו, ונכנס אליו וראה שהוא חולה מאוד. אמר לו: "האם לא שמע מעלתו שיש בעש"ט

בעולם? ייסע אליו ירפא אותו." השיב: "טוב לחסות בה' מבטוח באדם!"

כשבא ר' מנדיל אל הבעש"ט ספר בשבחו של המגיד, ואמר: "הייתי בק"ק טורטשין וראיתי כלי

יפה." אמר הבעש"ט: "ראיתי אותו מכמה שנים ויש לי געגועים עליו שיבוא אלי."

יש כמה נוסחות איך שבא המגיד אל הבעש"ט. אך שמעתי שקרוביו לחצוהו שיסע אל הבעש"ט.

כשבא אל הבעש"ט מצא אותו יושב על מיטתו ומעיין. נתן לו שלום. בקש המגיד שירפא אותו.

גער בו הבעש"ט, ואמר: "אין סוסים שלי אוכלים מצות!" נפלה עליו זיעה מחמת חולשה, ויצא

לחוץ וישב על האצטבה שלפני הבית לנוח. ראה איש אחד רך בשנים, קרא אותו אליו ואמר לו:

"בבקשה ממך, לך אל הבעש"ט ואמור לו, למה אינו מקיים הפסוק ואהבתם את הגר." והאיש

ההוא היה ר' יעקב מאנופולי. נכמרו רחמיו עליו ונכנס אל הבעש"ט, והיה ירא לומר לו, ועשה

בחכמה והלך עד קצה הבית וחזר לצאת ולברוח, ובהליכתו אמר: "איש אחד, בעל מרה שחורה,

יושב לפני הבית, ובקש אותי שאומר לרום מעלתו, למה לא קיים "ואהבתם את הגר"." ויצא מן

הבית. מיד אסף הבעש"ט עשרה אנשים ויצא אליו ופייס אותו ורצה לרפאות אותו בדיבורים.

שמעתי מר' גרשון דק"ק פאוולוץ, שהבעש"ט היה הולך אליו כמו שני שבועות, והיה יושב כנגדו

ואומר תהילים. אחר כך אמר הבעש"ט אליו: "בתחילה הייתי רוצה לרפאות אותך בדיבורים, כי

היא רפואה קיימת, ועכשיו אני צריך לעסוק עמך ברפואות." ונתן לו דירה, וקצב לו י"ב הובים בכל

שבוע ושבוע להוצאותיו.

והיו ר' יעקב הנ"ל ור' אליהו הולכים אליו בכל עת לבקרו. פעמים היו מפלפלים בגמרא ותוס'. ולא

יכול לילך אל הבעש"ט מחמת חלישות. אחר זמן מועט התחיל להבריא, והיה הולך אל הבעש"ט

להיות מסב על שולחנו.

פעם אחת התעלף, והיו מעוררים אותו עד חצי היום. והבעש"ט הלך שלוש פעמים למקווה, ושלח

אל אדון אחד, רחוק ג' פרסאות, וקנה ממנו אבן טובה הנקראת דימאנט, בסך שלושים אדומים,

וכתשו ונתנו לו לשתות. אחר זה באו אליו ר' יעקב וחברו הנזכרים לבקרו.

שאלו אותו: "מפני מה היה לו התעלפות?" ולא ענה אותם דבר.

ושאלו לאנשי הבית, אם לא יצא בלילה. אמרו: "יצא ושהה, ובא לבית, והתחיל להתעלף."

שאלו אותו: "היכן היה?"

אמר להם: "הבעש"ט שלח אחרי את הגבאי שלו בחצות לילה, ובאתי ומצאתי אותו יושב וכר קטן

על ראשו, ומלובש בעור של זאבים מהופך. ושאל אותי: למדת חכמת הקבלה? ואמרתי: - הן!

והיה ספר אחד מונח לפניו על השולחן, וצווה אותי לאמר לפניו בספר זה. והספר היה כתוב

במאמרים קטנים, ולכל מאמר היתה התחלה: "אמר ר"י, סח לי מטטרון שר הפנים". אמרתי לפניו

עמוד או חצי עמוד, ואמר הבעש"ט: - לא כן הוא. אני אומר לפניך! - ואמר לפני. ובתוך כך נזדעזע

וקם, ואמר: אנחנו עוסקים במעשה מרכבה, ואני יושב! - ואמר בעמידה. ובתוך הדיבורים השכיב

אותי במטה כמו עיגול. ושוב לא ראיתי אותו, רק שמעתי קולות וראיתי ברקים ולפידים נוראים.

והיה כך ערך שתי שעות. נתפחדתי מאוד. ומזה הפחד התחלתי להתעלף."

ואומר אני הכותב, כמדומה לי, שזה היה קבלת התורה. שכן שמעתי מפי הרב

החסיד דק"ק פולנאה שקבל מהבעש"ט תורתו, מה ששייך לנשמתו, בקולות

וברקים. ועוד היה אומר זה הלשון: "בכל מיני כלי זמר, כנאמר בזוהר הקדוש".

ואני לא ראיתי בזוהר, שיזכור "בכל מיני כלי זמר" בקבלת התורה. אבל שמעתי

מהרב זה הלשון: "כמו שקבלו ישראל התורה בכלל, כן קבל הבעש"ט בפרט".

פעם אחת שאלו להבעש"ט אנשי סגולתו מאמר מן הזוהר, ופירש ואמר להם. חזרו ושאלו להמגיד

ז"ל, והיה הפירוש מכוון כמו שאמר הבעש"ט. ספרו להבעש"ט. אמר להם: "כסבורים אתם, שהוא

יודע בעצמו התורה?"

כשנסע ז"ל מהבעש"ט, ברך אותו הבעש"ט. אחר כך הרכין הבעש"ט את ראשו שיברך אותו, ולא

רצה. לקח הבעש"ט את ידו ונתן על ראשו של עצמו, וברך אותו המגיד.

תוכן העניינים

תולדות החסידות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה