תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ספיקא דממונא שער ג · כח
והנה מדברי התוס' במס' ב"ב ק"ה ד"ה ששב בא ובמס' כתובות כי ע"א ד"ה אוקי ממונא שכתבו קודם לתרץ דתפיסה מהני משום טענת בריא ואח"כ כתבו לתרץ משום דתפס קודם שנולד הספק משמע דס"ל דאפילו אי נימא דלא מהני תפיסה משום טענת ברי מ"מ בתופ' קודם שנולד הספק מהני וצ"ל דס"ל לתוס' דוודאי בריא לא מהני כל כך לעניין תפיסה כיון שחבירו טוען ג"כ בריא, ואמרינן בתחלת תפיסתו היה באיסור (ובפרט אי ס"ל אעל"מ וודאי לא מועיל טענת בריא), משא"כ בתופס קודם שנולד הספק דלא עשה שום איסור וא"כ תיכף כשתפס נעשה הוא המוחזק ולא מפקינן מיניה, ועי' בתה"ד סימן שכ"א שכתב דאפשר דהני שני תירוצים התוס' לא פליגי כלל, מ"מ מסתבר יותר דתפיסה קודם שנולד הספק עדיף מטענת בריא ולאחר שנולד הספק כיון דמ"מ תפס באיסור, וכן משמע מלשון השטמ"ק מס' ב"מ ק"ב דהא דר"נ ס"ל אפילו בסוף החודש כולו למשכיר משום דהשוכר תפס באיסור שלא היה רשאי לדור בו דז"ל השטמ"ק שם ור"נ סבר דלא מהני ליה תפיסה דכיון דספיקא היא אם היה לשוכר לדור בו אם לאו מוקמינן ארעא בחזקת מאריה, ואמרינן שלא היה לו לדור וכל מאי דדר שלא כדין, הלכך כולו למשכיר עכ"ל הרי בפירוש דטעמא דר"נ משום שהשוכר עשה שלא כדין לא מהני תפיסה, וא"כ י"ל דטענת בריא נמי לא מהני היכא דתפס לאחר שנולד הספק דעשה שלא כדין והא דתירצו והתוס' במס' ב"מ ד"ה פוטר דגבי מרחץ נכנס בהיתר, היינו רק לשמואל ס"ל הכי דכל כמה שלא בא המשכיר לתבוע ממנו, לא עשה איסור אבל ר"נ ס"ל משום קרקע בחזקת בעלים עושה השוכר שלא כדין תיכף בתחלת החדש ומשו"ה לא מהני ליה תפיסה, והנה י"ל בסברת פלוגתא דר"נ ושמואל, דר"נ ס"ל דאזלינן בתר חזקת המשכיר ושמואל ס"ל דאזלינן בתר חזקת השוכר י"ל דשמואל ס"ל כיון דהשוכר היה לו ג"כ חזקת שימוש במרחץ כל י"ב חדש ועכשיו שאנו מסופקים אם גם חדש י"ג שייך לשוכר לא אלים כל כך חזקת המשכיר, ור"נ ס"ל כיון דקניין פירות לאו כקה"ג דמי אלים טפי חזקת המשכיר שיש לו בו קניין הגוף ואע"ג דשמואל נמי ס"ל ק"פ לא כקה"ג דמי עי' ספר מלא הרעים ערך קניין פירות אות י"א מ"מ אפשר דשמואל ס"ל אי עבד מהני ושפיר מהני תפיסת השוכר אע"ג שעשה שלא כדין במה שדר בו בחדש י"ג והעיקר דשמואל ס"ל דלף עשה איסור כלל כל זמן שאין המשכיר תובע אותו כמ"ש התוס' במס' ב"מ דנכנס בהיתר ור"נ ס"ל דתיכף היה אסור לו לדור, ומה שדר היה שלא כדין משום חזקת קרקע דבעלים כמ"ש משטמ"ק ועי' בתומים מסימן מ"ד ואילך בקיצור תקפו כהן שהאריך בהך דמרחץ ודו"ק:
שער ד' נבאר הדין בספק ממון כמתנות עניים או במתנות כהונה ואיזהו כללים בש"ד