אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער ספיקא דממונא שער ג › לד

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער ספיקא דממונא שער ג · לד

לג

ועפי"ז א"ש דעת הלבוש שהביא הט"ז ביו"ד סוף סימן רנ"ט שכתב ג"כ לחלק בין היכא שהיה לו חזקה דאזלינן לקולא, ובין שאין לו חזקה דאזלינן לחומרא, וס"ל דהדין שהביא המחבר שם סעיף ח' דמי שיש בידו מעות ומסופק אם הוא של צדקה דאזלינן לחומרא משום דשם לא היה לו חזקת מרא קמא, וכתב עליו הט"ז וז"ל ואין התחלה לחילוק זה שגם ברישא היי בחזקתו דתרי מספק לקט ילפינן לה, והוא מונח תוך שדיהו, ולפימ"ש נכונים דעת הלבוש, דבאמת חזקת ממון בעלמא זה לא מהני לעניין ממון עניים, ומשו"ה גם בספק לקט אע"ג שמונח תוך שדה של בעה"ב מ"מ אין לו להבעה"ב חזקת מרא קמא דאם נימא שהוא לקט לא היה מעולם של הבעה"ב (אע"ג שקודם שנשר היה הכל לבעה"ב מ"מ לפי מה שהוא עכשיו יש לספק שלא היה של בעה"ב מעולם מעת שנשר מן הקמה עכ"פ לא חשיב חזקת מרא קמא של בעה"ב מה שהיה מוחזק בקמה על הני חיטים הנמצאים בחורים) וכן במעות שהוא מסופק אם הוא של צדקה לא היה לו בהך מעות חזקת מרא קמא, משא"כ אם הקדיש איזה דבר ומסופקים בלשון אם חל ההקדש, דאכא חזקת מרא קמא מהני אפילו בממון עניים והנה אי צדקה הוי ג"כ כמו מתנות עניים דילפינן מקרא דאזלינן לחומרא, ראיתי בזה פלוגתת הפוסקים דבנמוקי יוסף מס' ב"ב קמ"ח ע"ב ס"ל דמעות צדקה לעניים לא הוי כמתנות עניים, אמנם בהגהת מרדכי פ"ק מס' ב"ב משמע דצדקה נמי יש לו הדין דמתנות עניים, ולכאורא נמי יש לומר דתליא במ"ש לעיל אי ילפינן מקרא דלעני ולגר, או מעני ורש הצדיקו, דאי ילפינן מקרא לעני ולגר תעזוב, והיינו שציותה לנו התורה שנדע שהארץ לא לנו כמה שהזהירה התירה ג"כ ע"ז כמ"פ במצוות שמיטה ויובל א"כ זה הוי דווקא במתנות עניים שהוא מן השדה, החמירה התורה, משא"כ במעות צדקה לא החמירה התורה (זולת היכא שיש ספק בלשון הנדר כמ"ש לעיל בשם התומים) אמנם אי ילפינן מקרא דעני ורש ושם מוכח דהתורה ציותה לחונן העני לטובת העני, שפיר יש לומר דמעות צדקה הוי ג"כ כמו מתנות עניים ודו"ק, שוב ראיתי בספר ברוך טעם בסיף הספר בשו"ת שם שכתב ג"כ כה"ג בדברי הלבוש דבלקט ליכא חזקת מרא קמא לבעה"ב עי"ש ודו"ק:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה