תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער ב · לב
ונראה לי ליישב עפ"י מה שהעלתי בספרי ח"ד (שער הלכות גדולות שער ג' אות כ"ו) לחלק דמ"ש התוס' במס' סנהדרין ל"א ע"א דאם העדים אינם מעידים דבר אחד כגון שזהו אומר מנה וזהו מאתים דלא נפסל עדותן משום נמצא אחד מהן קרוב או פסול דלא הוי צירוף עדות רק היכא שיש חילוק דין בין עדות האחד לעדות השני, משא"כ היכא שהדין נפסק בשוה, על זה כמו על זה אילו היה עדותן אמת כגון אחד אומר שהלבנה גבוה ג' מרדעות ואחד אומר ה' שפיר מקרי צירוף עדות לפסול משום נמצא אחד מהן קרוב או פסול עי"ש בספרי וא"כ ה"נ א"ש דוודאי אחד אומר ב' לחודש הרג נפש ואחד אומר ג' דמעידים על דבר אחד ועדות אחד יצא על פיהם שפיר אמרינן כיון דמצינן לתלות ששניהם אומרים דבר אחד רק שזה ידע בעבורו של חדש וזה לא ידע אמרינן שאין לתלות כלל בפסול ונתקיים עדותן, משא"כ הכא כשאחד אומר קרוב לה ואחד אומר קרוב לו דעל כרחך חלוקה עדותן דלדברי האחד הוי אשת איש ולדברי האחד הוי פנויה בכה"ג היכא שאין להשוות ערותן בשום אופן שפיר אמרינן דהוי פסולים ולא אלימי לאורעא החזקת ומשו"ה ס"ל לתוספ' דלא איתרע החזקה רק אם נודע לנו וזריקת הקידושין בלא אלו העדים דמכיון שחלוקים בעדותן לא תלינן בטעות ולא אלימי לאורעא החזקה ודוק כי הוא חילוק נכון בס"ד: