תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ספיקא דממונא שער ב · כא
ועפ"י מ"ש לעיל באות ב' דהא אי תק"כ מוציאין או לא דתליא אי הא שהיו מחזיקין הבכור בחזקת בעלים מוכח חזקת מרא קמא אי חזקה הוי בתורת וודאי מוציאין מהכהן שתפס מרשות ישראל לו משא"כ אי חזקה רק מתורת ספק מהני תפיסת הכהן ג"כ ואין מוציאין יש ליישב דברי הרמב"ם בפשיטות, דוודאי בס"ד הוי ס"ל דחזקה הוי בתורת וודאי, וא"כ ס"ל תק"כ מוציאין, משא"כ לבתר דמסיק אביי הא דעשירי וודאי ולא עשירי ספק, וגם הביא כל השקלא וטריא דגמרא, הא דקפץ אחד כולן פטורין וידוע מה שהקשה השטמ"ק אמאי פטורין כולן משום הך ספיקא ונימא כל דפריש מרובא פריש, ותירץ בשם הרא"ש, דאע"ג דיש כאן רובא, מ"מ בגדר וודאי לא הוי, ואמרינן עשירי וודאי ולא עשירי ספק כיון דלמסקנת הגמרא אפילו רובא דעדיף מחזקה לא הוי בגדר וודאי מכ"ש חזקה לא הוי בגדר וודאי, וממילא הך חזקה שהיה בחזקת ישראל מעיקרא לא הוי בגדר וודאי, ושפיר מהני תפיסת הכהן ומשו"ה ס"ל להרמב"ם שפיר לפי מסקנת הגמרא דתק"כ א"מ מידו ודוק היטב, והנה לכאורא היה מקום לחלק דדווקא רוב כי האי שידעינן בבירור שיש שם אחד מן המנויין כבר והמיעוט קביע שם משו"ה לא הוי בגדר וודאי, וכמ"ש האחרונים לחלק דלמסקנא דילפינן רובא מקרא אפילו רובא דליתא קמן אמרינן דרובא דליתא קמן עדיף מרובא דאיתא קמן משום דברובא דאיתא קמן המיעוט ג"כ לפנינו וא"כ י"ל דחזקה כיון דג"כ הוי כמו רובא דליתא קמן שהרי אין לפנינו דבר המנגדתו יהי' בגדר וודאי, אע"ג דרובא דאיתא קמן לא הוי בגדר וודאי כיון שהמיעוט ג"כ לפנינו מ"מ לא מסתבר ליה להרמב"ם לומר שיהי' רובא דליתא קמן עדיף מרובא דאיתא קמן, וא"כ כיון דרובא דאיתא קמן לא הוי בגדר וודאי מכ"ש רובא דליתא קמן הוי רק בגדר ספק, ומכ"ש חזקה חזקת מרא קמא של הבעלים הוי רק בתורת ספק, ושפיר ס"ל להר"מ תק"כ א"מ ובעניין החילוק בין רובא דאיתא קמן ובין רובא דליתא קמן עי' בספרי תבואות השדה חלק ראשון בסוגיא דקבוע אות כ"ג עי"ש היטב, ובהך דרובא הוי רק מתורת ספק כבר הארכנו בכמה מקומות בס"ד: