תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער ב · כד
ראיתי לאמ"ו הגאון ר' מנחם א"ש ז"ל בספרא דבי אבוה הגאון באמרי בינה בסוגיא דתרי ותרי שכתב דבר נכון בפירוש הגמרא מס' יבמות פ"ח ע"ב דמשני הגמרא בריתא דדפני אפילו מיירי בתו"ת ונשאת לאחד מעדיה, מ"מ איסור כהונה שאנו דהכוונה הוא כך דהנה הנוב"י מהד"ק לאהע"ז סימן ס"ה כתב דבאומרת ברי לי מ"מ הבנים הוי ספק ממזרים, אמנם בספר בית מאיר לאהע"ז סימן י"ז וסימן קנ"ב כתב שם דהבנים ג"כ כשרים ולכאורא י"ל כיון דספק ממזר התירה התורה, (ועי' בספר שב שמעתא שמעת' א' פרק א' ופרק ב' דספק ממזר מותר מה"ת אפילו בגוונא דשאר ספיקות אסורין מ"מ בממזר התירה התורה) וא"כ י"ל דלא קשה איך מניחין אותה לדור עמו ויהיו הבנים ספק ממזרים כיון דספק ממזר מותר מה"ת והם מותרין לדור יחדיו משום טענת בריא שלהם לא איכפת לן על הבנים, אמנם בבריתא דדפני דשם הוי חשש זונה לכהן, וא"כ אפילו אי נימא דטענת בריא שלהם מועיל להם שמותרים לדור יחדיו, מ"מ על הבנים אין מועיל טענת בריא שלהם ויהיו הבנים ספק חללים וזה לא התירה התורה, ומשו"ה גבי איסור כהונה צריך להפרישם וזהו נכון, ואפשר לומר דאפילו למאן דס"ל ספיקא מה"ת לקולא מ"מ צריך לכופו להפרישו דלעשות לכתחלה ספק פסולי כהונה זה וודאי אסור מה"ת ודו"ק, (ועי' בספר בית יעקב להגאון בעל חוו"ד על מס' כתובות שכתב ג"כ ע"ז הדרך עי"ש:)