אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער ספיקא דממונא שער ג › כז

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער ספיקא דממונא שער ג · כז

כו

ועפי"ז י"ל בסברת הפלוגתא אי מהני, מה שהתפיסו ב"ד להמלוה קודם שנולד הספק אי מהני דהשטמ"ק הביא שם בשם רבינו מאיר הלוי וז"ל ואפילו התפיסוהו ב"ד קודם הספק כשיבאו העדים האחרונים מוציאין מידו עכ"ל נראה דתליא ג"כ בהא, דאי אמרינן דנאמנות העדים היא בתורת וודאי א"כ מה שהתפיסו ב"ד למלוה עפ"י שני עדים הראשונים היה בגדר וודאי וא"כ כי באו אח"כ שני עדים ומכחישים אותם הרי אגלאי מילתא למפרע ע"כ שאינו וודאי אמת מה שעשינו מעשה עפ"י עדים הראשונים כיון ששנים אחרים מכחישים אותם והו"ל כמו תפיסה בטעות ולא מהני משא"כ אי נאמנות העדים אינו בגדר וודאי וא"כ מה שעשו הב"ד מעשה עפ"י עדים הראשונים והוציאו ממון מלוה למלוה הוא עפ"י גזירת התורה שנצטוינו לחתוך הדין עפ"י שני עדים א"כ אפילו כי אח"כ באו שנים אחר והכחישו הראשונים אמרינן הרי כמו שנוכל לתלות שהראשונים העידו בשקר ה"נ יוכל להיות שאלו האחרונים המה ערי שקר, וא"כ אע"ג אילו היו באו קודם שהתפיסו הב"ד להמלוה לא היינו עושין מעשה להוציא מהלוה מ"מ עכשיו שהמלוה כבר תפס מהני ליה תפיסתו כיון דכל נאמנות העדים אינו בגדר וודאי א"כ עדיפי לן עדים הראשונים שכבר נעשה מעשה על פיהם מעדים האחרונים שלא נעשה עוד שום דבר על פיהם ונשאר הממון בחזקת המלוה ותפיסה בטעות לא הוי כיון שגם מעיקרא לא היה מוחלט אצלינו לומר שהוא וודאי, ומשו"ה שפיר מהני ליה תפיסת המלוה ודוק היטב, הגם שיש מקום נמי לומר אפכא דאם מה שהתפיסו מעיקרא להמלוה, היינו מחזיקים בגדר וודאי, תו לא מהני עדות האחרונים כלל, וכמה דאמרינן כ"מ שהאמינה תורה עד אחד הרי הוא כשנים וה"נ הו"ל כדבר ברור כיון שכבר נעשה מעשה ולא משגיחין בעדות האחרונים כלל, מ"מ מסתבר טפי לומר דהיכא שהיינו מחזיקים אותו בגדר וודאי הו"ל כמו תפיסה בטעות לאחר שבאו עדים האחרונים, וא"ש סברת הרמ"ה דלא מהני תפיסה אפילו התפיסו לו הב"ד קודם שנולד הספק ודו"ק היטב:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה