תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ספיקא דממונא שער ג · לא
והנה לעניין ספק לקט אמרינן כאן במס' חולין דאזלינן לחומרא מקרא דעני ורש הצדיקו צדק משלך ותן לו והנה הרע"ב פ"ד מס' פאה משנה י"א הביא הדרש דספק לקט מקרא דלעני ולגר תעזב אותם הנח לפניהם משלך והנה צריך להבין הנ"מ בין הני דרשות ועי' בירושלמי סוף פרק ד' מס' פאה הביא כל אלו ב' דרשות שהבאתי, ועוד הביא שם קרא דלא תטה משפט אביונך בריבו אבל מטהו אתה במתנותיו ועוד דרשא אחד מקרא לגר ליתום ולאלמנה יהי' בין מדידך בין מדידיה הב ליה, ועי' חתס"ו ליו"ד סימן ר"מ שהעיר באלו הדרשות, ונ"ל דהנה יש לומר הא דהחמירה התורה בספק מתנות עניים יותר משאר ספיקות הוא כך, דוודאי אי ס"ל בכל מקום ספיקא מה"ת לקולא יש לומר דכאן גלתה התורה דאזלינן לחומרא אמנם כן היינו רק דלא להני לן החזקת ממון מה שהוא מוחזק בעלמא בלא חזקת מרא קמא, דהיינו מעלת תפיסה גרידא דבממון דעלמא מהני גלתה לנו התורה כאן גבי ממון עניים דלא מהני, משא"כ היכא שיש לנו חזקת מעליתא ולא רק מעלת התפיסה מהני לן גבי ממון עניים ג"כ, אמנם אי ס"ל בכל מקום ספיקא מה"ת לחומרא וא"כ גם בשאר ממון לא מהני תפיסה בעלמא ועי' תומים בקיצור תק"כ שכתב דרק אי ס"ל ספק גזל לא אסרה התורה אמרינן ספיקא דממון לקולא, וכבר כתבנו מזה לעיל א"כ הכא בממון עניים דיש לנו קרא מיוחד לזכות לעני אמרינן דאפילו אם יש חזקת מעליתא או רובא נגד העני מזכינן להעני מקרה שהתורה רבתה אצלו, ועפי"ז א"ש תירץ הראשון שהביא במרדכי על הקושי' למה אמרינן חורי נמלים שבתוך הכנה הוי לעניים הא רוב תבואה הוי של בעה"ב, ואמאי לא ניזול בתר רובא ותירץ משום דכתיב עני ורש הצדיקו, ולכאורא קשה דלמא לא החמירה התורה, לעניין ממון עניים רק בספיקא בעלמא משא"כ היכא דאיכא רוב לבעה"ב מנ"ל דגם כה"ג החמירה התורה, אמנם להנ"ל א"ש דס"ל להאי תירוצא דהיכא דאיכא ספיקא בעלמא לא אצטרך קמא דבכ"מ ספיקא לחומרא, וע"כ כי אתי קרא אפילו נימא דאיכא רובא לבעה"ב ודו"ק: