אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער ליקוטי שושנים שער ה › ג

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער ליקוטי שושנים שער ה · ג

ב

ולפי"ז י"ל פרפרת אחת בדברי הגמרא דאמר רב פפא אי לאו דאמר רב הונא בהמת חבירו לא הוי תיובתא מ"ט דידיה מצי אסר דחבריה לא מצי אסר, והנה כמעט לא מצינו בכל הש"ס לשון כזה היכא דהגמרא הקשה על איזה אמורא שיאמר אח"כ אי לאו דאמר הכי לא הוי קשה דזה וודאי פשיטא דאי לא הוי אמר הכי ואילו לא היה אמר כל הדין פשיטא ג"כ דלא היה קשה עליו, אמנם לפי הנ"ל י"ל עוד כוונה אחרת בדברי ר"פ אע"ג שבגמרא מפרש דברי ר"פ באופן אחר ג"כ מ"מ י"ל עוד כוונה אחרת בדבריו הקדושים, דהנה אי הו"א דטעמא דר"ה בשחט בה סימן אחד אסרה משום דקנו לה ע"י שנוי וחיוב מיתה והוי כשלו א"כ לא היה קשה כלל מבריתא דהשוחט חטאת בחוץ כיון דשחט בה פורתא מחתך בעפר הוא ולא לחייב אשחוטי חוץ כיון דבריתא מיירי בשוגג שלא ידע כלל שהוא בהמת קדשים, וא"כ לא שייך לומר שקנה הבהמה כיון שלא כוון כלל לקנות ומהגם שי"ל דהכא גבי הדיוט אמרינן מכיון שהבעלים רואים ששחטה, מתיאשים ממנה והוא וודאי ג"כ רוצה לקנות דניחא ליה לעבוד ע"א בשלו כמ"ש בספר שמ"ח סימן ד', ומשו"ה מצי אסר לו, (ועי' בספר ברוך טעם בעניין דאין אדם אוסר דשא"ש בסוף הסוגיא שם), משא"כ הכא לעניין הקדש לא שייך יאוש כלל ולא קני לה וגם חיוב מיתה ליכא כיון דהוי בשוגג ולא שייך קניין ולא נאסרה משום ע"א ושפיר חייב משום שחוטי חוץ ומאי פריך הגמרא מבריתא, אמנם לפי הנ"ל א"ש דר"ה דס"ל מעות קונות לא הוי גנבה שום קניין ואפ"ה ס"ל דאוסר וע"כ דס"ל אדם אוסר שא"ש לא מטעם דקנו לה רק דאוסר את שאיני שלו ממש ופריך שפיר משוחט בשבת בחוץ. אמנם אי לאו דאמר ר' הונא בהמת חבירו, כלומר ואחר היה אומר הך דינא הו"א דשפיר דמשו"ה מצי אסר משום דקנו לה כמ"ש, וא"כ בחטאת בבריתא דלא מצי קנו לה שפיר לא נאסרה לע"א ושפיר חייב משום שחוטי חוץ כיון דלא נאסרה משום ע"א וא"ש מאוד לישנא דרב פפא ודו"ק:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה