תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ספיקא דממונא שער ג · נ
ראיתי בהגהת איתן מצפה על הש"ס ליישב קושית הטורי אבן שהבאתי לעיל מ"ט קייל"ן בספק בכור בהמה טהורה לקולא כיון דהכא אמרינן דרק משו"ה פטור מן המתנות משום דפרה בחזקת פטורה קיימא וא"כ בספק בכור דליכא חזקת פטור אמאי יהיה לבעה"ב לקולא, וכתב שם דבאמת אפילו בספיקא בעלמא נמי פטור ותא דאצטריך לומר דפרה בחזקת פטורה היינו משום דאיכא נמי חזקת חיים של פרה לומר דעכשיו נשחטה לאחר הגירות וגם חזקה דהשתא דגירות ואיכא למ"ד במסכת' ב"ב קנ"ג ע"ב בפלוגתא דר' נתן ורבנן גבי הוא אומר שכיח הייתי והן אומרים בריא דחזקה דהשתא עדיפא, ומשו"ה אצטריך לומר דפרה בחזקת פטורה הא בעלמא פטור בספיקא בעלמא, והיינו כדעת הר"נ דלא אמרינן ספק ממון עניים לחומרא עי"ש, אמנם מ"מ קשה דהא כאן איכא שני חזקות המתנגדות זו לזו חזקת גוי של העכו"ם לפטור וחזקת חיים של בהמה לחיוב, ושתי חזקות המתנגדות זל"ז הוי ספיקא וא"כ אי אזלינן בספיקא בעלמא לקולא למה צריך לומר כאן פרה בחזקת פטורה אי לא דנימא דשתי חזקות המתנגדות זה לזה הוי ספק יותר עצום משאר ספיקות היכא דליכא חזקה לא לכאן ולא לכאן, ומשו"ה צריך לומר פרה בחזקת פטורה קיימא ויש לעיין בזה ומ"מ המחוור כמ"ש דבדבר שאינו עומד לכך שיהי' לעניים בו חלק, בוודאי לכ"ע אמרינן אפילו בספק ממון עניים לקולא ומשו"ה שפיר קייל"ן בספק בכור בהמה טהורה לקולא כמ"ש ודו"ק: