תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער ה · ל
ביש"ש בסוגיא הקשה למה כתב הרא"ש להכריע כדעת רש"י דלר"נ אפילו במעשה רבה אינו אוסר מאחר לפי המסקנא הטעם משום לצעורי מה לי מעשה רבה מה לי מעשה זוטא כלומר דמעשה רבא נמי לא מהני לאסור היכא דיש לומר לצעורי קא מכוון, אמנם יש לתרץ עפ"י מ"ש לעיל באות ז' בסברת התוס' דהו"א דהיכא דעושה מעשה גדול אין דרך לעשות כן כדי לצער חבירו וא"כ לסברת ר"ח דרק במעשה זוטא אינו אוסר שא"ש הו"א גם לפי המסקנא דר"נ משני משום לצעורי היינו ג"כ רק במעשה זוטא אמרינן דכוונתו רק לצעורי דלעבוד ע"א היה עושה מעשה גדול, משא"כ במעשה רבה אין הדרך לעשות לצעורי וגם בישראל אוסר ומשו"ה הכריע הרא"ש כדעת רש"י דר"נ ורב עמרם ורב יצחק איירי גם במעשה רבה ואפ"ה אמרינן דלצעורי מכוון ואין אוסר שא"ש, ולפימ"ש הכוונה גם במה דאמרינן דלצעורי והיינו שאין נעשה מומר ואין בעל היין או בעל הבהמה מקנה לו החפץ וממילא הוי שאינו שלו ולא מצי לאסור, ונ"מ טובא בהכרעת הרא"ש כרש"י ודו"ק: