אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער ליקוטי שושנים שער ה › טז

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער ליקוטי שושנים שער ה · טז

טו

בגמרא אמר ר"פ הכא בחטאת העוף עסקינן, וראיתי בפלתי סימן ס"ב שהקשה לדעת הר"מ דבעוף אין נוהג אמה"ח א"כ קשה אי בעוף מיירי מאי תקן לעניין שבת, ובמס' פסחים ע"ג ע"א אמרינן דתקן להוציא מידי אמה"ח ואי מיירי בעוף לא אקן מידי וזה רבות בשנים אשר אמרתי, דהנה באמת י"ל דתקן להוציא מידי נבלה אי אמרינן תקרובת ע"א אינו מטמא מה"ת רק הגמרא במס' פסחים שם קאי אי ס"ל תקרובת ע"א מה"ת מטמא צ"ל להוציא מידי אמה"ח עי' שם בתוס' ומדברי התוס' מס' חולין י"ג ע"ב נראה דמאן דס"ל תקרובת ע"א אינו מטמא באהל ס"ל דטומאת תקרובת ע"א לא הוי מה"ת, וא"כ הרמב"ם לשיטתו דס"ל הלכות אבות הטומאות פרק ו' הלכה ז' דתקרובת ע"א אינו מה"ת שהרי ס"ל דאינו מטמא באהל א"כ שפיר תקן גם בעוף להוציא מידי טומאה נבלה, וכעת נ"ל להוסיף, דהנה הראש יוסף כתב דבנבלת עוף בבית הבליעה משכחת דלא שייך מגע ומשא כגון שתחב לו חבירו ובית הבליעה רחב דליכא טומאת מגע ומשא רק בבית הבליעה מטמא אם היא נבלת עוף, וא"כ שפיר תקן בעוף אפילו אי נימא דס"ל תקרובת ע"א מטמא מה"ת במגע ומשא, מ"מ הכא בתקרובת ע"א אם תחב לו חבירו שפיר תקן להוציא מידי טומאת בית הבלועה אם תחב לו חבירו לסוף בית הבליעה ומדוייק הלשון אמר רב פפא הכא בחטאת העוף עסקינן ואמאי לא קאמר הכא "במאי" עסקינן והלשון הכא עסקינן משמע דעל כרחך רק בעוף מתוקמא, ולדברינו א"ש דר"פ ס"ל דדחוק היא לומר שתקן להוציא מידי אמה"ח דזה לא הוי תיקון מעליא כיון דאינו רק לב"נ ובתוס' ד"ה חייב כתבו באמת דזהו הוי חידוש דבהכי נמי הוי תיקון ומשו"ה קאמר ר"פ הכא בחטאת העוף עסקינן כלומר דע"כ רק בעוף עסקינן והוי שפיר תיקון גם לישראל שאינו מטמא בבית הבליעה, משא"כ בבהמה לא הוי תקון כלל לישראל דהא תקרובת ע"א ג"כ מטמא במגע ובמשא והסוגיא במס' פסחים קאי אי לא מוקמינן הבריתא בעוף רק בבהמה כר"נ ולא משכחת תיקון אחר רק להוציא מידי אמה"ח לב"נ דלישראל לא תקן מידי דהא אסור בלא"ה משום תקרובת ע"א וא"ש דברי הרמב"ם, (שוב ראיתי בישועות יעקב ליו"ד סימן ס"ב שכתב ג"כ כה"ג וברוך שכוונתי לדעתו הגדולה בס"ד):

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה