תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער ב · כו
והנה העולה מכל מ"ש דהך פלוגתא אי תו"ת הוי ספיקא דאוריתא או רק ספיקא דרבנן תלי אי חזקה דאיתרע מה"ת ל"ש חזקה אז הוי תו"ת ספיקא דאוריתא, ואי חזקה דאיתרע מה"ת שמה חזקה רק מדרבנן לא שמה חזקה אז הוי תו"ת ספיקא דרבנן דמה"ת מוקמינן אחזקה, אע"ג דאיתרע, אמנם אי תו"ת הוי בכלל ריעותא או דלמא דהוי לגמרי כליתנהו ולא הוי ריעותא כלל כיון שהוא חוץ לגופה עי' פר"מ יור"ד סימן ק"ה משבצות ס"ק ג' שכתב שם דריעותא בגוף המעשה הוי ריעותא טפי תליא בהא, דאי חזקה הוי רק ספיקא מכח גזה"כ אזי אפילו ריעותא שהוא חוץ לגופא ג"כ מרע להחזקה, אמנם אי חזקה הוי בתורת וודאי, אזי נוכל לומר דלא איתרע החזקה רק כשנולד ריעותא בגוף העניין, אבל בתו"ת ומכ"ש חד בחד כיון שאין ריעותא בגוף המעשה לא איתרע החזקה כלל [ושמור דברים האלה בלבך] ודו"ק היטב: