תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער ב · מ
מ"ש לעיל באות ל"ה להסביר סברת הר"י בר ברוך דאם באו קודם, העדים שבאו להוציא מחזקה נאמנים טפי והיינו משום דמדייקו טפי כשמעידים נגד חזקה, ראיתי כה"ג בשטמ"ק למס' ב"ב לעניין עד אחד ג"כ בד"ה ונפק עלה קלא וכו' וז"ל וא"ת למה הוצרך לכל זה לימא דמוחזק לן דכהן הוא ואתא ע"א ואמר ג"כ כהן הוא פרשב"ם דכה"ג היכא דאתא עד אחד לאחזוקי מה שהיה מוחזק לנו לא מעלה ולא מוריד ולא משגחינן ביה כלל, אבל כי נפק עלה קלא דבן גרושה כי אתא עד אחד מהני לבטולי קלא לאחזוקי בחזקת אביו עכ"ל והוא ג"כ עפ"י סברא הנ"ל דעניין עדות שהתורה נתנה ממש בעדותם הוא רק אם צריכים להם לאיזה דבר כגון להעיד נגד חזקה או בעד אחד לבטל קלא, משא"כ במקום שלא היו צריכים כלל לעדותם אין זה כלל בגדר עדות וא"כ א"ש סברת הר"י בר ברוך דאותו עדים שבאו להוציא מחזקה אלימי טפי דלהם יש כח עדות יותר כמו בעד אחד דג"כ לא נחשב בגדר עדות כלל במקום שלא הועיל כלום בעדותו וכמ"ש דכה"ג שא"צ כלל לעדותם לא דייקי כי כך (והוא סברא נכונה בס"ד:)